"יותר גרוע מאפרטהייד"

השבוע נערך בקנדה, ארה"ב ואנגליה שבוע המחאה נגד מה שמתואר ע"י המארגנים כמדיניות "האפרטהייד הישראלי" כלפי האוכלוסיה הפלשתינית בישראל ובשטחים. התאחדות הסטודנטים הערבים ארגנה סדרת הרצאות ואירועים בנושא זה בקמפוסים השונים של אוניברסיטאות טורונטו, מונטריאול, קצ'ינר ווטרלו ואוקספורד. אחד מאורחי הכבוד היה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ממפלגת בל"ד, שנשא מספר הרצאות במונטריאול ובטורונטו, שנושאן "הפרכת המיתוס של מדינת ישראל כדמוקרטיה".

שוחחנו עם ג'מאל זחאלקה לאחר הרצאתו באוקספורד כדי לקבל ממקור ראשון את עמדותיו ומטרות שליחות ההסברה בקנדה. בשיחה עם 'שלום טורונטו' מסביר זחאלקה, כי העמדות שהציג בביקור בפגישות עם פוליטיקאים קנדים ובקמפוסים האוניברסיטאיים אינן שונות מאלה שהוא מציג בדיוני הכנסת. הוא רואה חשיבות בהבאתן לידיעת הציבור הקנדי, משום חשיבות הנושא והעוול שנגרם לעם הפלשתיני.

מה היתה מטרת ביקורך בקנדה?

אני מביע את עמדותי בארץ בכנסת ובציבור ואני מביע אותן גם בחו"ל. אין בכך שום דבר חדש. נשאתי הרצאה (12.2007) באוניברסיטת אוקספורד בנוכחות עיתונאים ואנשי אקדמיה. הם שמעו ממני את אותם הדברים שאמרתי בכנסת. זכותי להביע את דעתי ואיני צריך לבקש אישור מאיש. באתי לקנדה על-מנת להביע את עמדותי ולספר על מצבם של האזרחים הערבים בישראל. המצב בגדה המערבית וברצועת עזה יותר גרוע מאפרטהייד. בדרום אפריקה האפרטהייד היה בין לבנים ושחורים. כאן הכיבוש מפריד לא רק בין יהודים לערבים אלא גם בין ערבים לערבים.

החומה במזרח ירושלים מנתקת 250 אלף מתושבי העיר מסביבתם החברתית והתרבותית בגדה המערבית. תושבי עזה הופרדו מהגדה המערבית, שבה קיימים 400 מחסומים, הקוטעים את הקשר בין ערים וכפרים. בגדה יש גם כבישים ליהודים ולערבים והדבר נעשה לנוחות המתנחלים. זה יותר גרוע מאפרטהייד. האזרחים הערבים סובלים מאפליה ומחקיקה גזענית נגדם, כדוגמת חוק האזרחות שמונע איחוד משפחות ומונע נישואין בין תושבי הגדה המערבית והתושבים הערבים בישראל. החוק הוגדר ע"י ארגוני זכויות אדם כחוק גזעני. קיימת אפליה בחינוך ובכל תחומי החיים. זו מדיניות ישראלית מתמשכת מזה עשרות שנים. 80% מאדמות הערבים הופקעו ע"י המדינה וזה דבר שהציבור בקנדה צריך לדעת. אני קורא לשלום צודק. הייתי בדמשק ודברתי על השלום. מתוכננות לי בעניין זה פגישות עם מנהיגים רמי דרג בקנדה ובהם שרים בממשלה.

מהי משמעותו של שלום צודק בעיניך?

יש הצעה נדיבה של הליגה הערבית המדברת על שלום עם כל מדינות ערב ונורמליזציה בתמורה לנסיגה לקווי 67' והגעה לפתרון צודק לבעיית הפליטים. ממשלת ישראל צריכה לדון בהצעה זו ולנהל מו"מ עליה. מדובר בהזדמנות היסטורית, שכן אין מדובר בפתרון חלקי אלא בהסדר עם כל מדינות ערב על בסיס יוזמת השלום הסעודית, שאושרה בפסגה הערבית בביירות במרס 2002. המו"מ בין ישראל למדינות ערב צריך לצאת מתוך נקודת המוצא של היוזמה הערבית המפרטת את עקרונות ההסדר.

התחושה היא שהפתרון של שתי המדינות לסכסוך הולך ונחלש וקיימים תומכים רבים ברעיון של מדינה אחת ממערב לירדן. מהי עמדתך בנושא זה?

אין לי בעיה עם מדינה דמוקרטית דו לאומית. כיום אין גורמי כוח חזקים אצל הפלשתינים וישראל היכולים לדחוף לכיוון הסדר כזה. לכן, הפתרון הריאלי הוא שתי מדינות: ישראלית ופלשתינית. הלוואי שתקום מדינה אחת בהסכמה בין הצדדים.

האם הסכם מכה בין החמאס לפתח מקדם את האפשרות לחידוש התהליך המדיני, והאם לאבו מאזן יש את הכוח להעביר הסכם אליו יגיעו הצדדים במו"מ?

הבעיה העיקרית היא שאין פרטנר ישראלי רציני. בפעם הראשונה יש ממשלה בישראל שלא רוצה הסדר. היא מעוניינת לנהל את הסכסוך ולא לפתור אותו. לממשלה אין תוכנית מדינית. היתה תוכנית התכנסות והיא ירדה מעל הפרק. אני חושב, שהפתרון הוא יוזמת השלום הערבית. אם יושג הסדר המוסכם על העולם הערבי, יהיה הרבה יותר קל להעביר אותו בזירה הפלשתינית.