"נהפוך הוא" לפורים

מגילת אסתר, היא סיפור מגונה. מניפולציה זדונית על-רקע אישי של המן כמעט והביאה לרצח עם. ומרדכי היהודי הלא כל כך חכם, לא חס על כבודו האישי וכמעט והביא שואה קיומית על בני עמו. היהודים ערכו טבח באויבים גם לאחר עבור הסכנה. זו לא סיבה למסיבה.

המגילה מנציחה את עמדת הקורבן הכול כך אהובה על היהודים ובכך מדרדרת אותם לאלימות. כל פסיכולוג יוכל להסביר בקלות עד כמה אדם רדוף יהיה אלים ו"רק" יפעל מתוך התגוננות.

המגילה מציגה שוק בשר נשי, שוביניסטי, של מלך שעיסוקו האובססיבי בסקס מעביר אותו על דעתו. הקריאה החגיגית הזו של שוק הנשים, מבזה נשיות, מבזה נשים, ואין לה מקום. ולא לחינם לא מוזכר שם אלוהים במגילה, עם כל כך מעט אנושיות, גם אלוהים בחר לא להופיע.

יהודי שערכי מוסר והומניות מדריכים את חייו, אסור לו להיסחף בזרם היין של פורים ולהישאר שווה נפש מול תוכן המגילה.

יש ואפשר וחובה להמשיך לחגוג את פורים. פורים הוא חג של "נהפוך הוא". לחשוב הפוך, לא ללכת שולל אחרי המציאות הבנאלית, אלא לדעת שמתחת לפני השטח יש פוטנציאל שיכול לשנות, להוליד, להתמיר את המציאות. כמו הסיסמא החסידית האומרת: "ואף על-פי כן". למרות תבניות חשיבה, למרות הסבירות האנושית המולידה בדרך כלל בנאליות, יש לעודד חשיבה שאפשר להפוך הכל. והמסכות והתחפושות של פורים הם האמצעי להציף את "ההפוך" הזה.

שימת המסכה באה לשים על הפנים את מה שהיינו רוצים להיות... לעטות בתדמית חיצונית שתחלחל פנימה אל התדמית הפנימית, ככדי להציץ אל מקום של חשיבה אחרת... להיכנס לתדמית של מקום נפשי שהיה נותן ומקנה לנו כוחות וכיוון נכון יותר בחיים. ילדות מתחפשות לנסיכות וילדים לנינג'ות, כי הם נכנסים היטב למקום בו הם היו רוצים להיות. יש חובה בפורים לפרום את המסכה הבנאלית ולעטות במקוריות האותנטית יותר.

השלת המסכות של הפוזות, השלת ה"כאילו כזה"... היא היא הסיבה למסיבה. ולא מגילת אסתר. "ונהפוך הוא" לפורים הוא הכרחי. אסור להמשיך ללבוש את מסכת מגילת אסתר. יש להוריד את ההסתרה מתכני המגילה. ולחגוג את פורים אחרת, לגמרי אחרת.