ערב הנסיעה לחו"ל, בעונת החגים הממשמשת ובאה, ניסינו ללקט פריטי-מידע חיוניים, שאמורים להקל על דרכנו לארץ-נכר. אלא שבמשרדי הנסיעות, כמו גם באינטרנט, לא יכלו להושיענו. אחת משלוש: או שהמידע לא היה ברור די צרכו, או שלא היה מעודכן דיו, או שכלל לא היה, משום מה, בנמצא.
כך, למשל, ביקשנו לברר אם דירת הנופש שביקשנו עולה, אומנם, 600 דולר לשבוע, כפי שצויין בפרסומיו של סוכן אחד, או שמא מחירה 400 דולר בלבד, כפי שפרסם סוכן אחר. ואולי צדק דווקא האינטרנט, שציין מחיר, אי-שם באמצע: 500 דולר.
חרס בידינו
האמת אותרה, להפתעתנו, דווקא אצל סוכן שלישי, שהציע את המחיר הזול ביותר: 350 דולר. אלא שמפאת כבודם של הסוכנים האמורים, לא נציין כאן את שמותיהם. מן הסתם כבר בא אותו סוכן, ש"מכר" את דירת הנופש שלו במחיר הגבוה, על עונשו, כאשר הבריח ממשרדו לא מעט לקוחות שטרחו, כמונו, לעשות סקר-שווקים.
גם הניסיון לברר, למשל, אם הדירה שהזמנו פונה לצד הכביש הסואן ובאיזו קומה היא נמצאת - העלה חרס. הסוכן בארץ פשוט לא הצליח לקבל את המידע המבוקש באמצעות המסר ששלח למקום היעד.
יש הפתעות
אצל סוכן אחר, אחד מהגדולים והמכובדים בארץ, ביקשנו להזמין מלון בבולגריה, שבו שהינו כבר בעבר ושהשביע את רצוננו. ללא היסוס הבטיח לנו הסוכן להענות למבוקשנו. אבל בדיקה קצרה העלתה כי הסוכן הזמין לנו מלון בעל שם דומה מאוד, אם כי שונה בתכלית מהמלון שלנו, הן ברמתו והן במיקומו. בו במקום ביטלנו את ההזמנה. בדיעבד הסתבר לנו כי אותו סוכן פשוט אינו עובד עם המלון שלנו ובשל השם הדומה של המלון הוא מצליח ללכוד תיירים תמימים - לא כמונו - ברשתו.
אצל סוכן נוסף, אף הוא בעל-שם, ביקשנו להזמין מלון ומכונית שכורה בשווייץ. המחיר שבו נקב נראה לנו מוגזם. החלטנו לעקוף אותו ולפנות ישירות לחברת ההשכרה בארץ ולמלון בשווייץ. בשני המקרים הסתבר לנו כי המחיר שנתבקשנו לשלם היה זול הרבה יותר. זאת ועוד: המלון בשווייץ אפילו לא טרח לבקש מאיתנו את פרטי כרטיס האשראי שלנו לביטחון. הוא הסתפק בשם שמסרנו טלפונית, תוך הבטחה שהחדר יישמר עבורנו ביום ההגעה תמורת מסירת השם בלבד.
מתי הפסטיבל?
כאשר ביקשנו לעיין בחוברת של אחת מחברות התעופה הגדולות, לברר מה האירועים המצפים לנו מעבר לים, הופתענו לגלות כי החוברת שלפנינו כלל אינה מעודכנת והיא התייחסה לאירועי השנה החולפת. והרי בסרט הזה כבר היינו.
על פסטיבל בינלאומי המתקיים, מדי שנה, במרוצת החודשים מרס ואפריל נאלצנו כבר "לעשות דוקטורט". בחוברת אחת מצאנו כתוב כי הפסטיבל מתחיל ב-15 במארס. מחוברת שניה עלה כי הוא "נידחה" ביומיים ויחל ב-17 בחודש, ואילו בחוברת שלישית לא צויין כלל המועד. סוד צבאי?
בשנה שעברה אילצו אותנו עובדות החיים לעבור "ויה דולורוזה" דומה מאוד. את דירת הנופש נאלצנו להזמין מהארץ כ"חתול בשק". למעט מיקומה, לא מצאנו במשרדי הנסיעות שבהם חקרנו שום פרטים על אופיה, מחירה ו/או תכולתה, ובדיעבד פשוט "אכלנו אותה". הדירה לא היתה דירה והנופש לא היה נופש. הבטחנו לעצמנו שלהבא נהיה זהירים יותר. אבל, כמה אפשר, למען השם, להיזהר?
עת לתקן
גם אם ישראל רחוקה עדיין ממעמד של מדינת תיירות לשמה, כמו שווייץ או גרמניה, שמא בכל זאת הגיעה העת לעשות משהו למען רבבות הישראלים היוצאים בעונת החגים הקרובה לחו"ל ומבקשים להצטייד במידע מוקדם, מלא ואמין. משרד התיירות חייב, אומנם, באחרונה את הסוכנים למסור ללקוחותיהם מידע מלא ומפורט, אבל זה, מסתבר, עדיין אינו זוכה למענה ההולם.
אז אם לא בעונת התיירות הנוכחית, הבאה עלינו לטובה, כי אז לפחות בעונה הבאה, של חופשת הקיץ. ובא לציון גואל.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
