מיקור חוץ בארגונים

במידה ותבחרו להקליד את המילים "מיקור חוץ" או "outsourcing" בגוגל, יעלו מאמרים רבים אשר נכתבו בשנים האחרונות על היתרונות הרבים לארגון בבחירה באפשרות של מיקור החוץ, ואכן היתרונות הם רבים.

בעשרים השנים האחרונות עולם הארגונים עבר מהפכה משמעותית אשר בין היתר התבטאה בבחירה באסטרטגית התמקדות ביכולות הליבה של הארגון והוצאה למיקור חוץ של יכולות אשר אינן בליבת הארגון. במאמרי זה אראה כי למרות היתרונות הרבים הגלומים בניהול Outsourcing מצד הארגון, במרוצת השנים והניסיון שארגונים צברו עלו מספר נקודות הדורשות תשומת לב וכיום ההחלטה האם להוציא מרכיב בארגון למיקור חוץ היא הרבה פחות אופנתית ויותר שקולה.

התחום שבו מיקור החוץ הפך לדומיננטי ביותר הוא תחום מערכות המידע בארגונים, תחום ה-IT כיום דורש התמקצעות רבה והקצאת משאבים ניכרת בעיקר מארגון המתמודד בשווקים תחרותיים. גם תחום הפיתוח הארגוני הוא תחום אותו ארגונים רבים מוציאים למיקור חוץ ובמקום להחזיק מחלקת הדרכה ומחלקת פיתוח ארגוני, הם נהנים משירותים מקצועיים ומספקים מחוייבים ומכאלה המעוניינים להיות ספקים שלהם במחירים תחרותיים.

ללא ספק מנהלי משאבי האנוש והחשבים העוסקים בקשר ארגון-ספק, נהנים מפריחה בתחום עיסוקם, ספקים רבים מחזרים אחריהם ומציעים להם את שירותיהם במחירים אטרקטיביים וכמו בתחומים רבים גם פה במשקולות שבין מחיר ואיכות, במקרים רבים למחיר יש משקל משמעותי, אשר לא תמיד הולך בקנה אחד עם ציפיות מזמין העבודה.

מכיוון שבמשך השנים האחרונות נושא מיקור החוץ הפך לתופעה שבשגרה בארגונים, נוצר ידע סביב ניהול ספקים, הוצאת מכרזים, הדרישות המאוד ספציפיות הנדרשות מהספק, ובעיקר הצורך לנהל את הספק אם על-ידי איש קשר מהחברה עצמה (איש מערכות מידע) או ספק חיצוני נוסף אשר בפרויקטים גדולים ומורכבים כמו הכנסת מערכות ERP לארגון, מייצג את צרכי הארגון ומפקח על ספק העבודה. גם אם מטעם הארגון ישנו איש קשר המלווה את הספק, עדיין נוצרת זליגה של ידע מהארגון לספק אשר לרוב שולח עובדי ידע היושבים פיזית באתר הלקוח (הנקראים גולגלות) אפילו תקופות ארוכות וחיים את חיי הארגון, לדוגמא בבנקים ישנן יחידות מחשוב שלמות בהם יושבים עובדי קבלן והם נהנים מתנאים וחופשות כמעט כמו עובד בנק.

כאשר הספק יושב באתר הלקוח וחי את חיי הארגון עלול להיווצר מצב שבו הוא יוצר קשר עם לקוחות או עמיתים של הלקוח ומציע גם להם את שירותיו, זהו מצב עדין אשר לא תמיד מקדם את האינטרסים של הארגון בעיקר כאשר הספק חשוף לחומר רגיש רב על הארגון.

ישנם ארגונים אשר נסחפו אחר אופנת מיקור החוץ והוציאו חלקים ניכרים מתחומי פעילותם וכיום הם שבים ובונים את היחידות In house. אנו רואים זאת בתחומי הייעוץ המשפטי אשר מוציאים למיקור חוץ בתחומים מאוד מדידים ומוכווני תוצרים כמו גבייה וליטיגציה ומאידך תחומים הנכנסים חזרה לתוך החברה תחת כובע היועץ המשפטי בעיקר נושאים מסחריים/עסקיים.

השערוריות אשר דבקו בתפקודם של פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם וחוקי סרבייאנס אוקסלי, חיזקו את מעמדו של מבקר הפנים של החברה והחלישו את מעמדם של הפירמות הגדולות אשר ריכזו טיפול פיננסי וחשבונאי מקיף, אשר כלל לעיתים סימביוזה בעייתית עם מקבל ההחלטות בארגון. שערוריות אלה הביאו לחיזוק מעמד מחלקת הכספים כמו גם מעמדו של מבקר הפנים.

נושא האתיקה מקבל משנה תוקף בכל הקשור לאיכות העבודה ומחוייבות העובדים לארגון, כאשר קבלן משנה מתקשר עם הארגון על-מנת לספק שירות במיקור חוץ העובדים שלו עשויים לתת שירותים במקביל למספר ארגונים והמחויבות שלהם היא כלפי המעביד שלהם, וגם איכות העבודה עשויה להיפגע מכך.

ללא ספק ניתן לקבוע חד-משמעית כי מהפכת Outsourcing חלה בארץ, והיא מקיפה תחומים רבים, החל בצבא שבו לפני עשרות שנים היו אופים לחם במאפיות צבאיות ועד עולם ההיי-טק אשר אימץ בחום את הנושא בתחומים רבים כגון ניהול צי רכב, קייטרינג, ייעוץ, הדרכה, רווחה ועוד. המהפכה הצליחה ונראה כי בצבא לא ימשיכו לאפות לחם ובענפים אחרים ימשיכו להוציא למיקור חוץ תחומים אשר אינם בליבת הארגון. עם זאת נראה כי ההתלהבות הראשונית שככה, לקחים הופקו וההתייחסות כיום לנושא היא מאוד עניינית ובוחנת בקפידה את התועלות לארגון, זאת בד בבד עם ההבנה כי יש צורך בהתמקצעות בניהול ספקים.