אריאל שרון זכה להערצת ההמונים והגיע לפסגת התהילה, למרות החשדות וחקירות המשטרה המוטלות עמו חסרות הכרה במיטתו שבתל השומר. מדוע זכה המנהיג הזקן והמושמץ הזה בערוב ימיו לתהילת עולם, ונשכחו לו עוונותיו ומעשי השחיתות שלו? משום שהוא השכיל לעשות את רצון בוחריו שהושפעו משטיפת המוח של תקשורת מגויסת, שהצליחה להשלותם שהכיבוש הוא האשם העיקרי בתחלואי המדינה, ואם נכה במתנחלים, הערפדים היונקים את לשד האומה, נציל את ישראל.
והעם העייף והמותש מהאינתיפאדה ומהטרור שלובה מהסכם אוסלו, נשבה בקסמו של עגל הזהב של שלום מדומה, ששלבו הראשון היה הנסיגה החד-צדדית מעזה, עקירתם של המתנחלים השנואים, והריסת בתיהם.
אולם המנהיג הדגול לא הצליח להשלים את מלאכתו גם ביהודה שומרון וירושלים, לאסונו שר ההיסטוריה נטל ממנו את הכרתו, הפכו לצמח, כשאת השלמת המלאכה הותיר ליורשו, שהגיע לפסגה כשהוא נישא על גלי ההערצה של פטרונו.
אהוד אולמרט קומבינטור ונוכל רב מוניטין, הבטיח ללכת בדרכי אדונו, להמשיך בעקירה אותה כינה בלשון מכובסת "התכנסות", ולכן זכה באבק הכוכבים של פטרונו. אולם אולמרט, חדור המוטיבציה, לא הסתפק בתחום המדיני, החליט לעלות על רבו גם בזירת השחיתות, אותה שידרג לשיאים שלא היו דוגמתם בישראל. אם שרון הכה אותנו בשוטים של שחיתות - אולמרט הכה אותנו בעקרבים. אולם אולמרט היהיר והמתנשא הוא האויב של עצמו, שחצנותו סיבכה את כולנו במלחמת השולל בלבנון, הנחשבת בעיניו ניצחון, שעוד אחד כזה ואבדנו.
הכישלון המהדהד במלחמת לבנון חסם את השור היהיר בדישו, ומנע ממנו להמשיך במלאכת הנסיגה וההתכנסות. בכך הוא הודה בעיצומה של ההסתבכות בלבנון, במעידה של גילוי לב נדיר, שאינה מאפיינת אותו בלשון המעטה.
אולם להבדיל משרון, אולמרט חף מכל תרומה לביטחון ישראל, בנוסף לכישלונו הנורא בלבנון, כשהוא מבוסס בביצת שחיתותו, הדרדר לשפל חסר תקדים הראוי להירשם בספר השיאים של גינס. כאשר רק 3% מאזרחי המדינה נותנים בו אמון כראש ממשלה. מפלה מדהימה אותה הרוויח ב"יושר", ואין לו להאשים אלא את עצמו בלבד.
אך מה שמדהים- בעוד 97% מאזרחי ישראל התפכחו מאשליה וקצה נפשם בראש ממשלתם, הרי ששיעור דומה של פרשנים ועיתונאים (בהם אחד מכתבי החצר שלו נחום ברנע, המתוגמל על-ידי הברנז'ה בפרס ישראל) חפצים ביקרו, ומייחלים שימשיך בתפקידו, ובלבד שישוב ללא דיחוי לתוכנית הנסיגה וההתכנסות.
אותה תקשורת מגויסת, מכפישה ומשמיצה את קומץ האמיצים ובראשם מבקר המדינה, אשר ללא מורא וללא משוא פנים נאבקים לחשוף את ערוותו, ולהוכיח כי המלך הוא עירום ומושחת.
חייזר אשר ינחת במקומותינו, לא יבין איך עיתונות האמורה לבטא את דעת הקהל במדינה דמוקרטית, משדרת בדיוק את היפוכה. לפיכך, ראש ממשלה כושל, אפילו ש-97% מאזרחיו רוצים לסלקו מן השלטון, אם חפץ חיים הוא, עליו לשוב ולרכוב על עגל הזהב של שלום מדומה: פרשניו ימחלו לו על כל עוונותיו ושחיתויותיו, וכמו שהכשירו את שרון המתנתק, כך יכשירו את אולמרט המתכנס, שהחל לאותת ליזמה הסעודית, להסתחבק עם אבו-מאזן, ולעודד את הזיותיו של שמעון פרס הבלתי נלאה, השב אל קיאו במזרח התיכון החדש שלו, והפעם כשהוא דוהר על רכבת ההזיות מחיפה לאירביד, וכורה לעצמו תעלה מים סוף לים המלח.
ראש ממשלה שכזה שאיבד את אמון בוחריו, אינו ראוי, אינו כשיר, וחסר מנדט לנהל מו"מ בשמנו, משום שהוא חשוד שטובת המדינה אינה עומדת לנגד עיניו, והוא ימכור את כולנו בנזיד העדשים המהביל של תקשורת אוהדת, ובלבד שיתנהל על-פי האג'נדה שהיא מכתיבה לו.
