בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איש לא ביקש ראש ממשלה פופולרי, אך הציבור דורש מנהיג שאינו מנותק ● האמת תצמח מן הארץ ותכה בפני אולמרט ● עד אז ניתן להתנחם בתוכי עם דרך ארץ ואמונה במקור ● תורנות שבת
המוטיב החוזר בנאום ה"אני לא פופולרי" של ראש הממשלה הזכיר לי את "דיינו" של ליל הסדר. משפטים שנפתחו ב"אילו הייתי", המשיכו ב"במקום" והסתיימו ב"יותר פופולרי". הכל מובנה, הכל מדויק - סיבה ותוצאה, אבל כרגיל בנאומי אולמרט: גבב מילים עם אפס תוכן ממשי. איש לא ביקש ראש ממשלה פופולרי, אבל העם הזה בהחלט דורש ראש ממשלה אהוד. לכל מנהיג בהיסטוריה יש סוג מסוים של עשייה - חלקה מוערכת יותר, חלקה מוערכת פחות וחלקה ראוי שלא הייתה באה לעולם. העם מכיר את פוליטיקאיו ומנהיגיו. גם אם לא תמיד יידע לשים את האצבע על הבעיה במנהיג (בשל חוסר בקיאות בפרטים) הרי שהוא חכם דיו להבחין בין מנהיג שמה שמניע אותו זה אינטרסים של טובת הכלל לאחד שמונע מאינטרסים אישיים. מנהיגינו קורצו משני החומרים, כאשר השאלה היא במינון. לומר שלאשכול, בגין, גולדה, שרון, רבין ואחרים לא היו אינטרסים אישיים זה חטא לאמת. היו גם היו, אך לא באופן שגובר בצורה מהותית על האינטרס הציבורי. גם הם עשו מעשים לא "פופולריים", ובכל זאת זכו לאהדה מצד העם. הציבור היה סלחני כלפיהם בעיקר בגלל שהבין כי למרות מעשיהם הלא-רצויים, כוונתם רצויה. אבל גם לסלחנות הציבור יש גבול, והיא מתבטאת בקלפי, ולמרבה מצערו של אולמרט - גם בסקרים. אצל כל ראש ממשלה יש עיתים של ירידה במדד האהדה ותקופות של עלייה. אבל שפל שכזה (3%), באופן מתמשך, במדד התמיכה הציבורית בראש ממשלה מכהן, חורג מגדר הרגיל. אין זו סתם ירידה נורמטיבית, קוראים לזה להיות "בקאנטים". לעם אין אמון במי שעומד בראשו, והדבר מהווה סכנה של ממש ליציבות המשטר. כל מפקד מבין שהבסיס בהובלה של חיילים לקרב הוא האמון שחייליו רוחשים כלפיו. מפקד כושל עלול למצוא את עצמו צועק "אחרַי!", אך בהביטו לאחור יראה כי נותר לבדו במערכה. קשר בין העם למנהיג אינו עניין של מותרות. על המנהיג להיות כאבי המשפחה, להיות קשוב לרחשי הלב ולתת מענה לצרכים. האמת חייבת להיאמר: לאולמרט אין מנדט. הוא חי בבועתו המנותקת מן העם ומתפקד על זמן שאול. ההצלחות של המדינה נעשות למרות היותו בתפקיד ולא בזכותו. הגוף הלאומי לא יוכל לסבול את התחלואים שהביא עימו לכס השלטון ולבסוף יוּקא אולמרט יחד עם חבר מרעיו המאוס בהנהגה. דיינו.
|
אמת מארץ תצמח, אמר אולמרט בנאומו, בצטטו את הגדול שבמנהיגי ישראל - דוד המלך. מעניין שדווקא סמל המנהיגות האידיאלית בישראל הן בימים עברו והן לימות המשיח שימש השראה למנהיג הכושל הנוכחי. עיון מעמיק בפסוק, אותו בחר אולמרט לצטט, מעיד כאלף עדים על מצבו. האמת נעדרת. זה מושך בכה וזה מושך בכה, ובתווך הציבור, מבולבל. למי להאמין? האם חושפי השחיתויות הינם רודפי כבוד ופרסום ואולמרט הוא בסך-הכל קדוש מעונה, שהכל מתקנאים בהצלחותיו או שמא ואולי יש ממש בטענות לשחיתות ולניהול כושל. את התשובה נתן אולמרט משל הערה בו האל רוח קודשו ממרום - אמת מארץ תצמח. הווי אומר: אולמרט לקח את האמת והשליך לארץ? ניסה לכסות אותה באין-ספור יועצים, דוברים, כתבלבים וספינולוגים למיניהם? אל דאגה, אמת מארץ תצמח. היא תקום, תתנער ותשיל את העפר בו ניסו לסמא החרטומים את עיניה, תיישיר מבט כלפיו ותקרא לטמא בשמו, ללא משוא פנים וללא רחמים. באחת יילכד ויושלך אל פח האשפה של ההיסטוריה האיש שהעלה את הרקב השלטוני לרמות צחנה בלתי נסבלות, ובא לציון גואל. עד אז כדאי להישמע לקול המדבר מתוך גרונו ולא לייחס חשיבות למה שאומרים או כותבים בתקשורת. כל זריית החול בעיניים של מערכת הדיברור והסיחרור, שעושה לילות כימים על-מנת לטהר את השרץ, בטלה ומבוטלת או בלשון רוח הפסח הקרב ובא: לבטיל ולהווי כעפרא דארעא.
|
מה שלא הצלחתי להבין מתוך כל הנאום המייגע הוא דווקא הפתיח. דווקא ראש הממשלה שבכל נאום טווה במלאכת מחשבת של מתק שפתיים מלכודות דבש, לא פתח הפעם את משאו במילת ברכה כלשהי - לא לקהל שבא לשמוע את מוצא פיו ולא למכובדים על הבמה. "תרשו לי לדלג הפעם על דברי הנימוסין הרגילים", אמר אולמרט ופצח בנאום בכייני. בשביל לגרד קצת פופולריות שווה לו לוותר על דרך ארץ.
|
|
חוזר למקור(ות)
|
|
|
מי שלא מוותר על דרך ארץ, ומקפיד לברך הוא דווקא תוכי. בתוכניתו השבועית של הרב מרדכי אליהו התיר הרב למאזינה לגדל תוכי בבית. או-אז העלה המנחה שאלה הלכתית "כבדת משקל". מה יעשה מי שהתוכי שלו מברך, האם יענה אמן אחר ברכותיו? הרב אליהו, המורגל בשאלות מן המותן, לא התבלבל ושלף: "יענה לו בשפה של התוכי".
|
|
תאריך:
|
17/03/2007
|
|
|
עודכן:
|
18/03/2007
|
|
עידן יוסף
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יוחאי ר
|
17/03/07 20:45
|
|
2
|
|
טימי
|
17/03/07 20:51
|
|
3
|
|
כתבה חשובה ובמקום
|
18/03/07 03:13
|
|
4
|
|
א מ רול
|
18/03/07 03:23
|
|
5
|
|
מיכאלה
|
18/03/07 04:28
|
|
6
|
|
א..ל.. רמת-גן
|
18/03/07 09:58
|
|
נחום ברנע נחשב לאחד העיתונאים הבכירים בישראל בכלל ובידיעות אחרונות בפרט. בקרב חבריו-עמיתיו - ולא רק אצלם - ובידי ועדת הפרס, הוא נחשב לעיתונאי הגון, רציני, דעתן ויסודי. לא בכדי התגייסו כמה מחבריו לסדר לו פרס חדש - "פרס ישראל לתקשורת". ברנע הוכרז כזוכה הפרס, לאחר שהוועדה דנה במועמדים נוספים ומצאה שברנע הוא הראוי ביותר.
|
|
|
השבוע הבא יהיה האחרון בכנס החורף של הכנסת ה- 17. גם השבוע נהנו חברי הכנסת מפעילות רבה שלאו דווקא היתה קשורה לחקיקה או לעבודת הועדות או השדולות אלא דווקא לשמירת הקשר המבורכת של חברי הכנסת והשרים עם בוחריהם. רבות פורסם ודובר על ההוצאות החשובות שהוציאו נבחרינו כדי שלא להתנתק מאיתנו. המיני בר, מחשבי כף היד והריהוט ללשכות הפרלמנטאריות שמחוץ לכנסת, בהחלט עוזרות לאזרח הקטן להרגיש מיוצג בנאמנות על-ידי נבחריו.
|
|
|
|
|
|
אין כמעט בנמצא חומרים בעברית על פסיכולוגיה אבולוציונית. מכיוון שאני סבור שזהו אחד התחומים המדעיים המעניינים ביותר כיום, וכי סביר שהוא יתפוס מקום יותר ויותר בולט באקדמיה, ראוי היה לדעתי לכתוב עליו בצורה שיטתית. אין פה שום כוונה להקיף את כל הנושא כי זה פשוט לא מעשי. יש עשרות ספרים ואלפי מאמרים בנושא הזה, ואין סיכוי שאצליח להקיף את כל העושר הזה. המטרה היא לתת היכרות בסיסית עם התחום, ובהמשך אני אכתוב על נושאים נוספים הקשורים אליו. אני אשתדל לכתוב בצורה פשוטה ולא אקדמית, תוך הנחה שאין לכם שום ידע מוקדם בנושא.
|
|
|
לא פעם מגיעות לקליניקה שלי נשים המבקשות לרדת במשקל - לרוב מדובר בנערות צעירות בתחילת שנות העשרים לחייהן - והן אינן שמנות כלל. בדרך כלל מתלווה לביקור סיפור על ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות דיאטות כאלו ואחרות, אך ללא הצלחה. לא פעם אני מתקשה להסתיר את הפתעתי מבקשתן.
|
|
|
|