ביניש, אשר הוחשדה רק לאחרונה על-ידי דוח ביקורת חמור ביותר של מבקר המדינה במעורבות - או לפחות אחריות - למעילה במליוני דולרים שנעלמו בלא הסבר מכספי ועדת הבחירות שהיא עמדה בראשה והתאיידו, ללא מכרז וללא מסמכים וללא חוזים וללא צידוק ענייני (במקביל להתעשרותו הפתאומית של בעלה) - מנהלת קרב נואש לשיקום תדמיתה ולמעשה להישרדותה.
בראיון יזום עם כתבים שהיא בחרה לזמן סלקטיבית בקפידה מחשש שלא יהיו כאלה שיעיזו לחשוב ולכתוב ביקורת עצמאית, היא מתגוננת על-ידי האשמת המבקרים והביקורת במקום לתת דין וחשבון על הסיבות המוצדקות של הביקורת. "המראה אשמה"... דורית ביניש התבכיינה אתמול במפגש עם עיתונאים על הביקורת הגוברת והולכת כנגד השחיתוית והניהול הכושל במערכת המשפט.
לטענתה, זה שמאות עיתונאים, אנשי אקדמיה, עורכי דין, שופטים (בדימ.), פוליטיקאים, קורבנות ואזרחים רואים כולם, בנפרד, את הבעייתיות, המחדלים והשחיתויות במערכת המשפט ואף מביעים את דעתם בקול רם ובגלוי במטרה לשפר את המעוות, זה לא תוצאה של ריבוי קורבנות ועוולות ומחדלים וכשלונות, אלא של "קמפיין מאורגן". וכשנשיאת בית המשפט העליון טוענת לקונספירציות ושומעת ציפצופים באוזניים, מי יזכור בכלל את הברון מינכהאוזן...
ביניש שכחה את הכלל היסודי שקבע נשיא ארה"ב לשעבר, אברהם לינקולן: "אפשר לרמות מישהו אחד לאורך זמן, אפשר לרמות הרבה למעט זמן, אבל אי אפשר להונות את כולם כל הזמן".
נשיאת בית המשפט העליון פרסה את משנתה בשיחה עם כתבים, והתלוננה על הפגיעה בדימוי מערכת המשפט; כן הביעה התנגדות להצעת החקיקה של שר המשפטים פרידמן, המסמיכה את הכנסת לחוקק מחדש חוק שביטל בית המשפט.
פרידמן: דווקא החוק החדש יגביר את אמון הציבור במערכת
ביניש: "עכשיו נהייתה אופנה שצריך לבדוק את המועמדים, וכל שופט הוא מראש על תקן של חשוד"
הציבור: אם שופט איננו מסוגל להוכיח שידיו נקיות, מוטב שישאר בבית ולא יתמנה. לא תנאי הסף חמורים אלא ההיתר הקיים לשרבב למערכת המשפט כל מיני אנשים מפוקפקים לתפקידי שיפוט. זו לא זכותו אלא חובתו של הציבור לסלק את כל השופטים המושחתים אשר מונו על-פי השיטה של מינוי על-פי קשרים במקום כישורים ויושרה. זה מגן על שמם המרוסק שלא בצדק של השופטים הישרים גם כן!
קמפיין שמטרתו כרסום באמון הציבור בבית המשפט
ביניש: "מתנהל קמפיין של שנים שמטרתו כרסום באמון הציבור בבית המשפט, ויש כל מיני גורמים שעוסקים בקמפיין הזה" - כך ניחשה / טענה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בשיחה שקיימה (ביום רביעי) עם כתבי משפט.
ביניש לא הצליחה להציג סימוכין לטענה הזו, שמתנהל קמפיין ולא מחאה ספוראדית של קורבנות מעשי העוולה של המערכת בראשה היא עומדת, כי אין לה מה להציג. היא פשוט המציאה את טענת ההגנה העלובה הזו.
היא גם לא הצליחה להציג סימוכין לטענה שמטרת המבקרים היא לכרסם באמון בית המשפט במקום להיפך: דווקא לשפר את האמון על-ידי ביעור העשבים השוטים צמחו בה פרא והפכו את מערכת המשפט לעיר מקלט לעבריינים וכשלונאים ופשלונרים. היא בכלל לא ניסתה לברר עם מי ממעבירי הביקורת את המטרות שלהם. זו טענת הגנה שכל כולה בדותה בלי ניסיון בכלל לברר אם יש בה אבק של אמת.
הטעמים של ביניש להתחמק מהביקורת על-ידי המצאת מניעים דמיוניים של המתלוננים, הינה תגובה אופיינית ידועה בכל ספרי הקרימינולוגיה. לטענתה משוללת היסוד של ביניש, המטרה של הביקורת איננה שיפור המערכת ואכיפת כללי היסוד של יושר ומקצוענות קודם כל על השופטים ורק אחר כך על מי שנתון לביקורתם.
כמות על חשבון האיכות ועל חשבון בוז לכבוד האדם וחירותו
ביניש הסבירה כי הדימוי המידרדר של בתי המשפט מקשה על תפקוד השופטים ועל גיוס שופטים חדשים, המתביישים להצטרף למערכת כל כך מפוקפקת.
ביניש, אשר במקצועה איננה שופטת כידוע אלא בסך-הכל תובעת בפרקליטות (וגם זה לא בזכות הכישורים השכליים או המוסריים שלה), סבורה כי כמות ההרשעות חשובה יותר מאיכות פסקי הדין עצמם. "אין לנו זמן להתנצחויות, לא עם שר ולא עם אף אחד", אמרה. "אני רוצה להזיז דברים, לקדם אג'נדה של ניהול יעיל בבתי המשפט" אמרה ביניש.
"מה שמתרחש עכשיו מכרסם באטרקטיוויות של השיפוט. עכשיו נהייתה אופנה שצריך לבדוק את המועמדים, וכל שופט הוא מראש על תקן של חשוד". כך אמרה אותה ביניש אשר העמידה לדין אנשי ציבור אשר מינוי אנשים לתפקידים בלי לבדוק היטב היטב בציציות שלהם...
"מועמד לשיפוט יודע שהוא הולך לעבודת פרך, לא ירוויח מה שמרוויחים בשוק הפרטי, יישב בתא קטן וכל יום יקרא בעיתון על טעויות שהוא עשה".
ביניש הסתמכה על זה שכתבי המשפט די צעירים וחדשים בתחום, ולא מודעים לעובדה שלשיפוט לא ממש ניגשים עורכי דין מוצלחים, שאין להם סיכוי של ממש להביא פרנסה הבייתה בשוק הפרטי. עורכי הדין המוצלחים דחו בבוז - מאז ומעולם - כל הצעה לרדת ברמה ולכהן כפקידים אפורים וסתמיים. ממתי מצליחן בשוק הפרטי חוזר אחורה לשירות הציבורית אם אין שם טעם של קומבינה גדולה?
לטענת ביניש, "עובדה שעורכי דין פרטיים לא רוצים ללכת בדרך הזו, לא מצליחים לאתר מועמדים ראויים מקרב עורכי הדין. במקום שזה יהיה הדבר הנכסף ביותר, שוחקים אותו". היא מתעלמת מהעובדה שזה טבע השרות הציבורי: הוא מיועד למתחילים ובינוניים ולא למוצלחים. הוא מהווה קרש קפיצה נהדר אבל לא כורסה ראויה למוצלחים.
ביניש: בדמוקרטיה השלטון חייב להיות בידי בית המשפט ולא בידי העם
ביניש התייחסה בהסתייגות ליוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן לחוקק את חוק יסוד: החקיקה, שיצמצם את סמכות בית המשפט העליון לפסול חוקים. החוק מכיר לראשונה בכוחו של בית המשפט העליון לבטל, ברוב של שני שלישים מהרכב של תשעה שופטים לפחות, חקיקה של הכנסת שאינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד. אולם על-פי החוק, לכנסת נשמרת הסמכות לחוקק את החוק מחדש ברוב מיוחד של 61 קולות, לאחר דיון מחודש.
לדברי ביניש, היא איננה מתנגדת לחקיקת החוק, ולעיגון זכותו של בית המשפט העליון בלבד לפסול חקיקה, אולם היא מתנגדת לפסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לחוקק מחדש את החוק שנפסל. לדבריה, בישראל השלטון חייב להישאר בידי בית המשפט ולא לחזור חזרה לידי העם ונבחריו.
לטענתה - "המודל הקנדי" שעליו מתבסס שר המשפטים היה פרי פשרה פוליטית בקנדה והוא איננו מתאים למציאות הישראלית. ביניש אמרה שהנושא צריך להיות מוסדר במסגרת הדיון הכולל בחוקה, ושמחה לראות שבכנסת הוחלט לדון כך בנושא, ולא לקדם את החוק בנפרד, ובינתיים יש להשאיר את המצב הגרוע על כנו. בתוך כך, אתמול פירסם משרד המשפטים את תזכיר החוק. עם הפרסום, אמר שר המשפטים פרידמן כי "מדובר בהצעה בעלת חשיבות היסטורית, המבססת את מעמדו של בית המשפט העליון, ושתתרום להגברת אמון הציבור בבית המשפט ובהליך החקיקה בכנסת".
נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בעד מינוי עו"ד פרטי לעליון
ביניש הביעה התנגדות לכל שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, להוספת פוליטיקאים או פרופסורים לוועדה וכן ליוזמתו של פרידמן להחליף חלק משופטי העליון בוועדה בשופטים מחוזיים. "הוועדה היא בעיני עניין קריטי לאופיה ולעצמאותה של המערכת", אמרה. "לא במקרה השיטה נבנתה על רוב מקצועי בוועדה לעומת ייצוג מכובד של המגזר הפוליטי. בארצות רבות מתקנאים במודל שלנו. השאלה היא מה הקונספציה שרוצים, מינוי פוליטי או מקצועי. זה לב העניין. האם כאשר פרופ' פרידמן או אחרים ממנים פרופסורים באוניברסיטה, האם את המינויים עושים הדוקטורנטים? פתאום רוצים ששופטי שלום או מחוזי ימנו שופטי עליון. זה דבר לא רציני".
ביניש שוללת איפה כניסה של גורמים אובייקטיביים ובעלי שאר רוח מהאקדמיה לוועדה למינוי שופטים ומעדיפה שהעסק ייסגר מתחת לשולחן בין פוליטיקאים, עסקני לשכת עורכי הדין, ושכות וטו של שופטים לקבוע קידום רק למי שישרת את האג'נדה הפרטית שלהם.
ביניש גם הודיעה כי היא מתנגדת לביטול שיטת הסיניוריטי במינוי נשיאי בית המשפט העליון. לטענתה, לא המוכשר ביותר ולא הישר ביותר חייב להתמנות לנשיא בית המשפט העליון, אלא המקושר ביותר (נפוליאון: "אם הייתי חייב למנות את המפקד העליון של הצבא לפי הותק אז הייתי חייב למנות את החמור שלי כי הוא היחידי שליווה אותי לאורך כל המלחמות").
כמו כן, לדבריה, אין צורך למנות יותר מפרופסור אחד או שניים לבית המשפט העליון, ועיקר מאגר המועמדים לעליון צריך לבוא לדעתה מתוך בתי המשפט, ומהמערכת הציבורית - הפרקליטות. לא מהמגזר הפרטי, אם כי הוסיפה להערכת כתבים, כי אינה מתנגדת למינוי עורך דין פרטי אחד לעליון לקישוט.
"אף פעם לא היתה פה התנגדות למינוי עורך דין פרטי", אמרה, "יש לנו מחשבות לגבי עורכי דין פרטיים", אבל מעשית המחשבות האלה מתבטלות לטובת מינוי מקורבים ממערכת התביעה כדי לשמור על בית המשפט כסניף צייתן של הפרקליטות במקום כרשות עצמאית.
ביניש הודתה ששני המינויים הזמניים החדשים לעליון - עוזי פוגלמן ויוסף אלון - הם פרי פשרה בינה לבין פרידמן. פוגלמן מונה ביוזמתה של ביניש בלי בחינות אלא על סמך חברותו עם ביניש, בעוד שאת ההצעה לקדם את אלון העלה שר המשפטים.
סבורה שיש להעלות עוד נוסעים לספינה טובעת במקום להפסיק עד לתיקון החור
את המכתב שכתבה לפרידמן ולחברי הוועדה לבחירת שופטים, בנוגע לצורך למנות שופטים במקום לעסוק בסדרי הבחירה והמיון של המועמדים, היא מסבירה ב"שעת החירום שבה המערכת נמצאת. אם נחפש איך לשכלל את שיטת הבחירה עוד ועוד ותחלוף עוד שנת עבודה, אז לא שיפרנו שום דבר", אמרה.
לשאלה האם עדיף למנות עוד שופטים גרועים שיתנו עוד פסקי דין שגויים רק כדי להספיק יותר הרשעות ולא משנה בכלל אם הן מוצדקות או לא, היא לא התייחסה כלל. כי היא לא הזמינה כתבים שיעיזו לשאול אותה שאלות הגונות ונבונות.
"אם לא נפתור את הבעיה כעת, נמצא את עצמנו בהגדלת פערים כזו שלא נוכל להדביק אותה. אני לא רוצה להשתמש במילה קריסה. אני מקווה ששר המשפטים ילמד את צורכי המערכת, ויבין שהתוכניות שלו, דווקא בגלל שהן מהפכניות, הן לטווח ארוך ומחייבות בדיקה רצינית".
בתחום הארגוני הכריזה ביניש על היעד לשנת העבודה 2008 - ההפחתה של נורמת ביצוע העבירות הפליליות על-ידי שופטים המפירים כדבר שבשיגרה את חוק סדר הדין הפלילי המחייב אותם לנהל משפט "מיום ליום עד גמירא" וחוק העונשין הקובע חמש שנות מאסר לכל אחד מהשופטים המפר חובה חקוקה זו, בשל החשש שעוד עלול לקום היועץ המשפטי לממשלה אשר ידרוש להעמיד את השופטים האלה לדין (למעשה לכל השופטים הדנים בפלילים, ללא יוצא מן הכלל, יש עבר פלילי מוכח עם ראיות מוחלטות להרשעה בסעיף הנ"ל, ועל-פי החוק עליהם לשבת בכלא והם פסולים לשיפוט. את זה אמר הנשיא שמגר בוועדת החוקה של הכנסת, ולא "רק" המחוקק).
החשודה במעילת ענק במליוני דולרים בוועדת הבחירות, דורשת עוד ועוד כסף
לדבריה של ביניש, החשודה בעצמה ממש בימים אלה במעורבות עליונה במעילה בסכומי עתק בפרשת הונאת המליונים בוועדת הבחירות - על-מנת שהשופטיים לא ימשיכו בביצוע עבירות פליליות של הפרת החובה לקיים דיונים מיום ליום עד גמירא, הדבר כרוך לא רק בשיפור והתייעלות הניהול הפנימי, אלא גם בתוספת משאבים.
כאילו שבכסף אפשר לקנות יושר, או מוסר... "ביקרתי בבתי משפט שלום ברחבי הארץ", סיפרה ביניש המכהנת בבית משפט ראוותני ועתיר משאבים ומנעמים של ארמון מלוכה ממש, "ובבתי משפט מסוימים התנאים מדכאים, התנאים פשוט קשים" אמרה השופטת היושבת בהיכל ראוותני ומפואר שסדאם חוסיין לא העז להתפאר בשכמותו. "שופטים יושבים בלשכות קטנות כמו תאי אסירים. אם הייתי עכשיו בתחילת דרכי וצריכה להתמנות לשופטת שלום, אני לא הייתי רוצה לבוא בתנאים כאלה. הסתובבתי במזכירות בית המשפט בתל אביב, ראיתי איך הפקידים יושבים על ארגזים, הייתי נבוכה. אין מקום לנשום. זה כמו בסדנאות-יזע".
ביניש לא טרחה להסביר מדוע מליוני דולרים משולמים, ללא מכרז, על-ידי הנהלת בתי המשפט, בגין הזמנות פיקטיביות במחירים מופקעים של שירותי מחשוב ושירותים פיקטיביים אחרים, הגם שבסכומים הללו ניתן היה להזניק את תנאי השירות של השופטים ופקידי העזר ואת איכות השירות לאזרחי המדינה שנות דור קדימה.
בקיצור: ביניש מנצלת את העובדה שהכתבים צעירים מידי בתחום המשפט, לא מבינים לעומק את מכלול המניפולציות הנהוגות בידי ותיקי המערכת כדי לקבע את אורחותיהם הפסולות, וסומכת על זה שהציבור עיוור, והפוליטיקאים חלשים מידי מכדי לתבוע שהשופטים יהיו קודם כל נקיים בעצמם לפני שהם מעיזים לצייץ ביקורת על שחיתות של אחרים.
אבל צר לי לומר לך, דורית, כך לא נלחמים בשחיתות. לא מחסנים חולה נגד שפעת במזרק הנגוע באיידס!
על המשטרה לפתוח בחקירת פרשיות מעילת המליונים בוועדת הבחירות, שהרי מדובר בסכומי עתק שנעלמו בלא מסמכים בכלל, ועל ביניש להכריז מייד על נבצרות זמנית, לפחות, כל עוד היא הנושאת באחריות להונאת הענק הזו, מתוקף היותה השליטה העליונה של ועדת הבחירות. אין זה ראוי שחשודה בפלילים ובהונאת מליונים תכהן כנשיאה או כשופטת. בתור ראש הוועדה שממנה נעלמו מליונים, נטל ההוכחה שידה לא במעל, עבר אליה. והיא כידוע שמרה על זכות השתיקה כאחרון העבריינים, כשזומנה לבירור על הנושא בוועדת הכנסת. על הרבה פחות מזה ביניש חוללה צייד מכשפות וסיחררה מדינה שלמה והכניסה אנשים לכלא והרסה משפחות ומפלגות והשחירה פני ציבורים שלמים.
כעת על ביניש להתכבד ולקפוץ לבור שאותו היא חפרה. בור המקארתיזם. שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה נדרשים -על-פי החוק- לסייע לה קלות בקפיצה הזו.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
