החרפת הבעיה ולא קידום הפתרון

אילו טענו רק שחילוץ אש"פ מתהום הנשייה במחנות טרור במזרח התיכון, הצבתו על סף הדלת של קורבנותיו המיועדים בישראל, חימושו ואימונו, סלילת דרכו לפרס נובל לשלום ולבית הלבן, ותגמולו במיליארדי דולרים, יסללו את הדרך למדינה פלשתינית שוחרת שלום, דיינו.

אילו טענו רק שמדינה פלשתינית לא תיישם את מורשת אבו-מאזן/ערפאת (הפרה שיטתית של התחייבויות, חינוך לשנאה, האדרת טרוריסטים, טרור חסר-תקדים ואב-טיפוס למתאבדים), ותתנזר מחתרנותם של אבו-מאזן וערפאת במצרים (שנות ה-50'), סוריה (שנות ה-60'), ירדן (1968-70), לבנון (1970-1982) וכווית (ראש חץ לפלישת עירק ב-1990) שגרמה למלחמות אזרחים, לשפיכות דמים ולגרוש המוני, דיינו.

אילו טענו רק שהקמת מדינה פלשתינית היא תנאי לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי, והתעלמו מהעובדה שאף מלחמה עם מדינות ערב לא פרצה עקב העניין הפלשתיני (לדוגמא, בתום מלחמת 1948/9 לא העבירו מדינות ערב את יו"ש ועזה לפלשתינים ואסרו על פעילות לאומנית פלשתינית), ושמלחמות ישראל בפלשתינים בלבנון (של"ג) ובשתי האינתיפאדות לא הפכו למלחמות ערב-ישראל, דיינו.

אילו טענו רק שהנושא הפלשתיני עומד בראש סדר העדיפויות הערבי, והתכחשו לעובדה שהערבים לא שופכים דם עבור הפלשתינים אלא שופכים את דם הפלשתינים, שהמלל הערבי הפרו-פלסשתיני הוא מסווה לפעילות ערבית אנטי-פלשתינית, שהסיוע הפיננסי הערבי הדליל לפלסשתינים מתגמד בהשוואה לסיוע המערבי, ושהערבים רואים בפלשתינים גוף חתרני המאיים עליהם ב"לבנוניזציה", דיינו.

אילו טענו רק שהקמת מדינה פלשתינית תמתן את המזרח התיכון, ולא הבינו שסכסוך בן 100 שנים לא יכול להיות שורש סכסוכים בין-ערבים וטרור איסלאמי בני 1,300 שנים, שהסכסוך הערבי-ישראלי אינו "הסכסוך המזרח תיכוני", ושהשאיפות המגלומניות של אירן ועירק, מלחמות אין-עירק, טרור אל-קאעידה, חתרנות סוריה, המתקפה המוסלמית על משטרים ערבים מתונים והסכסוך הסוני-שיעי קודמים ואינם קשורים לסכסוך הערבי-ישראלי, דיינו.

אילו טענו רק שמדינה פלשתינית תמתן את הטרור האיסלאמי, והתקשו להבין ששורשי הטרור האיסלאמי הם במאה השביעית, ושמתקפת הטרור האיסלאמי על אוסטרליה, פיליפינים, תאילנד, אינדונזיה, הודו, סרי לנקה, רוסיה, לבנון, מצרים, סודן, סומליה, מאוריטניה, ניגריה, טורקיה, סקנדינביה, הולנד, צרפת, אנגליה, ספרד וארה"ב אינה קשורה לישראל, דיינו.

אילו טענו רק שמדינה פלשתינית תוריד את סף הטרור האנטי-אמריקני, והתעלמו מהפיכת הרשות הפלשתינית לבסיס הטרור הגדול באזור ולמקור השראה לארגוני טרור אזוריים, ומנסיקת הטרור האיסלאמי האנטי-אמריקני מאז הקמת הרשות הפלשתינית ב-1993, דווקא כאשר הממשל האמריקני פייס את הערבים ולחץ על ישראל (למשל, פיצוץ שגרירות ארה"ב ומפקדת המרינס בבירות ב-1983, "מגדלי התאומים" ב-1993, פיצוץ שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה ב-1998, רצח 17 מלחים אמריקנים בעדן ב-2000, תכנון טרור "מגדלי התאומים" ב-2000, וכו'), דיינו.

אילו טענו רק שהקמת מדינה פלשתינית תקדם אינטרסים מערביים, ולא היו ערים לאיום הקיומי שהיא תציב למשטר ההאשמי הפרו-מערבי, לרוח הגבית שהיא תעניק למשטרי וארגוני טרור, לקשריה האינטימיים עם אוהדי סדאם חוסיין ובן-לאדן, לקרבתה לאירן, רוסיה וסין, להזדהותה עם הגוש האנטי-מערבי באו"ם ולסממני הדיכוי והשחיתות הטבועים בה, דיינו.

אילו טענו רק שהקמת מדינה פלשתינית וביטחון ישראל כרוכים זה בזה, ולא היו ערים לפעילות הטרור של הרשות הפלשתינית ולחיוניות חסרת-התחליף של רכסי יו"ש ("רמת הגולן" של ירושלים, תל אביב והשפלה) לקיומה של ישראל, דיינו.

אילו טענו רק שהיפרדות מיו"ש והקמת מדינה פלשתינית הם תנאי למניעת שואה דמוגרפית, ולא ידעו שמספר ערביי יו"ש מנופח ב-70%, ששיעור הפריון הערבי צונח מאז שנות השישים (ב"קו הירוק") והתשעים (ביו"ש ובעזה), שמספר הלידות היהודיות עלה מ-69% מסך הלידות ב-1995 ל-74% ב-2006 ושהרוב היהודי בין הירדן לבין הים התיכון הוא 67% ללא עזה ו-60% עם עזה, דיינו.

אילו טענו רק שהפלשתינים ראויים למדינה לצד ישראל, ולא הבינו שהליבה הדמוגרפית, הגיאוגרפית וההיסטורית של ירדן היא פלסשתינית, ולכן הקמת מדינה ביו"ש ובעזה תוסיף מדינה פלשתינית שנייה ומדינה עשרים ושלוש ערבית, תוך הצבת איום קיומי מוחשי ומיידי לקיום המדינה היהודית היחידה, דיינו.

כמה טיעונים נוספים בזכות המדינה הפלשתינית צריכים להתרסק על צוקי המציאות כדי להבהיר שמדינה פלסשתינית לא תקדם את הפתרון אלא תחריף את הבעיה, ושמדינה פלסשתינית מחד ויציבות האזור וקיום ישראל מאידך הם דבר והיפוכו?!