חובות ילדים ונוער לחברות הסלולר

• נתונים

על-פי סקר שנערך בשנת 2004, 82% מבני הנוער היהודים שגילם 17-12 החזיקו בטלפון סלולרי. לפי הערכות שנמסרו מחברת "סלקום", כ-600,000 ילדים ובני נוער מחזיקים בטלפון סלולרי. לדברי נציגי חברות "סלקום" ו"פרטנר", רוב הילדים ובני הנוער המשתמשים בטלפונים ניידים הם במעמד של "מנויים", וה"לקוחות" החתומים על חוזה מול החברה הם ההורים. החברות לא מסרו נתונים על מספר הילדים ובני הנוער המנויים בחברות וטענו כי אין לדעת מיהו המשתמש במכשיר.

מיעוט מהילדים ובני הנוער המחזיקים מכשיר טלפון נייד הם במסלולי "תשלום מראש" (Pre-Paid). הרוכשים טלפון ב"תשלום מראש" אינם מתקשרים בהתקשרות חוזית עם חברות הסלולר אלא רוכשים מכשיר בחנות ו"מטעינים" את הטלפון בסכומים שהם קובעים. לפיכך, אין לחברות מידע על מספר הילדים ובני נוער הרוכשים טלפון נייד בצורה הזאת. על-פי הערכה שמסרה חברת "סלקום", כ-30% מכלל המשתמשים בטלפון סלולרי הם במסלול "תשלום מראש", ובהם ילדים ובני נוער.

• החוק

משרד התקשורת, שהוא הרגולטור של תחום הטלפונים הניידים ומסדיר את פעילות החברות הסלולריות באמצעות רשיונות למתן שירותי טלפון נייד, כמעט איננו עוסק בנושא שימוש של ילדים ובני נוער בטלפונים ניידים. על-פי רשיונות החברות, ההגבלה היחידה היא בעניין שירות שיחות ארוטיות, החסום למשתמשים שגילם פחות מ-18 שנים.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: החוק), הוא המסדיר את תחום הפעולות המשפטיות של ילדים ובני נוער שגילם פחות מ-18, ובכללן חתימה על חוזים. החוק קובע כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמה של נציגו של הקטין, וללא הסכמה כאמור היא ניתנת לביטול בתוך חודש ימים לאחר שנודע לנציגו של הקטין דבר הפעולה המשפטית. אם לא נודע לנציג על עשיית הפעולה המשפטית, הפעולה ניתנת לביטול בידי הקטין עצמו עד חודש ימים לאחר יום הולדתו ה-18. ואולם, חריג לכלל זה נקבע בסעיף 6 לחוק, שלפיו פעולה משפטית שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה איננה ניתנת לביטול, אף אם נעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם כן היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו.

סעיף 6א לחוק קובע כי כמה פעולות משפטית הן חסרות תוקף ללא הסכמת נציגו של הקטין, אף אם דרכם של קטינים בגילו לעשות כמוהן, ובכלל זה רכישת נכס באשראי, קבלת שירות באשראי או עסקה בתשלומים. בית המשפט נדרש לסוגיה זו בשנת 2005, וקבע כי מכירת מכשיר טלפון סלולרי לקטינה ב-36 תשלומים היא עסקת אשראי שטעונה הסכמת הורים.

לפי דברים אלו, לחוזה בחתימת הקטין שנעשה בהסכמת ההורים יש תוקף משפטי. כדי לבחון אם חוזים הנעשים בין קטינים לחברות סלולר ללא הסכמת הורה ניתנים לביטול יש להידרש מחד-גיסא לשאלה אם מדובר בסוג חוזים שקטינים נוהגים לעשות, ומאידך-גיסא לשאלה אם מדובר בעסקת אשראי. על שאלות אלו אין תשובה חד-משמעית, והתשובה תלויה בגילו של הקטין ובאופי העסקה.

לדברי עו"ד קרן וינשל מן הלשכה המשפטית של הכנסת, הטענה שבשנות האלפיים עשיית חוזים עם חברות סלולר היא עסקה שקטינים בגיל מסוים נוהגים לעשות היא טענה סבירה, ואם תתקבל - אין פגם כללי בחוזים האלה. ואולם, במקרים ספציפיים שבהם יוכח כי החוזה הסב נזק של ממש לקטין או לרכושו יהיה אפשר לבטל את החוזה.

כאשר נחתם עם הקטין חוזה בר תוקף, או כאשר הקטין איננו הגורם החתום על החוזה אלא ההורה, אין כל הגבלה על השירותים בתשלום שילדים ובני נוער יכולים לרכוש מן החברה, ובהם שיחות ושירותי תוכן.

• מדיניות חברות הסלולר

חברת "סלקום" מסרה כי קטין המבקש לחתום על חוזה התקשרות עם החברה מחויב להחתים הורה על טופס הסכמה. חתימת ההורה הופכת אותו לאחראי אם מתגלות בעיות בהתקשרות עם הקטין. אם על אף מדיניות החברה נחתם חוזה עם קטין ללא הסכמת ההורה, החברה מאפשרת את ביטול העסקה.

חברת "פרטנר" מסרה כי במעמד החתימה על החוזה הלקוח נדרש להציג תעודת זהות, והחברה איננה מתקשרת עם לקוחות שגילם מתחת ל-18. אם בניגוד למדיניות החברה נחתם חוזה עם לקוח קטין, העסקה תבוטל והחברה תספוג את העלויות הכרוכות בכך.

לדברי נציגת חברת "פלאפון", לפי החוק, החברה מחייבת הסכמת הורה להתקשרות חוזית עם קטין.

חברת "מירס" הודיעה כי אין באפשרותה להשיב שכן חלקה בשוק זה זניח.

במועצה לשלום הילד ובמועצה הישראלית לצרכנות התקבלו בשנים האחרונות עשרות תלונות על התקשרות של ילדים ובני נוער בחוזים עם חברות הסלולר. במקרים רבים העסקה מבוצעת ללא ידיעת ההורים, ולפעמים אף ללא הסכמתם. על-פי רוב בוטלה העסקה בעקבות פנייה אל החברה.

• עמדות גורמים הנוגעים בדבר

• הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה ציין כי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אינו עוסק ברכישת שירותים בידי ילדים ובני נוער, ובכלל זה רכישת טלפונים ניידים. לדעתו הגבלת מספר השיחות וצריכת השירותים של ילדים ובני נוער היא עניין שבין הורים לילדיהם, ואין מקום להתערבות בעניין זה מלבד התערבות חינוכית.

• המועצה לשלום הילד הכינה בשנת 2005 הצעת נוהל למכירת מכשירי טלפון ניידים לקטינים, ולפיה מכירת טלפונים ניידים לילדים שגילם מתחת ל-16 במסלולים של חברות הסלולר תוגבל, ומכירת מכשירים בחנויות במסלולי "תשלום מראש" תותנה בהסכמת ההורה כאשר גיל הרוכש נמוך מ-14. הצעת המועצה לשלום הילד נדונה בפגישות עם הממונה על הגנת הצרכן וחברות הסלולר, אך לא הושגה הסכמה.

• המועצה הישראלית לצרכנות תומכת בשינויי חקיקה שיהיה בהם כדי להרחיב את ההגנה על ציבור הקטינים ולצמצם את הנזק הנגרם להם מהתקשרויות בכלל ומהתקשרויות עם חברות הסלולר בפרט. המועצה מציעה שתי אפשרויות לתיקוני חקיקה בחוק: תיקון הקובע שעסקה בסכום שמעל 300 ש"ח לא תיחשב לעסקה שדרכם של קטינים לבצע; תיקון הקובע כי עסקה בעלת אופי מתמשך תיחשב לעסקת תשלומים לעניין סעיף 6א.

חברות הסלולר מציעות כיום ללקוחותיהן מגוון גדול של שירותים בתשלום, ובהם שירותי תוכן מסוגים שונים, שמספרם הולך וגדל עם ההתפתחות הטכנולוגית. רבים מהשירותים האלה, כגון צלצולים ומשחקים, מיועד לילדים ולבני נוער. התשלום בעבור השירותים מצטבר לעתים לסכומים גדולים שהלקוחות מתקשים לשלם. חברות הסלולר נוקטות צעדים נגד החייבים, החל מניתוק הקו וכלה בפתיחת הליכים משפטיים ופנייה אל ההוצאה לפועל.

• נתונים

לארגון "ידיד", הפועל בקרב שכבות חלשות ועולים חדשים, מוכרים 837 מקרים של פתיחה בהליכים משפטיים נגד חייבים בשל חובות של ילדים ובני נוער לחברות הסלולר בשנים 2005 ו-2006 בלבד.
פנינו אל חברות סלולר בשאלות בדבר היקף החובות לחברה, ובעיקר חובותיהם של קטינים, היחס בין סכום החוב המקורי לסכום שנדרש מן החייבים בסופו של דבר וחלקו של שכר הטרחה המשולם למשרדי עורכי-הדין המטפלים בגבייה בחוב. הן מסרו כי אין ביכולתן לפרסם בציבור מידע עסקי.

• טיפול חברות הסלולר בחובות ילדים ובני נוער

נציג חברת "סלקום" ציין כי אם נצבר חוב בחשבון של לקוח קטין, תפנה החברה אל הוריו כדי להסדיר את תשלום החוב. החברה איננה מפרידה בין חובות שצברו ילדים ובני נוער על חשבון ההורה לחובות של מנויים אחרים.

פנינו גם אל החברות "פרטנר", "פלאפון" ו"מירס" בשאלות על טיפולן בחובות שצברו ילדים ובני נוער, אולם הן סירבו למסור מידע זה.

על-פי מידע שהופיע במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2004 בנושא ניתוק משירותים חיוניים בעקבות חובות, אין לחברות הסלולר שנענו לפנייה - "סלקום ו"פלאפון" - מדיניות אחידה בעניין הטיפול בחייבים. החברות נוהגות לחסום שיחות לחייבים לאחר פרק זמן של ימים עד שבועות מאי-תשלום החשבון. בעקבות ניתוק השירות החברות פותחות בהליכים משפטיים כנגד החייבים. לדברי החברות, בכל המקרים הן מאפשרות ללקוחות הסדרי פריסת חובות.

לטענת ארגון "ידיד", רוב החובות לחברות הסלולר, ובעיקר חובות ילדים ובני נוער, מועברים לאחר זמן קצר למשרדי עורכי-דין המתמחים בגביית חובות. פעמים רבות עורכי-הדין מעכבים את הטיפול, וכך מתווספים לקרן ריבית פיגורים והוצאות כגון שכר טירחה של עורך-דין. כך גדל סכום החוב בתוך זמן קצר, לעתים במאות אחוזים.

• טיפול ההוצאה לפועל בחובות ילדים ובני נוער לחברות הסלולר ובחייבים קטינים

פנייה אל ההוצאה לפועל לצורך נקיטת הליכים כנגד בעלי חוב היא אחד האמצעים המשמשים את חברות הסלולר לגביית חובות. על-פי נתונים שהוצגו לפנינו בהוצאה לפועל, בשנת 2005 היו כ-100,000 תיקי הוצאה לפועל שפתחו חברות סלולר, רובם של חברת "סלקום".

פתיחת תיק הוצאה לפועל מאפשרת לזוכה (בעל החוב או נציגו) - במקרה זה משרד עורכי-הדין המייצג את חברת הסלולר - לנקוט כמה הליכים כנגד החייבים, ובהם עיקולים מסוגים שונים, עיכוב יציאה מן הארץ ומאסר. לכל אחד מן ההליכים יש עלות קבועה המתווספת לחובו של החייב. כמו כן, בעל החוב מחויב בעלויות פתיחת התיק בהוצאה לפועל ובשכר הטרחה של עורך-הדין. עלויות אלו עשויות להגדיל את סכום החוב במידה ניכרת. להוצאה לפועל אין נתונים על חובות לחברות הסלולר ואין אפשרות להבחין בין החוב הראשוני לסכומים שהתווספו לחוב עקב פעילות כנגד החייב ושכר הטרחה של עורך-הדין.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מתיר להוצאה לפועל לטפל בתיקי חייבים קטינים. על הזוכה לידע את ההוצאה לפועל כי החייב הוא קטין בעת פתיחת התיק. המגבלה היחידה המוטלת על-פי חוק על פעילות כנגד חייבים קטינים היא איסור הוצאת צו מאסר (סעיף 71 לחוק). תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, עוסקות אף הן בחייבים קטינים ומחייבות את ההוצאה לפועל להשהות את ההליכים נגד חייב שמתגלה כי הוא קטין עד שתתקבל הבהרה בנושא מבית המשפט או ימונה לקטין אפוטרופוס לדין (כאשר ההליכים נפתחו שלא על-פי פסק-דין אלא לפי המחאה או שטר אחר).
בתשובה על שאילתא של ח"כ שלי יחימוביץ בנושא "טיפול משרדי עורכי-דין פרטיים העוסקים בגביית חובות השייכים לחברות הסלולריות" ענה ממלא-מקום שר המשפטים דאז, מאיר שטרית, כי "עיקר הבעייתיות ביחס לתיקי ההוצאה לפועל בגין חובות לחברות הסלולר נובע מריבוי תיקי חייבים שגילם הינו קטן מגיל 18 וברשותם מכשיר סלולרי."

מפנייה אל ההוצאה לפועל עולה כי אין בידם נתונים על מספר החייבים הקטינים שבטיפולם. לדברי מר אריה כהן, ראש אגף גבייה בהוצאה לפועל, על-פי רוב הזוכה אינו מדווח להוצאה לפועל כי החייב הוא קטין. כשמתגלה במהלך הליכי הגבייה כי גיל החייב נמוך מ-18, ההוצאה לפועל פונה אל בית המשפט ומשהה את ההליכים נגד הקטין עד שתתקבל תשובתו. ההליכים יימשכו אם בית המשפט יאפשר זאת, במגבלות הקבועות בחוק. מר כהן ציין כי לא מוכרים לו מקרים רבים מסוג זה.

שתי סוגיות עיקריות עולות בעקבות הנתונים המוצגים במסמך זה:

• הצורך בהתערבות המחוקק ברכישת מכשירי טלפון ניידים ובצריכת שירותים המוצעים באמצעות הטלפונים הניידים לילדים ולבני נוער.

• הצורך בנוהל מיוחד לטיפול בחובות שצוברים ילדים ובני נוער לחברות הסלולר.

העדר מידע מקיף ומבוסס על בעלות ילדים ובני נוער על טלפונים ניידים וחובותיהם מקשה ניסוח מסקנות בסוגיות האלה. המידע הזה נחוץ כדי לאפשר למשרד התקשורת, הממונה על התחום - בשיתוף גורמים נוספים, ובהם הממונה על הגנת הצרכן וארגונים אחרים - לגבש נהלים ברורים שינחו את חברות הסלולר בנושא הבעלות של ילדים ובני נוער על טלפונים ניידים לפי החוק.

בד בבד, אפשר לפרסם הזהרות להורים מפני הסיכונים, ובכלל זה הסיכונים הכלכליים הכרוכים בשימוש מופרז בשירותים שחברות הסלולר מציעות, ולהציע להם דרכים להתמודד עם הסיכונים האלה, דוגמת רכישת מכשירים במסלולי "תשלום מראש".