חמש שנים לעלילת ה"טבח"

הפלשתינים ציינו (03.04.07) את יום השנה ללחימה במחנה הפליטים ג'נין במהלך מבצע חומת מגן. במצעד שנערך לרגל האירוע השתתפו עשרות פעילי הג'יהאד האיסלאמי כשהם מחופשים למחבלים מתאבדים, עטויי חגורות נפץ, וכן ילדים שלבשו מדים והצטיידו אף-הם בכלי נשק של ממש. נואמי הכבוד היו ח"כ אחמד טיבי, מושל ג'נין, כדורה מוסא, ומפקד גדודי חללי אל-אקצה של הפתח, זכרייה זביידי.

הטקס הרשמי מהווה נדבך נוסף בחתירתה של הרשות הפלשתינית להטמיע את "הטבח במחנה הפליטים ג'נין" ואת "קרב הגבורה" בתודעה הפלשתינית הבינלאומית.

כבר בימים הראשונים ללחימה האשימו דוברים פלשתינים את ישראל ברצח ללא אבחנה של תושבים פלשתינים חפים מפשע, ובהם נשים וילדים, והעלו על נס את הלחימה של "לוחמי הג'יהאד" שלחמו "בגבורה" מעטים מול רבים. דא-עקא, שבטענות הפלשתיניות קיימת סתירה מהותית עוד לפני ברור העובדות לאשורן. תיאור האירועים כ"מערכה צבאית" אינו בקנה אחד עם טענות הטבח בחסרי ישע. יתירה מכך, עדויות של לוחמים פלשתינים ותושבי מחנה הפליטים שפורסמו בתקשורת הפלשתיני והערבית מלמדות על עוצמת הלחימה שניהלו הפלשתינים נגד כוחות צה"ל.

מחנה הפליטים ג'נין הפך מאז תחילת האינתיפאדה לבסיס של ארגוני הטרור הפלשתינים, ובראשם, הג'יהאד האיסלאמי, גדודי חללי אל-אקצה של הפתח והחמאס. ברבים מבתיו הוקמו מפקדות ומעבדות נפץ, ובהם תוכננו והוצאו לפועל עשרות פיגועי התאבדות בערים בישראל, אשר "זיכו" את העיר בכינוי "היוקרתי" בעיני הפלשתינים: "בירת המתאבדים". ערב "חומת מגן" הפכו פעילי ארגוני הטרור הפלשתינים את מחנה הפליטים ג'נין למערך צבאי מבוצר, במסגרתו מוקשו צירי התנועה המובילים למחנה הפליטים, נפרסו זירות מטענים, מולכדו בתים, הוקמו עמדות צלפים והוכנו חגורות נפץ לשימוש מחבלים מתאבדים. בכיר בג'יהאד האיסלאמי הודה בראיון עיתונאי, כי ערב הלחימה היו בידי ארגוני הטרור 2-1 טון חומר נפץ ואלפי מטעני נפץ.

הלוחמים הפלשתינים ניהלו מערכה צבאית, שבאה לידי ביטוי החל משלב ההכנות עם גיבוש תוכנית ההגנה על המחנה, עבור דרך הקמת מסגרת לתיאום מהלכי הלחימה בין הארגונים השונים, וכלה בשיטות הפעלת הכוח ע"י הארגונים השונים במהלך ימי המערכה. דפוסי הלחימה הפלשתינית, כפי שעולה מעדויות הלוחמים הפלשתינים, היו דומות לאלה הנקוטות ע"י צבאות סדירים: הצבת תצפיתנים לאיסוף מודיעין, העברת מידע בין קבוצות הלוחמים ב"זמן אמת", הצבת מארבים, תיעול כוחות ישראלים לשטחים נחותים ול"שטחי השמדה" שתוכננו מראש, ניהול תקיפות יזומות נגד חיילי צה"ל שתפסו עמדות בשטח הבנוי, חיקוי שיטות הפעולה של הצבא הישראלי בלוחמה בשטח בנוי, שימוש בהונאה ובלוחמה פסיכולוגית בניסיון לשבור רוחם של החיילים.

שיתוף הפעולה ההדוק בין הלוחמים לבין תושבי מחנה הפליטים, ששימשו מעין "עורף אסטרטגי" מקומי, העניקו ללוחמים סיוע לוגיסטי חיוני (מזון, מחסה, אפשרות מעבר בטוח ממקום למקום), מידע על תנועת הכוחות הישראלים ומעל לכל את ההסוואה האזרחית עליה הסתמכו הלוחמים. גם הנשים ובילדים במחנה הפליטים מילאו תפקיד חשוב במערכה כתומכי לחימה (שליחים, מתריעים וכו') ואף כנוטלים חלק פעיל בקרבות לצד הלוחמים הן במסייעים לתעל את החיילים לאזורים ממולכדים והן במשליכי מטענים מאולתרים ורימוני יד. אתר הג'יהאד האיסלאמי מתפאר השבוע בתפקיד שמילאו הילדים והנערים בקו הראשון של הלחימה, בייצור מטעני הנפץ, בהסתרתם בילקוטי בתי הספר, בהטמנתם ובהשלכתם לעבר כוחות צה"ל.

בדיקת רשימת ההרוגים על-פי המקורות הפלשתינים מצביעה על כי לפחות 34 מ-52 (65%) ההרוגים במחנה הפליטים היו פעילים בזרועות הצבאיות של הארגונים הפלשתינים או נטלו חלק פעיל בלחימה. מכלל העדויות עולה תמונה ברורה של לחימה קשה ועיקשת במחנה הפליטים ג'נין ובוודאי לא של "טבח", כפי שמנסה הרשות הפלשתינית לטפול על ישראל.