סגן השר ואהובתו הערביה

אלה שטוענים שהיהודים משפיעים על ההחלטות המדיניות של ארה"ב אוהבים להראות את משרד ההגנה כדוגמה. שר ההגנה בעת כהונתו השניה של קלינטון היה וויליאם כהן, וסגן השר בעת כהונתו הראשונה של ג'ורג' וו. בוש היה פול וולפוביץ, הידוע יותר כאדריכל הפלישה לעירק. כהן, דרך אגב, אינו יהודי. כבן במשפחה מעורבת, הוא קיבל את חינוכו הדתי מאמו האירית-פרוטסטנטית, אך הוא ידוע בתמיכתו החמה בקהילה היהודית ובמדינת ישראל. עבור האנטי-יהודים הוא בהחלט יהודי.

פול וולפוביץ הוא פרופסור לשעבר באוניברסיטת ייל, אינטלקטואל מבריק ומראשי ההוגים של החוג הניאו-שמרני במפלגה הרפובליקנית. הוא שגיבש את המשנה שלפיה ניתן להביא לשלום בר-קיימא במזרח התיכון רק לאחר החלפת הגורמים הבלתי יציבים בו, שבראשם הוא הציב את סדאם חוסיין. לאחר שירות של ארבע שנים במשרד ההגנה תחת דונאלד ראמספלד, בו שלח את הצבא האמריקני לעירק, וולפוביץ עבר ב-2005 לכהן כנשיא הבנק העולמי. בנק זה הוא גוף שלכאורה פועל תחת הנחיות האו"ם, אך למעשה הוא מופעל כזרוע לשיתוף בינלאומי של משרד החוץ האמריקני. אחת הפקידות הבכירות בבנק היא אזרחית בריטית, בת למשפחה לובית-סעודית במוצאה, ושמה שאהא ריזה. ריזה היא מוסלמית.

האם וולפוביץ פגש את ריזה לראשונה כשהגיע לבנק העולמי לפני שנתיים? יש האומרים שהם עבדו ביחד על נייר-עבודה ניאו-שמרני עוד ב-1996, חמש שנים לפני שוולפוביץ נפרד מאשתו. מה שכן ידוע הוא שב-2005 הקשרים בין השניים היו הדוקים ביותר, ועמדו בניגוד להוראות הקבע של הבנק העולמי, האוסרות על בני זוג, נשואים או ידועים בציבור, לעבוד ביחד. לאחר שהופעל עליו לחץ, השאיל וולפוביץ את ריזה למשרד החוץ האמריקני, אך לא לפני שהעלה את משכורתה לרמה שבה היא מקבלת משכורת גבוהה יותר מזו של שרת החוץ, קונדוליזה רייס. העלאת משכורת זו היא הסיבה העיקרית מאחרי שערוריית האתיקה בה מוצא וולפוביץ את עצמו בימים אלה.

בינתיים, חוץ מהעיתונות הערבית, המדיה נמנעת מלעסוק בנושא שלאף אחד לא ברור איך לועסים אותו. מצד אחד עומד נשיא הבנק העולמי, סגן מזכיר ההגנה לשעבר, האדם שתכנן לא רק את מלחמת עירק אלא גם את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון. מצד שני עומדת אהובתו, אישה שחילקה עמו את מצעו וקרוב לוודאי שהיתה מעורבת במידה כלשהי בגיבוש החלטותיו. עתונים ערבים רבים רואים אותה כבוגדת בעמה בעוד שאחרים רואים בהחלט את האפשרות ששאהא ריזה היא מעין מאטה הארי מודרנית. המדיה - גם האמריקנית וגם הישראלית - אינה מוכנה לגעת בנושא, גם משום שקיימת האפשרות שלסיפור האהבה בין היהודי והערביה אין שום השלכות פוליטיות או ביטחוניות.

אם יתברר שהקשרים ההדוקים בין השניים החלו שנים לפני שוולפוביץ הגיע לבנק העולמי, אי אפשר יהא להתחמק מהשאלה הבלתי נמנעת, למרות שהיא 'פוליטיקלי אינקורקט'. מה אומר הדבר על כושר השיפוט של פקיד בכיר במערך הביטחוני כשהוא נכנס למערכת יחסים עם אישה מ'הצד השני'? ימים יגידו.