מלחמת עולם... התחתון והמשטרה

בתחילת השבוע התחולל קרב יריות בלב רחוב רמת-גני שוקק חיים. שלושה בני אדם, כולם כאחד, מוכרים למשטרה כדמויות המוגדרות: "חיילים" של איציק אברג'ל, זה שספג מכות לפני כחודשיים, דקירות אך בעיקר בושות, במרכז העיר של רמת-גן, זאת לעיני העוברים והשבים, אך בעיקר לעיני מצלמות האבטחה של מגדלי אביב ברמת גן.

את הבושה הזו אברג'ל ואנשיו לא יכולים לשאת לאורך זמן. אחרי הרגע הזה שאכן הגיע, עקבו בדריכות גם הכוחות המיוחדים של המשטרה והיחידה הארצית לפשעים בינלאומיים - היחאב"ל.

ביום אביבי חם משהו, עשו שלושת "חייליו" של איציק אברג'ל לעבר ביתו של ניסים אלפרון, זה שהוא ואנשיו ביישו אותם ואת הבוס שלהם לפני כחודשיים. הרכב הלבן שנגנב קודם לכן, לא בדיוק הסיע את השלושה לטיול בטבע באחר-הצהריים של חודש מאי. השלושה היו לפני ביצוע משימת חיסולו של ניסים אלפרון, שישב אותה שעה בבית קפה סמוך לביתו ונהנה מקפה שחור, חם ומהביל.

הדרמה, איך לומר, החלה להתרחש ממש לנגד עיניו של אלפרון, כשהוא במקרה הזה משחק את הסטטיסט הרחוק מכל הבלגן.

מאות מטרים מאלפרון התחוללה באותה השעה "ההצגה הכי טובה בעיר" - מלחמת העולם בין העולם התחתון למשטרה.

יריות מנשק אוטומטי מסוג M-16 נורו לכיוון כוחות משטרה מיוחדים אשר ידעו מבעוד מועד, כי חייו של ניסים אלפרון הולכים ומתקצרים ועשו הכול כדי לאבטח את שלומו, אבטחה על חשבון משלם המיסים. הירי שהדהד לאורך הרחוב הרמת-גני השקט, ממנו נפגע באורח בינוני קצין משטרה מהיאחב"ל, שנפגע מפגיעת כדור במעיים, ומהצד השני ירי מבוקר של כוחות מיוחדים של המשטרה שמצליחים להשתיק לתמיד את אחד המעורבים, אבישי בלקר בן ה-21, המוכר למשטרה כאחד מ"חייליו" של איציק אברג'ל.

בלקר נפגע באורח אנוש ומת בזירה, בעת שניידת טיפול נמרץ שהוזעקה לרחוב השקט ברמת-גן ניסתה לעשות הכול כדי שחוקרי המשטרה בעתיד לבוא, יוכלו אולי לשמוע ממנו סיפור שיתאר את מעשיו באותו הרחוב, בנקודת הזמן שבו נמצא, אך בעיקר לשמוע על מהות הסיבה שבגינה הוא יצא לטיול של יום אביבי, עם נשק אוטומטי מסוג M-16. אך המציאות הייתה קצת אחרת ואבישי בלקר נפח את נשמתו על הכביש, ממש מול בית מגוריו של ניסים אלפרון, מרחק מאות מטרים מבית הקפה משם חזה המועמד לחיסול, בהצגה הקשורה לא קשורה אליו.

שני החשודים שנתפסו עם תום הקרב העקוב מדם, איך לא, מוכרים מאוד למשטרה. אחד מהם הוא לא אחר מאשר אמיר סנקר, אחיו של ירון סנקר, אשר כלוא בגין ניסיון קודם לחסל את אלפרון באמצעות רוצחים שכירים, ייבוא שהגיע לארץ מבלרוס. אגב, גם הניסיון הזה כשל, בשל שמירת הראש ההדוקה שעשו אז בלשי ימ"ר ת"א על אלפרון, ביום חורף קר וקודר, שמירה שהצילה את חייו דקות לפני הביצוע ובמהלך חגיגת יום הולדת שנערכה בביתו.

על-פי המשטרה שני החשודים, אמיר סנקר ואיתן גרלה הם בעלי עבר פלילי עשיר בעבירות אלימות ובעבירות נוספות. בהארכת מעצרם נטען: "היחידה שביצעה את המעצר הייתה בפעילות אחרי החשודים, מעצר זה איני רוצה לחשוף", אמר נציג המשטרה. עורך הדין חצרוני, המייצג את אמיר סנקר: "הטחתם בפניו של סנקר חומר חקירה שמצביע על ניסיון לרצח אלפרון?". נציג המשטרה: "החשדות המיוחסים הוצגו לחשוד שאתה מייצג, הוא שמר על זכות השתיקה".
עוה"ד חצרוני: "תראה לבית המשפט איפה ניסים אלפרון היה בעת שהחשוד שלי נעצר". נציג המשטרה: "הוא היה שם, ציינתי זאת בפתח דבריי, אני מציג בפני בית המשפט מפה של האזור".

בקרבות הרחוב הבלתי נגמרות, אשר בהם מעורבים נציגי משפחת אלפרון מול גורמים מתנגדים כאלה ואחרים, ניתן לרשום גם קרב יריות שאירע לפני כעשר שנים בבית קפה בגבעתיים, שם נעשה שימוש ברובה אוטומטי מסוג M-16, שימוש שבעקבותיו נפצעו עשרות בני אדם חפים מפשע. קשה לתאר מה היה קורה באירוע זה אם היה מצליח. אגב, כלי נשק שנמצאו ברכב הגנוב אל מול ביתו של ניסים אלפרון, זוהו ככלי נשק גנובים, כשבאחד מהם היה כדור בקנה, שחיפש ככל הנראה את היעד אליו היה אמור להגיע בתוך חלקיקי שניות.

בדיון בהארכת מעצרו של אמיר סנקר, אחד "מהטרמפיסטים" ברכב ש"טייל" ברמת-גן: "אנו לא נמצאים בסיפורי מעשיות אלא במה שקרה, אנו נמצאים בעבירות מאד חמורות, ואחת מהן היא ניסיון לרצח של ניסים אלפרון. אני מסכים לזה שיכול להתקיים חשד סביר לעניין אחזקת הנשק, אך בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, אבל גם אם המקרה של החשד לאחזקת נשק, יש בעיה. לגבי אמיר סנקר, החשוד שלי, אין חולק שכשהוא נעצר לא נתפס על גופו, בכליו, לא כלי נשק, לא אקדח ולא סכין, וכפי שאני למד יותר, החשוד השלישי הוא זה שהחזיק בנשק, הוא זה שיצא מאותו רכב, והוא גם זה שהשתמש בו בסופו של דבר...".

שיטת ה"שומר על זכות השתיקה" פועלת גם במקרה הזה. כשני חשודים בכוונה לביצוע רצח, שומרים על זכות השתיקה וחברם הנוסף בדרך לטיפול קוסמטי בבית העלמין, טרם קבורתו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, היעד לחיסול, במקרה הזה, ניסים אלפרון, אינו יודע כלל מי רוצה את חייו, שלא לדבר על זה שבכלל אין לו אויבים, אזי יקשה על המשטרה, לטפל בסוגיית הקרב מהצד האחד, ומהצד השני לשכנע את בית המשפט, אשר כידוע לא תמיד מתעניין בניהול תיקים מהסוג הזה, תיקים שעשויים להמשך לאורך שנים רבות.

זכות השתיקה אמרנו, כך מסביר זאת עוה"ד חצרוני שייצג את אמיר סנקר, אחד "הלוחמים" בקרב של רמת-גן: "החשוד שלי שומר על זכותו, הוא אינו עונה לשאלות החוקרים וצריך להבין גם מהיכן באה תגובתו זו לעולם, העצור שלי אתמול, נורו יריות לעבור, הוא הוכה נמרצות על-ידי אותם אזרחים שלאחר מכן התבררו כשוטרים שגם הרגו את החשוד השלישי, והיה חשד לחייו, וקשה לחשוד הזה לבוא אתמול או היום בפני אותם שוטרים שהשתתפו באירוע הדמים אתמול ולדבר איתם. מה יש לו לדבר עם אנשים שפוצצו אותו במכות? החשוד שלי לא דיבר ולא ידבר עם היחידה החוקרת הזאת, אז אין כל טעם להארכת מעצרו לצורך הסחה כזו או אחרת או לפעולה כזו או אחרת שקשורה אליו".

והאמת היא, שאם דבריו של עורך הדין המלומד לא היו עצובים וקורעי לב, אזי לבטח הם היו בגדר בדיחה, בדיחה עצובה.

על כך ענתה השופטת ליה לב און, השופטת שנתבקשה להאריך את מעצרם של השניים: "אשר לטענה, כי החשוד האחד כועס ושותק בשל נסיבות הוצאתו מן רכב או משום העדרם של חפצים אישיים - טוענה זו אין בה כדי להצדיק שתיקה".

גם שופטי בתי המשפט השונים ברחבי הארץ מרימים גבה מעת לעת בשמעם את הצד שכנגד, במקרה אירוע ניסיון הרצח או הכוונה לניסיון רצח שמיוחס לאמיר סנקר ואיתן גרלה, גם הם מרימים גבה בשמעם את עורכי הדין המייצגים, הטוענים לתמימות וחפות לקוחותיהם אשר בסך-הכול היו "בטיול" של אחר-הצהריים ובמקרה בלא ידע, "טיילו" הם להנאתם ברחוב וליד הבית שבו גר ניסים אלפרון, אשר מזוהה כאחד שלא בדיוק החבר הטוב שלהם.

גם עוה"ד רביד אשר מייצגת את איתן גרלה ידעה לבוא ולומר לשופטת ליה לב און מבית משפט השלום בפתח תקוה: "איתן גרלה החשוד, מצהיר כי במהלך האירוע עצמו לא ניתן היה לדעת שמדובר בשוטרים או ביחידה חוקרת כל שהיא. הרכבים של היחידה החוקרת היו רכבים מסווים ללא סימן מזהה שמדובר ברכבי משטרה. גם השוטרים שהשתתפו באירוע היו בלבוש אזרחי וכי גרלה מצהיר כי לא הייתה כל דרך לזהות או להבחין שמדובר בשוטרים. כל האקט היה קצר ומהיר וכל עניין הירי היה בלתי צפוי לחלוטין מבחינת גרלה. הוא לא ידע על כך דבר וחצי דבר. גם לא על קיומן של הנשקים עצמם, כאשר ברור שעל גופו ובכליו של גרלה לא נמצא כלי נשק, גם לא כדור קטן ולא קליע. גרלה גם לא ניסה להימלט מהרכב, הוא נהג ברכב. גרלה למעשה נשלף מהרכב, הוכה נמרצות על-ידי השוטרים".

ואנחנו שואלים: אם גרלה נהג ברכב "לטיול", ככל הנראה ברכב גנוב, מדוע דווקא בחר במסלול הטיול ברחוב שבו מתגורר ניסים אלפרון. והתשובה פשוטה, אליבא דעוה"ד רביד: "גרלה מצהיר באופן חד-משמעי שאין לו היכרות עם ניסים אלפרון או עם משפחת אלפרון. אין לו גם שום יריבות, לא עם ניסים אלפרון ולא עם יתר בני המשפחה. יש פה חיבור מלאכותי לחלוטין ואיזה שהוא שרבוב שם של אדון ניסים אלפרון, שלמרבה הצער כל פעם שקורה איזה שהוא אירוע ברמת-גן, קושרים את זה לאלפרון. והשאלה הנשאלת האם היחידה החוקרת על כל העוקבים והבלשים שבה, האם מישהו מהם טרח להתריע את מר ניסים אלפרון שלכאורה היה קרוב לזירת האירוע? האם הזהירו אותו שמתכננים לפגוע בו. בשאלה הספציפית הזו, יראה בית המשפט שאין שום שריד להתרעה שכזו".

יאמר לזכותה של שופטת בית משפט השלום, ליה לב און, כי בהחלטתה להאריך את מעצרם של אמיר סנקר ואיתן גרלה היא לקחה בחשבון את העובדות הקשורות לאירוע החמור שבו, בעקבות ניסיון לפגוע בניסים אלפרון, נהרג אחד מ"חייליו" של אברג'ל ונפצע קצין משטרה, זאת בעקבות קרב היריות בצהרי היום הרמת-גני: "במהלך אותו אירוע, משנתבקש הרכב לעצור, נמלט ממנו אחד, על-אף הבקשה הברורה לעצור - האיץ הנהג שהוא איתן גרלה וניסה לדרוס שוטר שעמד בדרכו, ורק לאחר שנורו יריות לעבר הרכב, הרכב נעצר, תוך שהוא פגע ברכב אחר. ברכב היו שני החשודים שלפניי. ברכב נמצא M-16, שכידוע אינו אקדח צעצוע, ומידותיו גדולות מספיק כדי להבחין בו. משנעצרו השניים, התברר כי השלישי, אבישי בלקר המנוח, ירה לעבר איש משטרה, פגע בו בגופו, ובהמשך נורה למוות. צר לי על מותו. על-פי המתואר, נעצרו השניים ברמת-גן, כשנהגו ברכב שהתברר שהוא גנוב, וכן בנוסף לרובה M-16, גם אקדח, שניהם גנובים, ובחשד שניסו להתנקש בחייו של ניסים אלפרון".

מכל הסיפור הבודד הזה ניתן ללמוד, כי מלחמת העולם בין העולם התחתון לבין עצמו ובין העולם התחתון לבין המשטרה, ימשיך להתרחש ברחובות הומי בני אדם תמימים, אשר לא אחת גם נפגעים מכדור תועה כזה או אחר. מלחמות שבינתיים מספקים את אותם משפטים טריוויאליים, נדושים, וריקים מתוכן, משפטים שאין בהם ולא כלום כדי שיביאו לסופם, את קרבות הרחוב הבלתי מרוסנות ו"החוצות קווים אדומים", חדשות לבקרים של אותם גורמים יריבים בעולם התחתון, זאת מבלי ששלטון החוק עושה דבר וחצי דבר כדי לדאוג לשלוות חייהם של אזרחים משלמי מיסים, אשר משלמים בכספם את מחיר השמירה והאבטחה על אותם עבריינים כבדים המוגדרים: "ראשי משפחות הפשיעה בישראל", ולעיתים משלמים בחייהם, במסגרת מלחמת העולם שבין העולם התחתון לבין עצמו.