המרוץ: בוקר בא לעבודה

אהוד ברק אומנם קיים בסוף השבוע את כנס הפעילים האחרון, אבל כמה אירועים פוסט-אחרונים עדיין מתוכננים להתקיים בימים הבאים. ברק מתכוון להיפגש עם נציגים רבים מהמגזרים השונים במפלגה, ובפיו מסר אחד ויחיד: חייבים לסיים את זה בסיבוב הראשון. הסקרים בהם אוחזים אנשיו של ברק, מטיבים מאוד עם ראש הממשלה לשעבר, כאשר בוחנים את סיכוייו להיבחר בסיבוב הראשון. גם ברק וגם אילון מתקרבים מאוד לרף ארבעים האחוזים, כך שהמשפט השחוק, כל קול קובע, מקבל משנה תוקף בקרב תומכיו של ברק.

אלא שהתמונה הרבה פחות אופטימית עבור ברק אם יתקיים סיבוב שני. בוחריהם של פרץ ופינס נוטים הרבה יותר לתמוך באילון מאשר באהוד ברק. אנשיו של ברק יודעים שזה או סיבוב ראשון, או כלום. בימים הבאים "יחרשו" שרי העבודה התומכים בו את כל הארץ ויביאו את המצביעים לקלפיות. ככל שאחוזי ההצבעה יהיו גבוהים יותר, סיכוייו של ברק גוברים. דגש מיוחד יהיה על המגזרים שתומכים בברק, אותם לא צריך לשכנע, רק לשנע. אם יגיעו לקלפיות אנשי המושבים בהמוניהם, מצבו של ברק משתפר, כך מעריכים אנשיו.

גם עמי אילון רוצה אחוזי הצבעה גבוהים. הוא גם היה רוצה לגמור הכול בסיבוב הראשון, אבל אם לא, הוא יודע שהסיבוב השני כנראה אצלו בכיס.

בימים הקרובים מתכוון אילון לסייר עם אנשיו בשטח ולתדרך את אנשי המטה בכל הקשור לארגון יום הבחירות. דגש מיוחד ייתן אילון למגזרים בהם הוא נחשב יחסית לחלש, בייחוד בקרב הערבים והדרוזים. מקורביו של אילון חוששים שהפרסומים האחרונים, בהם התנגדותו לישיבה בממשלה בראשות אולמרט, הסבו לו נזק. לכן הודיעו באופן חד-משמעי שאילון עדיין מתכוון להוציא את העבודה מחוץ לממשלה לאחר בחירתו, כל עוד אולמרט הוא ראש הממשלה. אנשיו של אילון מקווים שהסקרים, מהם עולה כי בקרב הציבור הרחב התמיכה בו עולה על זאת של ברק, תעשה את העבודה. בסופו של דבר, הם אומרים, העבודה צריכה לחשוב גם על ההתמודדות מול נתניהו, ושם מצבו של אילון טובים בהרבה. בסביבתו של אילון גם מעריכים כי אנשים לא שכחו את תקופת כהונתו של ברק כראש ממשלה ושעדיין לא סלחו לו על מחדליו.

אילון חזק בקיבוצים, אבל חלש במושבים. במטהו משוכנעים כי נטייתם של תומכיהם של המועמדים האחרים, פרץ ופינס, לתמוך באילון בסיבוב השני, תביא אותם לתמוך בו כבר בסיבוב הראשון.

אופיר פינס לא מתכוון לתת לתוכניותיו של אילון להתממש. מבחינתו, עדיין יש אפשרות שיעלה לסיבוב השני, ומשם הכל פתוח. למרות שבסקרים יורדים פינס, פרץ ויתום, בעוד שני המובילים מתחזקים, אנשיו מרוצים מכך שפינס "מתברג" למקום השלישי, תוך שהוא עוקף את פרץ היו"ר הנוכחי.

במטהו של פינס נערכים להתמודדות, ומתכוונים לנצל את הימים הספורים שנותרו כדי להיפגש עם כמה שיותר אנשי שטח ופעילים. האירוע המשמעותי ביותר צפוי להתקיים היום בבית המפלגה בתל אביב. אחריו, מתכוון פינס לשבת ליד הטלפון ולהתקשר בעצמו לפעילים ולבקש מהם לבוא להצביע עבורו. המסר שאותו הוא מתכוון להעביר למתפקדי המפלגה, הוא, תצביעו עבור מי שאתם מאמינים בו, ואל תתחשבו בסיכויים שלו לנצח. בסביבתו של פינס מעריכים, כי אם כל מי שאכן רוצה לראות אותו מנצח, יבוא לקלפי, יהיה סיבוב שני.

במטה פינס יודעים כי בניגוד למועמדים אחרים, לאופיר אין חמולות. גם אין ועדי עובדים שאפשר לארגן אותם. מי שכן תומך בו, הם אומרים, עושה זאת כי הוא מאמין בהנהגה שהוא מביא איתו.

לפינס אין מגזר בולט שתומך בו, אבל הוא נהנה מתמיכה רבה של צעירי המפלגה. במקביל לחיזוק הקשר עם הצעירים, מנסה פינס להתחבב גם על המבוגרים. לאחרונה התפאר מטהו של פינס בהצטרפותו של לובה אליאב, אחד מזקני המפלגה, למחנהו של פינס. בבחירות הקודמות היה אליאב אחד מהאנשים הבולטים ביותר של פרץ. גם אורה נמיר הודיעה כי היא תומכת בפינס.

עמיר פרץ, היו"ר המכהן שעשוי למצוא את עצמו בעוד כמה ימים מודח הן מתפקידו כראש המפלגה והן ממשרד הביטחון, ואולי בכלל מהממשלה, לא מבין בשביל מה בכלל צריך את ההתמודדות הזאת. מבחינתו, אם רק היו נותנים לו לעבוד, הוא היה מביא את העבודה להשגים כאלה שלא היו לפניו. רק תנו לי להיות שר האוצר, הוא אומר, ואני אראה לכם מה אני מסוגל. אלא שמבחינת יריביו, את תפקיד שר האוצר עליו היה לקחת מזמן, עכשיו זה כבר מאוחר מדי.

פרץ קיים אתמול כינוס פעילים גדול בגלבוע, והיום יקיים כנס נוסף באור יהודה. פרץ הוא איש ארגון שהוכיח את עצמו מעל ומעבר למצופה בפעם הקודמת. אנשיו משוכנעים כי את ההצלחה יקצור גם הפעם. הדגש בימים הבאים יהיה על הארגון, על עבודת המטות ועל לוגיסטיקה. אם המועמדים האחרים יביאו את הפעילים במכוניות, פרץ יביא אוטובוסים. התקווה הגדולה ביותר בקרב אנשיו של פרץ, הם אחוזי הצבעה נמוכים. בפרץ תומכים אנשים מסוימים, לא הציבור הרחב. אם הציבור הרחב ייעדר, מי שיפסיד מכך יהיו בעיקר ברק ואילון. פרץ ירוויח.

בסביבתו של שר הביטחון, מדווחים על תחושה אופטימית הנובעת מהתעוררות השטח. הם רוצים להפתיע, כמו בפעם הקודמת. הם אומרים שישנה אווירה הדומה לזאת שהייתה במהלך ההתמודדות עם שמעון פרס. הם רוצים שהסוקרים יאכלו את הכובע פעם נוספת.

פרץ משוכנע כי הבטחתו לדרוש את תיק האוצר במידה שינצח, מביאה אליו בוחרים שנטשו אותו במרוצת השנה וארבעה חודשים שחלפו. אנשיו מקווים שתומכיו יזכרו את מה שמייצג עמיר בעיני רבים, ויתנו לו להמשיך להוביל את המהפכה החברתית שהבטיח. הם רואים בבחירות הפנימיות כסוג של הפרעה. כמטרד. כמהלך שבא לשתק את העשייה, הן בתחום הביטחוני והן בתחום החברתי.

גם במטהו של דני יתום מבקשים לשמור על אופטימיות. בעוד שאר המועמדים ואנשיהם לא מצליחים להבין מה הוא עוד עושה במרוץ, מסרב יתום בתוקף אפילו להתייחס לתרחיש בו הוא מפסיד. אנשיו מדגישים לאורך כל הקמפיין כי יתום ריאלי והוא רואה את מצבו בסקרים, אך באותה נשימה מבהירים כי מבחינתם מדובר רק בסקרים. בשטח הדברים נראים אחרת לחלוטין, הם מבטיחים.

במחנה יתום זקוקים לנס. אחוזי הצבעה נמוכים יכולים לשרת אותו, לא ברור עד כמה. המגזר הערבי והדרוזי תומכים ביתום, כך אומרים אנשיו, למרות שהדבר לא נראה בסקרים.

יתום מדגיש כאשר הוא נפגש עם פעילים, כי צריך ניסיון ביטחוני, ויש לו, וגם מישהו שהיה ונשאר נאמן למפלגה. ההערכה היא כי מרבית תומכיו של יתום יעברו לאהוד ברק בסיבוב השני.