אוי כמה האיוולת יכולה להיות מנת חלקם של כה רבים בחברה הישראלית. מדהים כמה צרות מוחין ודמיון פרוע יכולה המערכת הפוליטית להכיל. כמה רוע מסוגלים אנשים מכובדים לייצר.
קראתי את הראיון עם אברום בורג, יו"ר הכנסת לשעבר, שפורסם במוסף הארץ. רוב מוחלט של רעיונותיו הם לא רעיונותי. אני לא מקבל ולא מסכים להם. עם זאת, בעיני זהו ראיון לגיטימי, אפילו אם יש בו כדי לעורר סערות נפש בקרב "הפטריוטים" בלבד, כמובן.
המתקפה על בורג של שני ח"כים הרואים את עצמם רציניים, אפי איתם וגלעד ארדן, מעוררת פליאה: לשלול את זכויותיו הסוציאליות, לגרש אותו מקהל היהודים, או לחילופין להחרימו.
הגדיל בתגובתו הרב רפי פוירשטין במאמר שכותרתו "מהמרגלים עד בורג: מוציאי דיבת הארץ". לא פחות ולא יותר, היינו מגרועי המרגלים נגד העם היהודי.
אתה קורא ואינך מאמין עד כמה הצביעות יכולה להיות מנת חלקם של אנשים המתכבדים בתארים של מורמים מן העם. ואני אומר לשלושת המגיבים שלעיל: שיחקתם אותה. בדיוק לתגובות כאלה ציפה מר בורג כדי להצדיק את דבריו.
יש ברעיונותיו של מר בורג דברים משונים, אפילו מרגיזים. אך מכאן ועד להשוות אותו לבשארה, למרגלים, הדרך ארוכה מאוד. רק כסיל ובור יכול להשוות בין שני האישים. ברם, מה זה חשוב אם אפשר להשוות או לאו? העיקר עוד שורה וחצי בעיתון, או דקותיים ברדיו.
מבלי כל קשר לראיון של מר בורג, או בעצם כן, עברה השבוע בכנסת הצעת חוק בקריאה טרומית בדבר יכולתה של הכנסת להדיח ח"כ מכהונתו על "התבטאויות בלתי ראויות", ברוב של 80 ח"כים. זו הצעת החוק של הח"כית אסטרינה טרטמן. כמדומני, 34 ח"כים הצביעו בעד. אין ספק שזהו עוד יום חג לדמוקרטיה הישראלית.
לח"כית טרטמן אני מציע לא להסתפק רק בהצעה שהוזכרה לעיל, אלא להביא לחקיקה עוד כמה הצעות. לדוגמה: הכנסת, מיום קבלת החוק, תהיה מורכבת ממפלגה אחת בלבד. רצוי שזו תהיה מפלגתה של גב' טרטמן. כך לא תהיינה דעות אחרות "מרגיזות" מאוד.
באה בחשבון גם הצעת חוק לפיה הכנסת תמלא גם את התפקיד של מערכת המשפט. הח"כים הניחנים בכישורים מיוחדים, יחבשו פיאה נוכרית, ומיד יתחילו במשפט. גזר הדין יינתן באותו היום, ולמחרת, לכל המאוחר, יבוצע.
כדי לא "להכתים את הח"כים, תובא להצבעה הצעת חוק האוסרת לבדוק את קורות חייהם של נשואי הפנים המשרתים בכנסת. לא יתכן שלא יאמינו לדבריו של ח"כ, כי הרי הם דברי אלוהים חיים. ואם חלילה יתגרה מישהו ויפר את החוק ויגלה שלא כל מה שנמסר על-ידי ח"כ זה או אחר, מדויק לחלוטין, דינו של "המלשין" ועוכר ישראל נאלח זה, יהיה מאסר עולם.
ועתה, לא בציניות. נכון שהדברים נשמעים הזויים, אך המציאות הישראלית הוכיחה שהזיה יכולה, בין רגע, להתממש. גם אם דברים כאלה ואחרים שגב' טרטמן אומרת מקפיצים אתכם, יש להילחם בכל דרך אפשרית כדי להגן על זכותה לומר אותם. כל עוד אין באמירות עבירה על החוק, חופש הביטוי והזכות להביע דעה חייבים להיות חקוקים בסלע.
וחזרה אל הראיון של מר בורג. ללא ספק מר בורג נמצא במצוקה גדולה. עם זאת, לעניות דעתי, אין מקום להשוואה בין גרמניה הוומארית או הנאצית לבין ישראל. זו השוואה שאין בה כל תוחלת עניינית. נסיבות עליית הנאציזם בגרמניה, חוקי הגזע וההשמדה, אינם ברי השוואה למצב בישראל.
צודק מר בורג שהייאוש תפס את מקום התקווה. נכון הוא שיותר ויותר אנשים שואלים את עצמם האם יש עתיד, ובמיוחד לילדים. נכון שיש תופעות פשיסטיות בקרב היהודים. היהודים לא חפים מטעויות, אך מכאן ועד לגט-כריתות למדינה, הדרך עדיין ארוכה מאוד. הבעלות על המדינה אינה של קבוצה זו או אחרת אלא של כולם. החוכמה היא להילחם בתופעות שאינך מסכים להם. זו מהות הדמוקרטיה.
המנהיגות של ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות ביותר שלה. לא בימין ולא בשמאל יש ניצנים של מנהיגות שראויה להיקרא כך. אך גם ההישגים של המדינה גדולים מאוד.
כולם מכירים היטב את הפגמים ואת התחושה המעיקה. גם אני מבקר קשות את כל התופעות השליליות, במיוחד אלה הקשורות לבטחון המדינה. אך, עדיין לא הגענו להיות קלגסים נאציים.
כותב שורות אלה הזהיר פעמים רבות מפני סכנות של דיקטטורה. אני מציע לא לקחת את דברי הביקורת כלפי סכנות הדיקטטורה כדברים מופרכים מיסודם. ההיסטוריה היהודית הכירה היטב גם תופעות שליליות למדי.
הדרך היחידה היא להילחם בתופעות אלה במלוא העוצמה. אסור לוותר להזויים כי "אין לנו מדינה אחרת".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
