במהלך תרגול היוגה הגוף מפנים את הידע הדרוש לו ללידה, בעוד המוח מקטלג את המידע בזיכרון על-מנת לשלוף אותו ברגע הנכון, כאשר היולדת תהיה כבר בתוך תהליך הלידה. גם בעיצומו של כאב, יֵדע גופה לנשום באופן שישרת את הלידה, ובזמן הצירים הוא ינוע באופן שיתמוך בתנועת העובר כלפי מטה, באופן שיאפשר את הרחבת האגן, יקל על השימוש בכוח המשיכה ועוד. כל זאת יעשה באמצעות נשימות ותנועות מגוונות, שהגוף המתורגל מבצע כבר כמעט באופן אוטומטי.
תרגול נשימה, תנועה והרפיה יקל על תחושת הכאב במהלך ציר. כולנו נושמות. זהו תהליך טבעי שרוב הזמן איננו מקדישות לו תשומת לב, אולם ככל שנהיה מודעות יותר לנשימה, כך נוכל להיעזר בה במצבים שונים, ולידה היא דוגמה מצוינת לאחד מהם. כבר שמעתי מאין ספור יולדות עד כמה נשימה מודעת הייתה משמעותית עבורן בזמן ציר, לעומת ציר שבו הן הפסיקו לנשום, או שלא ידעו כיצד לנשום בו נכון. הן דיווחו על הבדל משמעותי מאוד בעוצמת הכאב שחוו באותם צירים, כתוצאה מהפניית תשומת הלב שלהן אל הנשימות.
יש מגוון סוגים של נשימות הלקוחות מעולם היוגה, שניתן לעבוד אתן בזמן הצירים וביניהם, והמודעות לנשימה היא מתנה הנרכשת לכל החיים. לדוגמה, בזמן לידה אנחנו שואפות אוויר דרך האף ונושפות אוויר מהפה, בצורות שונות, בהתאם לשלבים השונים של הלידה. השאיפה מהאף מאפשרת לאוויר להיכנס בהדרגה ומונעת היפר-וונטילציה. הנשיפה מהפה קלה יותר בזמן ציר, מרפה ומשחררת, ומקלה על הרפיית רצפת האגן.
תרגול נשימה במהלך ההיריון משרת את היולדת באיזון, בריכוז, בשיווי משקל, בהקלה על בעיות במערכת העיכול, בהפגת פחדים ועוד.
תנועות התומכות בתהליך הלידה
שני רעיונות עיקריים עומדים מאחורי תרגול התנועה ביוגה:
א) ההבנה שלידה היא תנועה - תנועה של התינוק החוצה ותנועה של האישה בתוך התהליך.
ב) ההבנה שיש צורך בתנועות שונות בשלבים שונים, וצריך להכיר ולתרגל אותן ואת המעבר מאחת לשנייה. כמו כן, תנועות שמתאימות לאישה אחת, לא בהכרח תתאמנה לאחרת. היכרות מוקדמת עם התנועות תאפשר לכל אחת לבחור את מה שמתאים לה.
תוך כדי תרגול התנועה, מעמיקה הבנת המתרגלת את תהליך הלידה ואת השינויים שהאגן שלה צפוי לעבור בעת הלידה, את אופן ירידת התינוק כלפי מטה בצורה ספירלית, תוך כדי הסתייעות בכוח הכבידה, את היכולת להיעזר בבן הזוג או במלווה אחר בלידה ועוד.
מגוון התנועות מתחיל בתנועות מוכרות כמו עמידה או הליכה, וממשיך בתנועות מוכרות פחות, כמו סיבובי אגן, תנועות בעמידת שש או בשכיבה על הצד, הסתייעות באביזרים כמו שרפרף, כדור פיזיו, כרית הנקה ועוד.
האישה לומדת ומתרגלת את אופן הפעילות של כל תנועה ותנועה ואת האופן שבו יכול המלווה שלה לתמוך בה בתוך התהליך. כך גם מפתחת האישה את היכולת לבחור בין הצורך שלה בתמיכה ומגע בשלבים מסוימים של הלידה, לבין רגעים אחרים שבהם היא אולי תרצה להיות לבד.
היכולת להגיע להרפיה במובן הפיזי, המחשבתי והרגשי, נרכשת באמצעות תרגול קבוע. עבור אישה שהמוח שלה איננו מכיר את חווית ההרפיה, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשתמש בהרפיה בזמן תהליך הלידה. היכולת להרפות באה לידי ביטוי בהפרשה של הורמונים תומכים בזמן לידה או בזמן מנוחה בין הצירים, וביכולת לקבל את תהליך הלידה כפי שהוא מתרחש ואף ביכולת לקבל את ההורות אחרי הלידה. הרפיה היא מצב שרובנו אינן מורגלות אליו באופן טבעי ולכן יש לתרגל אותו בהדרגה, להפנים ולהרחיב את היכולת להשתמש בו.
תרגול יוגה בהריון הוא תהליך הפנמה של המרכיבים שתארתי, שבתוכו נשים עוברות שינוי בחשיבה ובתפיסה שלהן את עצמן בכלל ואת תהליך הלידה בפרט. חשוב לזכור שאין דרך אחת "נכונה" ללדת, אלא שזהו תהליך שאנו מתנהלות ונעות בו כפי שמתאים לכל אחת מאתנו - פיזית, נשימתית, הרפייתית, רוחנית ונפשית - והוא הקובע על-פי רוב את חווית הלידה עבורנו.
הכנת הגוף והנפש ללידה הם בהחלט כלים רבי עוצמה ללידה, אבל אני רואה בהריון גם הזדמנות לתהליכים ולשינויים חיוביים נוספים בחיים. זוהי תקופה שבה האישה נמצאת במצב תודעה שונה, שבו פעמים רבות היא תחווה באופן שונה את גופה, את נפשה, את מחשבותיה ואת תחושותיה, ובתוך כך היא תתנהל באופן שונה. זוהי גם תקופה שנשים רבות רוצות לעשות דברים עבור עצמן ומרגישות מוכנות לכך. תרגול קבוע של יוגה לקראת לידה, הוא אחד מאותם דברים. על שינויים בתחומים אחרים אתן מוזמנות לחשוב בעצמכן...
היוגה איננה מבטיחה בהכרח לידה קלה ונטולת כאבים, אולם היא בהחלט נותנת לאישה תחושת מוכנות לקראת הלידה. אני מציעה לכן לנצל זאת ומאחלת לכן חווית לידה טובה.
