המהפכה השקטה

לאט, אבל בבטחה, מתרחשת לה מהפכה שקטה בעולם המשפט. חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים הקים מוסד חדש שאיש לא ידע, בעת הקמתו, כיצד הוא עתיד לפעול ומה תהיה תרומתו למערכת המשפט. מוסד זה היה צריך לקנות לו מקום ומעמד במערכות בתי המשפט ובתי הדין, שהתרגלו לפעול ללא כל פיקוח חיצוני ממשי. המוסד חייב היה לרכוש הן את אמונו של הציבור והן את אמונן של הרשויות השופטות על-מנת שימלא כראוי את תפקידו.

בעבר הלא רחוק שררה בין הנזקקים לשירותי מערכות המשפט התחושה כי תלונות על שופטים נתפסות ממש כחילול הקודש וזילות בית המשפט. עורכי דין שהתלוננו על שופט או דיין ננזפו לא אחת בחומרה ולשכת עורכי הדין אף התבקשה, לעתים, לברר אם אין מקום לנקיטת הליכים משמעתיים נגדם. במידה רבה שררה בקרב המבקרים אווירה של פחד וחשבון ותחושה שלא זו בלבד שתלונות לא יטופלו, אלא שהמערכת תבוא חשבון, באופן ישיר, או עקיף, עם המתלוננים.

מוסד נציבות התלונות על שופטים קיים פחות מארבע שנים וכבר ניתן לסכמו כהצלחה משמעותית. יתר על כן אנו רואים מהחלטות הנציבה כיצד המוסד מרחיב בהדרגה את תחומי פעילותו ולאחרונה קבעה נציבת תלונות הציבור על שופטים כי בסמכותה לבקר התנהגות שופט גם בחייו הפרטיים.

ניתן להעריך כי בסופו של דבר יחרוג המוסד מתחומי ביקורת פרטנית שעניינה התנהגות שופט במסגרת אירוע מסוים ויבחן את התנהלותו באופן כולל לרבות יעילותו, התנהגותו הכללית ועוד. החוק קובע כי על הנציב לבדוק תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם, לרבות, בדרך ניהול משפט על ידם. ביטוי זה רחב דיו כדי לכלול בדיקת תלונות רחבות יותר על תפקודם הכולל של שופטים ואין מניעה כי בעבודתה יסתייע הנציב בכלי עבודה נוספים כדוגמת משוב השופטים.

על שופטת בית המשפט העליון [בדימ.] שטרסברג-כהן הוטלה המשימה לחרוש בשדה שמעולם לא נחרש ולהקים יש מאין מוסד חיוני מאין כמוהו במערכת המשפט. יש להודות שהיא עומדת עד כה במשימתה באופן הראוי לכל שבח. בצד זהירות מובנת והכרחית בהפעלת סמכויותיה, היא מפגינה נחישות להעניק למוסד תוכן ממשי באופן שלציבור וכן למערכת בתי המשפט ייווספו כלים רבי ערך לבחון את תפקוד השופטים. פרק זה בקרירה הממושכת של הנציבה עשוי בהחלט להתגלות כמשמעותי ביותר וכשיאה של פעילות שיפוטית ארוכה ומוצלחת.

משום מה בחרה לשכת עורכי הדין בעבר שלא לפרגן כראוי לנציבת תלונות הציבור על שופטים וזאת על-רקע ויכוח מיותר ועקר ביחס לקיומו ונחיצותו של משוב השופטים. את המעוות יש לתקן ויש לשאוף לכינון מערכת יחסים הדוקה בין לשכת עורכי הדין לנציבות באופו שאף יתבצעו מפעלים משותפים שיקדמו את איכות השיפוט והתנהלות השופטים. אין לי ספק כי משוב שהיה מתקיים בשיתוף עם הנציבות היה מהווה כלי אפקטיבי הרבה יותר ממשוב השופטים, כפי שבוצע על-ידי הלשכה. יש לקוות כי היו"ר החדש של לשכת עורכי הדין יבסס מערכת יחסי אמון ושיתוף פעולה בין הנציבות ללשכה.

ארשה לעצמי הערה אישית. לפני כעשר שנים פרשנו, שותפי המנוח עו"ד בני שטרס ז"ל, ואנוכי סדרת הצעות לשיפור תפקודה של הרשות השופטת. הצעות אלו כללו את רעיון משוב השופטים, שיפור הליכי מינוי השופטים לרבות עריכת מבחני אישיות וכן קיום פיקוח חיצוני של שופטים (בדימ.) על התנהלות השופטים. רעיונות אלו נתקלו בשעתו בהתנגדות עזה ובביקורת נוקבת בשעתו, במיוחד מצד השופטים. כיום נחשבות ההצעות שהועלו כמובנות מאליהן ואפילו כמתונות מדי.

מערכת המשפט ואמון הציבור בה, הם נכסים עליהם יש לשמור מכל משמר. מערכת המשפט הוכיחה כי ביכולתה להשתנות ולעצב כלי ביקורת ראויים ואפקטיביים, מבלי שביקורת זו תאיים על מעמדה ויוקרתה. ניתן לומר כי הפתיחות והנכונות ללמוד להפיק לקחים ולתקן דווקא עשויים לתרום לחיזוקה של מערכת המשפט. אין לי ספק כי הצלחתה הראויה לציון ולשבח של השופטת שטרסברג-כהן תזכה להערכה גוברת בעתיד.

עצם העובדה שנציבת תלונות הציבור על שופטים מצליחה לעשות את מלאכתה נאמנה, מבלי שעשייתה תלווה בחגיגה תקשורתית מיותרת, היא כשלעצמה אות כבוד. אנשי תקשורת לא יאהבו זאת אבל יש משהו במגע הצמוד מדי עמם כדי להפחית מכבודו של כל נושא משרה ושל המוסד בו הוא מכהן. כמה וכמה נושאי משרה בכירים יוכלו להעיד על כך ממקור ראשון. ביקורת אמיתית ובונה אינה זו המחפשת כותרות או גרדומים בכיכר העיר. ביקורת נכונה היא זו המביאה לשיפור ולתיקון ועל כן מטבעה היא חייבת להתנהל ללא התלהמות, מאבקים אישיים ורדיפה אחר כותרות.