מערכת היחסים רופא-חולה, היא מן המורכבות שקיימות. מדובר במערכת יחסים בה פערי המידע הם מהגדולים שקיימים. למעשה, גם אם לא כולם יקבלו עמדה זו, להיות חולה זה מקצוע ויש להתנהל כאיש מקצוע, שאם לא כן אנו עשויים לחשוף את עצמנו לנזקים.
פער המידע מסבך את מערכת היחסים מעבר למערכת יחסים 'רגילה' בין צרכנים למוכרים. אולם לא רק פער המידע מציב מכשולים בפני החולים. נקודת המוצא הינה בעייתית. מדובר במערכת יחסים אליה נכנסים החולים בניגוד גמור לרצונם ובחירתם. בנוסף, למן הרגע שבו מתבשר לאדם שהוא חולה, לרוב מצב רוחו יורד, רגשותיו מציפים אותו והוא מתקשה לקבל החלטות באופן רציונלי. כל אלה ועוד, מציבים את החולים בעמדה נחותה בהרבה מול הרופא והמטפל.
מערכות החוק והמשפט פועלות באופן מתמיד לגשר על פערים אלו. הביטוי המובהק ביותר הוא חוק זכויות החולה שעיגן את זכותו הבסיסית של כל חולה באשר הוא לקבל טיפול רק לאחר קבלת הסבר מפורט וממצא ולאחר מתן הסכמה לטיפול. לא סתם הסכמה נקבע בחוק ובפסיקה, אלא הסכמה מדעת. הסכמה שניתנת לאחר הבנה והפנמה של הסיכונים והסיכויים שבטיפול הרפואי. לאחרונה אף נקבע בפסיקה כי על הרופא לגלות לחולה אם יש טיפולים טובים יותר מאלו המוצעים במערכת הבריאות המוסדית והבחירה היכן וכיצד לעבור את הטיפול נתונה לחולה.
על אף החקיקה והפסיקה המתקדמים עדיין ישנו ציבור רחב ביותר של חולים וצרכני בריאות אשר אינם מודעים לזכויותיהם על-פי חוק, ועדיין אנו נתקלים במטפלים שאינם מיידעים את החולים אודות זכויותיהם. פעמים, חוסר המידע מונע מהחולים קבלת טיפול ראוי וגורם לנזקים. ההמלצה היא כי במקרה בו קיימת אי ודאות אודות טיפול רפואי כדאי להתייעץ עם עורך דין העוסק בזכויות החולה ורשלנות רפואית. אם לא עשיתם זאת ובמהלך טיפול רפואי נגרם לכם יותר נזק מתועלת עליכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי וגם הוא מעורך דין העוסק בזכויות החולה ורשלנות רפואית.
הפנייה לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית הינה הצעד החשוב ביותר בתביעה ברשלנות רפואית. תביעות מסוג זה הן מהמסובכות ביותר שקיימות ואם הנכם פונים לעורך דין שלא מנוסה בתחום אתם עלולים להפסיד את התביעה אפילו אם היתה רשלנות בוטה.
בפגישה עמו, יסביר לכם עורך הדין את הצפוי לכם במהלך ניהול התביעה. שלבי התביעה הראשונים בתחום זה עשויים להיות מכריעים ובעלי חשיבות מרבית בהצלחת התביעה.
שלבי התביעה הראשונים הם: איסוף הרשומה הרפואית, הערכת הרשומה הרפואית מן הפן המשפטי ומשלוח הרשומה להערכה רפואית על-ידי רופא מומחה.
הרשומה הרפואית כפי שנוהלה על-ידי הצוות הרפואי במהלך הטיפול ובזמן אמת מהווה את הראיה המרכזית בתביעה לרשלנות רפואית. משום כך חשוב שאיסוף החומר יעשה על-ידי עורך הדין העוסק ומבין בתחום זה ולא על-ידי החולה.
בהתאם לחוק זכויות החולה, לכל אדם יש זכות לקבל את הרשומה הרפואית מהמוסד הרפואי בו הוא טופל. לצורך איסוף החומר הרפואי תדרשו לחתום אצל עורך הדין על כתב ויתור על סודיות רפואית. עורך הדין יפנה למחלקה לרישום רפואי בבית החולים וידרוש את קבלת החומר הרשומה הרפואית.
לאחר קבלת הרשומה הרפואית מבית החולים, עורך הדין יעריך האם הייתה התרשלות בטיפול הרפואי. למעשה עורך הדין יבדוק האם היה על הרופאים לצפות את התרחשות הנזק והאם הם יכלו למנוע את התרחשותו. אם עורך הדין חושב שיש מקום להגיש תביעה ברשלנות, הוא יעביר את החומר הרפואי להערכת רופא מומחה בתחום הרלוונטי מטעם התובעים וזאת לצורך בדיקת הפן הרפואי.
לבחירת המומחה יש חשיבות מירבית ועורכי דין העוסקים בתחום זה נמצאים בקשר מתמיד עם מומחים מנוסים במתן חוות דעת מעין אלו ומתן עדות בבית משפט. חוות הדעת הרפואית הינה פעמים רבות התשתית לכתב התביעה ותפקידה היא ללמד את בית המשפט את התחום הרפואי נשוא התביעה מאחר ולבית המשפט אין מומחיות בתחום זה.
לאחר הערכת התיק וכתיבת חוות הדעת חוזר החומר לעורך הדין אשר מקבץ את כל הטענות המשפטיות ועובדות הרפואיות לכתב תביעה המוגש לבית המשפט.
חוות הדעת היא אומנם כלי עזר בעל חשיבות גבוהה ומחויבת על-פי חוק, אך היא אינה העיקר כלל וכלל. ההחלטה הסופית בתיק היא שיפוטית ולא רפואית.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
