שלא יספרו לנו סיפורים: בני משפחתו של בועז יונה לא היו תמימים, או קשישים, או כעיורים המהלכים באפילה. הם ידעו, מי יותר ומי פחות (בעיקר יותר) על העסקים של בועז יונה, על ההסתבכויות שלו, על קשייו ועל השיטות שבהן הוציא כספים מהחברה. איך אני יודע? פשוט מאוד. הם עצמם הודו בכך, בעיקר ממכתב ומראיון ששיחררו לפרסום ביומים האחרונים.
מרדכי יונה, 68, לשעבר נשיא התאחדות הקבלנים, תואר בתחילת הפרשה כאדם קשיש, גימלאי, היושב נבוך במשרדו ושואל את עצמו מה אירע. גירסה זו עוררה מיד סימני שאלה. הוא? מרדכי יונה? האריה הותיק, הקבלן המנוסה, דוקא הוא איבד קשר עם המציאות והעובדות?
הסדקים החלו להופיע כאשר מנהל הכספים של חפציבה, זאב טננבאום, סיפר בחקירתו במשטרה שמרדכי ידע הרבה, אולי הכל. אחר כך סיפר נסים סגרון - לשעבר שותף של חפציבה בפרויקט גדול - שמרדכי יונה היה בעל השליטה, ובועז לא עשה דבר מבלי להתיעץ עם אביו.
אתמול שלח יונה מכתב לראש הממשלה, ובו הודה בפה מלא שידע הכל. הוא סיפר, למשל, שבחדר העבודה שלו נמצא עד היום מידע על 47 הפרויקטים של החברה, שבהם 4,000 דירות, ומהן 1,600 לא מכורות. הוא סיפר שהעביר למנהל המיוחד של החברה "מידע חיוני ומעודכן" על מצבה, ועוד ועוד.
גם האם ידעה הרבה
אשתו של מרדכי יונה ואמו של בועז, חפציבה, ודאי שידעה הרבה. היא רשומה כבעלת מניות ושותפה בחפציבה-השקעות ובחברות פרטיות אחרות של הקבוצה. בספטמבר אשתקד מכרו היא ובעלה כמה נכסים לחברת חפציבה-ג'רוזלם, וקיבלו 17.5 או 18 מיליון דולר. חברת הבנייה קרויה על שמה. ביולי השנה, כאשר בועז יונה מכר את חפציבה לאלקטרה, הוא קבע כאחד מתנאי החוזה שאלקטרה תשנה את שם החברה, כדי שלא תקרא על שם אמו.
הבוקר הופיעה שיה תמימה נוספת, תמר יונה, אשתו של המנכ"ל הנמלט. בראיון מעורר רחמים בידיעות אחרונות סיפרה שנשארה כמעט בלי כסף, נטושה באיזה חור מעופש, שורדת מיום ליום. אבל, בנוסף, אולי בלהט הדברים, אמרה עוד כמה דברים מעניינים: היא ידעה שבעלה לווה כספים בשוק האפור כדי שיוכל לממן את המשך הבנייה, היא קיבלה איומים ממלווים בשוק האפור, היא ידעה שכבר לפני כמה חודשים הציעו לבועז להכניס את החברה להקפאת הליכים, ושנושים, כנראה בנקים, איימו על החברה בהליכי כינוס נכסים.
תמר יונה ידעה על כל מחסן ועל כל בקשה
תמר יונה, שכביכול אינה יודעת דבר, יודעת ועוד איך: היא נסעה בכל יום שישי עם בועז לפרויקט "חופים" בחדרה, כדי לעקוב אחרי התקדמות הבנייה. היא ידעה אפילו שבועז נתן מחסן ללא תמורה לזוגות צעירים שקנו דירה (איזו בקיאות בפרטים!). היא סיפרה שקוני דירות התקשרו לביתם בירושלים "עם בקשות כל הזמן". היא יודעת אפילו דבר שחוקרי המשטרה כנראה אינם יודעים עד היום: שבועז יונה לא רק לווה כספים בבנקים, אלא גם לקח ערבויות מגופים שונים.
היא לא יודעת?! נו, באמת. הרי תמר יונה עצמה אומרת בראיון: "בדיעבד, לא הייתי נותנת לזה לקרות". כלומר, היתה לה השפעה על ההחלטות העסקיות של בעלה.
לבועז יונה יש אחות, רונית בן-סירא. היא היתה, עד לפני כשנה, בעלת 50% בבית דיור מוגן בן 200 יחידות בראשון לציון. בספטמבר אשתקד מכרה את חלקה בבניין לחברת חפציבה-ג'רוזלם, ב-8.7 מיליון שקל. המכירה היא חלק מכמה עסקות, שנועדו להפוך את ג'רוזלם לחברה בעלת נכסים, כך שתוכל להנפיק בבורסה.
"כל החברות שלובות זו בזו"
לכאורה, אין קשר עסקי בין בן-סירא ליונה. אבל, כדאי לזכור את הודעתה של חפציבה-דיור, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ב-5 באוגוסט. על-פי הודעה זו, כל חברות הקבוצה שלובות זו בזו מבחינה עסקית, ואין להפריד ביניהן. במלים אחרות, הפעילות העסקית של חפציבה-ג'רוזלם שלובה בזו של חפציצה-דיור, וכן הלאה. אם זה היה המצב גם לפני כשנה, הרי שרונית בן-סירא ידעה לפחות משהו על עסקי הבנייה למגורים של אחיה ואביה.
לבועז יונה יש גם חמישה בני דודים, אילן, אמיר, דוד, משה ושחר. כל החמישה עבדו במשרדי חפציבה ברחוב ירמיהו 80, בירושלים. אפשר להניח שהם לא היו בין מקבלי ההחלטות. אבל, אפשר להניח, כיהם ידעו פה ושם על מצבה של החברה ועל מה שקורה בה, ולו רק מתוך עבודתם השיגרתית. למרבה האירוניה, מתברר שהחברה המתמוטטת נשארה חייבת להם כספים, תנאים סוציאליים ואולי גם משכורת, והם תובעים את החברה.