על סילוף המציאות ויושר עיתונאי

נחמיה שטרסלר עושה לדעתי שימוש לרעה בקרדיט הציבורי שהוא מקבל מציבור הקוראים כפרשן כלכלי בכיר. שטרסלר רשאי כמובן להחזיק בכל דעה שהוא מעונין ויכול אולי ליחל לחיסול החקלאות וההתישבות במדינת ישראל, אך הוא אינו רשאי להציג בפני הקוראים הנותנים בו אמון תמונה חלקית ומסולפת על השימוש במים בחקלאות.

לגופו של עניין, שטרסלר מאשים את החקלאים ב"בזבוז משווע של מים". הוא אינו טורח לעדכן את קוראיו שהחקלאים ביצעו בפועל קיצוץ כפוי של 40%-50% ממכסות המים שלהם במשך ארבע שנים רצופות. השנה, נציב המים קבע קיצוץ של 50% לחקלאים אולם בשל כמות הגשמים הגבוהה יחסית הוא יפחית את שיעור הקיצוץ. גם לאחר הפחתת הקיצוץ, אין עוד אף מגזר במדינת ישראל שיקצץ השנה בצריכת המים שלו בשיעור כה גבוה. ועל כך כותב שטרסלר לקוראיו שהחקלאים יקבלו תוספת מים השנה.

מן הראוי היה ששטרסלר יספר לקוראיו על תהליך ההתיעלות האדיר שעברה החקלאות בישראל בתחום השימוש במים שהוא מושא לקנאה בכל העולם. כיום מיצרים החקלאים למעלה מפי שלוש תוצרת חקלאית על כל קוב של מים. הלוואי וכל המגזרים במשק היו "מבזבזים" כמו החקלאים.

שטרסלר צודק בנתונים שהוא מביא על פערי המחיר בין המים לחקלאות והמים לצריכה עירונית, אך הפער נובע מכך שהמחיר לרשויות המקומיות גבוה בהרבה מעלות המים האמיתית בשל החלטות שקיבלה הממשלה. אם יש לו תלונה על הפער, עליו לדרוש את הפחתת המחיר לערים ולא ליקר לחקלאים את המים מעבר לעלותם.

בימים אלו בוחנת ועדת פיינרמן את העלות הריאלית של אספקת מים לחקלאות. התאחדות חקלאי ישראל הודיעה מראש שתקבל כל מסקנה של הועדה ותסכים לכל עדכון במחיר המים לחקלאות, אם ידרש, כדי להשוות אותם לעלות האמיתית. איננו מעונינים לשלם אגורה פחות אך גם לא אגורה יותר מעלות הפקת ואספקת המים לחקלאות.