לתפוס את הכרישים

ההגדרה המקובלת של "מס" היא: "תשלום המוטל בדרך של כפייה, ע"י רשות ציבורית, ללא כל תמורה למשלם". הגדרה זו טומנת בחובה 3 אלמנטים שליליים - כפייה, העובדה כי רשויות ציבוריות אינן זוכות לאהדה מקרב הציבור, והגרוע מכל - אין תחושה כלל וכלל של קבלת תמורה ישירה על תשלום המס.

המס, בשל היותו תשלום הנגבה מן האזרח בכפייה, נתפס בעיני הציבור כהפקעת רכוש ופגיעה בזכות הקניין. משכך, לעיתים קרובות בוחר האזרח להגיב לחובת תשלום זו בדרך של אי ציות והתנגדות, תוך בניית קונסטרוקציות מתוחכמות אשר יסוו את כוונתו להימנע מתשלום המס.

מובן מאליו כי ההשתמטות מתשלום מס מעלה את הכנסתם של האזרחים ומשפרת את מצבם החומרי. בניגוד לעבירות פליליות שאינן עבירות מס, בהן מתחילה מערכת האכיפה לפעול כאשר נודע לה על ביצוע העבירה, בעבירות מס התהליך הוא הפוך. בידי רשויות המס מצויה זהותו של העבריין הפוטנציאלי שהוא יעד לחקירה, והמערכת נוקטת צעדים בכדי להשיג ידיעות על פרטי העבירות שבוצעו. ייחודן של עבירות המס היא בכך שהרשויות לא יהיו מודעות לקיומה של פעילות בלתי חוקית עד אשר זו תתגלה לעיניהן, לרוב בנקודת זמן שבה מאוחר מדי למנוע את ביצוען. האזרח חייב על-פי חוק לנהל רישומים, לקיים מערכת חשבונות ולשמור על מסמכים, שעליהם ביסס את דוחותיו לרשויות המס בדבר הכנסותיו והוצאותיו. חובה זו מספקת לעיתים קרובות את החוט המוביל לחקירה פלילית ולגילוי עבירת מס. מרביתן של החקירות הפליליות בעניין עבירות מס הן תוצאה של ביקורת שגרתית שעורכות הרשויות.

אחת התרמיות הרווחות מזה שנים היא רכישה ושימוש בחשבוניות פיקטיביות, כלומר חשבונית אשר למראית עין מהווה מסמך תקף וחוקי, אשר אין מאחוריה עסקה של ממש. חשבונית פיקטיבית מטרתה לרמות ולהונות את הרשות ולהקטין את המגיע לאוצר על-פי החוק באמצעות ניכוי מס תשומות שלא היו ולא נבראו.

בעולם המעשה החשבונית הפיקטיבית מאפשרת לרוכש אותה, ניכוי מס תשומות הכלול בה ללא זכות חוקית ובלי שמוציא החשבונית ישלם במקביל את מס העסקות העולה ממנה, גם אם רוכש החשבונית שילם למוכר את המס במלואו. במרבית המקרים רוכש החשבונית בודק כי מוכר החשבונית הוא עוסק רשום ובעל אישור ניהול ספרים מרשויות המס, בכדי להקטין את הסיכוי לגילוי הפיקטיביות. קורה לא אחת שמוכר החשבונית עושה זאת תמורת עמלה מסוימת, כאשר ברור כי הוא אינו מעביר את מס העסקות המתחייב ממנו למע"מ בגין העסקה ואינו מדווח על הוצאת חשבונית זו.

רשויות המס עורכות ביקורות צולבות, בהן לעיתים מתגלה כי החשבונית שרכש עוסק, הרשומה בספרי חשבונותיו ונכללה בדוח התקופתי לשם ניכוי מס התשומות, איננה חשבונית אמיתית, כי מי שהוציא אותה לא דיווח עליה ולא שילם בגינה את מס העסקות. כמו כן קיימים סממני התראה אשר מעוררים את חשדן של רשויות המס ומקימים עילה לביקורת. בין סממנים אלה מצויים: עלייה בלתי סבירה בהיקף ניכוי מס תשומות ע"י עוסק מורשה, ניכוי המביא להקטנת הערך המוסף ועוד.

ראוי לציין כי כיום מצויים בידי רשויות המס אמצעים מתקדמים המאפשרים ביקורת צולבת יעילה לגילוי חשבוניות פיקטיביות שאין מאחוריהן עסקה של ממש וקצרה היריעה מלפרטן.

הונאה נפוצה נוספת בקרב אזרחים היא העתקת מקום המגורים באופן "פיקטיבי" לאזורים בהם ניתן לזכות להקלות במס. החוק בישראל מקנה הנחות משמעותיות ממס לתושבי אזורי פיתוח ואזורי ספר. משכך, אזרחים רבים מעבירים את כתובתם באופן פורמלי ולמראית עין בלבד לאזורים אלה, מבלי להעתיק את חייהם באופן מעשי. כל זאת במטרה להונות את רשויות המס ולזכות בהטבות המגיעות על-פי חוק למי שמרכז חייו באותם אזורים. נישומים רבים עושים זאת באמצעות רכישת דירה באזורים אלה והעברת כתבתם, בהנחה כי הדבר יספק את רשויות המס להעניק את ההטבה. ראוי לציין כי רשויות המס מודעות לאפיק הונאה זה ומשקיעות משאבים רבים כדוגמת ניהול מעקבים אחר נישומים, חקירות שכנים, בדיקת חשבונות חשמל, מים, טלפון ועוד, לאיתור תחבולות אלה. רבים מאלו אשר נתפסים, מוכים בתדהמה עד כמה רשויות המס יודעות על פעולותיהם ואספו ראיות נגדם באופן שאינו מותיר שום ספק כי בהונאה עסקינן.

דוגמא נוספת של שיטות להונאה הינה ניצול המצב הכלכלי חברתי הקשה במדינת ישראל בשנים האחרונות והעלייה באחוזי המשפחות הנזקקות, המביא להקמתן של עמותות שונות כפטריות אחרי הגשם. במהלך עבודתנו אנו נתקלים לא אחת בהונאות אשר נעשות באמצעות הקמת עמותות רשומות. כידוע עמותות נהנות מפטורים ממסים ובלבד שההכנסות והתרומות משמשות למטרות העמותה. קורה לא אחת שפעילות של עמותה היא "עסק" לכל דבר ועניין, אלא שהפעילות העסקית מוסווית כפעילות של עמותה. גם בעניין זה רשויות המס מכירות את כל השיטות השונות של ניסיונות ההונאה, דרך עמותות, וגם כאן בשיטות כאלו ואחרות, חושפות את העמותות אשר חורגות ממטרותיהן ומהוות כסות לפעילות בלתי חוקית.

ניסיונות להתחמקות והשתמטות מתשלומי מס נעשים גם ע"י הקמת חברות בארץ ו/או בחו"ל ובניית קונסטרוקציה מורכבת של מארג חברות אשר אמורות להקשות על יכולת המיסוי הנכונה. גם כאן נכונה לאותם המבקשים להתחמק ממס הפתעה, כי רשויות המס בדרך כלל מצליחות להתחקות אחר הפעילות העסקית האמיתית ולמסות אותה בהתאם תוך בחינת המהות ולא הצורה, ובמקרים מסוימים יכול שיראו בפעילות כעבריינית ופלילית, הכרוכה בהטלת והסנקציות בהתאם.

לסיכום, עבירות מס, המכונות עבירות צווארון לבן, מתאפיינות בניצול משאבים מיוחדים להפקת רווחים בלתי חוקיים באמצעות שיטות הסוואה והטעיה. שיטות אלה אומנם מקשות את איתור המידע על עצם התרחשות התופעה ומידע הנדרש להוכחת מחשבה פלילית. הקושי המיוחד באיתור מידע על ביצוע עבירה מקורו בכך כי עבריין מס מנצל את המשאבים המיוחדים הנמצאים בשליטתו ובבעלותו לשם הפקת רווחים בלתי חוקיים בצורה של דיווח בחסר על הכנסתו ודיווח עודף באשר להוצאותיו.

היות ושיטת המיסוי בישראל מבוססת על שיתוף פעולה מרבי מצד האזרח, אשר מדווח על חבות המס שלו בעצמו באמצעות שומה עצמית, הרי שהצלחת שיטת המיסוי תלויה במידה רבה בהגינותם של משלמי המסים, אך רשויות המס כמי שמודעות לניסיונות התחבולה במרבית המקרים מצליחות להתחקות אחר אותם עבריינים אשר שכרם יצא לבסוף בהפסדם. חלקם במקרה הטוב מסיימים בתשלומי כופר בנוסף למס ולקנסות.