חסד על הבאר

היסטוריונים וסוציולוגים שיבקשו לבדוק היכן התרחשו בימי קדם מפגשים אישיים וחברתיים מכריעים, יצטרכו להקדיש תשומת לב רבה לבארות המים. התורה לבדה מספרת לנו על שלושה מקרים בהם נוצרו משפחות ממפגשים כאלו, ולא סתם משפחות.

הפעם הראשונה היא בפרשת השבוע, "חיי שרה", כאשר אליעזר עבד אברהם מחפש כלה ליצחק. דור אחד מאוחר יותר, פוגש יעקב ליד באר המים את רחל ונולד סיפור האהבה הידוע. ואילו משה רבנו פוגש את רעייתו לעתיד, ציפורה, ליד הבאר במדין.

הבה ונתעכב כמה דקות ליד באר ארם נהריים, כאשר אליעזר מגיע בראש שיירה של עשרה גמלים הנושאים מכל טוב אדוניו. כיצד יבחר את האשה שממנה ייצא עם ישראל? יש לו כמה דרכים אפשריות. הוא יכול לפנות למשרד השידוכים המקומי. הוא יכול לשאול מיהן המשפחות המכובדות בעיר ולהתחיל להתעניין בכלות פוטנציאליות. הוא יכול לשבת ליד הבאר ולשמוע את הרכילות של בנות אנשי העיר היוצאות לשאוב מים.

אבל אליעזר אינו עושה דבר מכל אלו. הוא מחליט על מבחן. ואין זה מבחן של יופי אלא מבחן של אופי. "והיה הנערה אשר אומר אליה: הטי נא כדך ואשתה, ואמרה אלי: שתה וגם גמליך אשקה - אותה הוכחת לעבדך ליצחק".

חז"ל מתחו ביקורת קשה על אליעזר ומנו אותו בין אותם אנשים אשר נענו כהלכה למרות שלא שאלו כהלכה. מה היה קורה - הם שואלים - אילו את המבחן הזה היתה עוברת נערה חיגרת ועיוורת? האם גם אז היה לוקח אותה אוטומטית ליצחק? רק בזכות אברהם, הם מדגישים, הצליח אליעזר מעל ומעבר: הוא זכה ברבקה, אשר לא רק עברה את המבחן בהצטיינות יתרה, אלא גם היתה יפה ונכדת אחיו של אברהם עצמו.

בדורות מאוחרים יותר ניסו מפרשים להבין את מעשהו של אליעזר, שאכן נראה תמוה. כך בוחרים אישה? על סמך מעשה נקודתי אחד? בלי לדעת כלום על משפחתה? בלי לדעת כלום על השכלתה? בלי לראות האם יש עוד מועמדות ראויות?

התשובה הטוב ביותר מתחילה בשאלה נוספת: מדוע בכלל שלח אברהם את אליעזר לארם נהריים? מדוע אסר עליו באיסור חמור לקחת ליצחק אשה מבנות כנען? והלא אנשי ארם היו עובדי אלילים בדיוק כמו הכנענים. הרי אברהם ודאי לא שכח כיצד עשרות שנים קודם לכן הושלך לכבשן האש, לאחר שניתץ את הפסלים בחנותו של אביו תרח. אז מה הוא מחפש בארם?

ההסבר נעוץ במישור אחר לגמרי - המישור שבין אדם לחברו. כידוע, שלוש העבירות החמורות ביותר הן עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בעבירות אלו, הדין הוא ייהרג ואל יעבור. יש למסור את הנפש ולא להיכשל בהן. תושבי כנען נכשלו בכל השלוש ולכן, כפי שאומרת התורה מספר פעמים, ארץ ישראל - בה יש קדושה מיוחדת - הקיאה אותם מקרבה.

אברהם ידע היטב שהארמים גם הם עובדי אלילים. אבל הם לא היו פרוצים בגילוי עריות ובשפיכות דמים. לכן הטיל וטו על אישה מבנות כנען ולכן שלח את אליעזר לארם נהריים.

לאור זאת הבין אליעזר, שהדבר החשוב ביותר אצל רעייתו-לעתיד של יצחק יהיה התכונות שבין אדם לחברו. ודאי שהיא תבוא ממשפחה עובדת אלילים; הרי בכל העולם כולו היתה אז רק משפחת מונותיאיסטית אחת, משפחתו של אברהם. אבל אמונה בבורא עולם אפשר ללמד, בדיוק כפי שעשה אברהם במשך עשרות שנים.

לעומת זאת, הרבה יותר קשה לשנות תכונות אופי שליליות. כולנו יודעים זאת היטב, הן לגבי עצמנו והן לגבי הסובבים אותנו. לכן מחפש אליעזר אשר נחונה במידה המרכזית של בית אברהם: גמילות חסדים. והוא מחפש מישהי שלא סתם נחונה במידה זו, אלא שנחונה בה בצורה יוצאת דופן: מישהי שתהיה מוכנה להשקות עשרה גמלים של אדם זר לחלוטין, מלאכה מפרכת ששכרה איננו בצידה. זהו פשר הניסיון שעורך אליעזר.

הלקח מכאן - ברור. חז"ל ציינו שלוש תכונות המאפיינות את עם ישראל: ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. אנחנו אוהבים לדבר על הראש היהודי ולהצביע בגאווה על מספר היהודים חתני פרס נובל. יפה מאוד, אבל לא זה העיקר ולא זה הייחוד האמיתי של עם ישראל.

הבה ונסתכל סביבנו. מדינת ישראל מרובת בעיות וליקויים. אין ספק. אך ראו נא את ההקף המדהים של מעשי החסד הנעשים כאן מדי יום ומדי שעה. עשרות אלפי נדבנים ומתנדבים עוסקים במתן מזון לרעבים, בסיוע לחולים ולקשישים, בחינוך וברווחה של ילדים, במימון חתונות לנזקקים - ממש בכל תחום שניתן להעלות על הדעת.

לא ראיתי השוואות בינלאומיות של תחום גמילות החסדים ואינני יודע אם יש כאלו, אך תחושת הבטן אומרת, שאין מדינה בעולם המתקרבת לישראל בתחום הזה. מותר להניח, שישראל עולה בתחום הצדקה על מדינות רבות, עשירות ומפותחות ממנה, לא רק במונחים יחסיים אלא גם במונחים מוחלטים.

נכון, אפשר לטעון שמדובר במצב של חוסר ברירה, בפעילות פילנטרופית הנובעת מפשיטת הרגל של המדינה האמורה לסייע לחלשים. יכול להיות. אך שום מדינה בשום שלב בהיסטוריה לא יכלה לספק את כל הצרכים, ואין לצפות לכך ממדינות של משק חופשי במאה ה-21.

אין סתירה בין חובתה של המדינה לבין חובתו של הפרט. המדינה חייבת לספק לכל חולה מיטה ורופא, ואילו קרוביו וידידיו חייבים לבקרו ולדרוש בשלומו. המדינה חייבת לספק לכל נזקק את סל הצריכה הבסיסי, ואילו מי שגורלם שפר עליהם חייבים לספק לו את צרכיו הנוספים.

השורש של חברת החסד היהודית נעוץ בביתו של אברהם אבינו. אליעזר הבין היטב שזהו היסוד לקיומו של עם ישראל ולהישרדותו בכל התהפוכות שעוד נכונו לו, וכך הביא ליצחק אישה שגמילות החסדים היתה טבועה בה. ומכאן נמשכה השרשרת המופלאה הזו עד ימינו.