לקראת זריחת א-שַמְס (השמש)

בשנת 1995 הייתה ישראל המדינה הראשונה (והיחידה) במזרח התיכון ששידרה בה תחנה פרטית-מסחרית בשפה הערבית: "רדיו 2000". היא שידרה לאחר שהרשות השנייה העניקה לה את הזיכיון לשידורים.

בשנות פעולתה הראשונות זכתה תחנה זו לאחוזי האזנה ניכרים, עד אשר "סגרה עצמה לדעת", בתום ארבע שנות שידור, בין היתר, כתוצאה מניהול כושל של התחנה ומסכסוכים בין בעליה. רק לאחר שני מכרזים נוספים (לראשון לא הוגשו הצעות) ושנתיים ימים הוענק לאחרונה זיכיון לתחנה החדשה - רדיו א-שאמס.

מה בעצם קרה? - קשה להצביע על סיבה ברורה באשר להיסטוריה של תחנת הרדיו העצמאית בשפה הערבית במדינת ישראל. אין ספק, שפעילותה של תחנה כזו דורשת תשומת לב מיוחדת. מקום המדינה היו השידורים בשפה הערבית בידי הרשות הממלכתית - "קול ישראל".

כתוצאה מאכסניה זו, לא תמיד ביטאו השידורים את רחשי לבה, את טעמה ואת צרכיה של האוכלוסייה דוברת הערבית בארץ. לעתים אף נתפסו שידורים אלה כ"רדיו מטעם" וכבעלי גישה פטרונית, והיחס לאמור בהם היה בהתאם - חשדני. גם המצב הביטחוני במדינת ישראל תרם את חלקו לתפיסה זו של שידורי קול ישראל בערבית - חיזק את הצורך של המדינה לשלוט בשידורים לאוכלוסייה דוברת הערבית מחד, ומאידך הגביר את הסתייגותה של אוכלוסייה זו מהשידורים.

על רקע זה עלתה לאוויר תחנת "רדיו 2000". לכך יש להוסיף את העובדה, כי התחנה, ככל תחנות הרדיו האזורי הראשונות שעלו לאוויר, הייתה חסרת ניסיון בשידורים פרטיים-מסחריים.

מהתחנה נדרש מאמץ כפול כדי לשרוד בתנאי תחרות לא תמיד הוגנים (כ-20 תחנות רדיו פיראטיות משדרות בצפון הארץ), לצד מיצוב התחנה על המפה הפוליטית, ותמרון בין הצורך לתת ביטוי לרחשי ליבה של האוכלוסיה דוברת הערבית לכל גווניה לבין הצורך להיות חלק מאזרחי מדינת ישראל.

האירועים הביטחוניים של שלוש השנים האחרונות (כגון אלו של אוקטובר 2000), העלו "מחשבות שניות" ברשות השנייה: האם נכון לפרסם שוב מכרז לכלי תקשורת עצמאי כזה, ואם כן - מה תהיה אופיה של הבקרה על תחנה כזו? לאחר דיונים, החליטה מועצת הרשות, כי מדובר בתחנה ככל התחנות האזוריות, וכי הכללים החלים על תחנות אלה כוחן יפה גם לתחנה המשדרת בשפה הערבית, במדינה דמוקרטית, מכוח חוק הרשות השנייה.

מצופה מתחנה כזו, כפי שמצופה מאחיותיה המשדרות בשפה העברית, לשדר במקצועיות, ביעילות, בהוגנות ובשמירה על כללי האתיקה הנאותים.

זריחתה של תחנת הרדיו א-שמס, אמורה להבטיח זאת. לא בטוח, כי קלה תהיה דרכה של התחנה, לבטא את צורכיהם ואת רחשי ליבם של דוברי השפה הערבית בצפון הארץ, לצד פילוס דרכה בעולם העסקים.

אנו מקווים, כי הרכב הבעלים של תחנה זו (אנשי עסקים מקרב האוכלוסייה הערבית והיהודית, הרכב דומה לזה שאותו גיבשו כל אחת משלוש הקבוצות שניגשו למכרז), לוח השידורים המגוון שהיא מתכננת להעלות לאוויר, הקמת התשתית המקצועית שעליה היא עמלה בימים אלה - כל אלה יבטיחו שידורים מעניינים ומהנים. שידורים שישרתו היטב את האוכלוסייה דוברת הערבית, יבטאו את תרבותה וישקפו נאמנה את דעותיה, תוך מחשבה על היותה חלק מחייה של מדינת ישראל וקשריה עם האזרחים האחרים.
______________
הכותבת היא סמנכ"ל לענייני רדיו ברשות השנייה;