החוליה החלשה

"זהו כבוד גדול עבורי", אמר אל גור, סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, בתגובה לזכייתו בפרס נובל לשלום על פעילותו ותרומתו למען איכות הסביבה. "אנו עומדים בפני מצב חירום עולמי. זהו אתגר מוסרי ורוחני לאנושות כולה", סיכם בדרמטיות מול הבזקי המצלמות. לאחר שירד המסך על טקס הפרסים הנוצץ, עולה השאלה, האם הגברת המודעות לאיכות הסביבה היא שתציל אותנו מהמשבר האקולוגי?

כדי להבין מה גורם למשבר האקולוגי ולנסות להתגבר עליו, עלינו לעצור לרגע ולהתבונן בחוקיות שעל פיה הטבע עצמו מתנהל. מבט מעמיק במערכת הטבע יגלה כי מתקיים בה איזון מתמיד בין כל חלקיה. כל הפרטים קשורים זה לזה ותלויים זה בזה, עד כדי כך שפגיעה בפרט אחד קטן מוציאה את כל המערכת מאיזון וגורמת לנזקים בלתי הפיכים. העיקרון שעומד בבסיסו של איזון זה הוא הדאגה לטובת הזולת, והוא בא לידי ביטוי בעיקר בממלכת החי; החל ביצורים פשוטים כמו חיידקים, דרך נמלים ודבורים וכלה בקופים ובפילים.

ג'יין גודול, שהקדישה את חייה לחקר השימפנזים וחיה בחברתם, סיפרה כי לאחר שנים ארוכות של חיים בטבע, גילתה עד כמה הקופים מבינים את הטבע וחיים את חוק האהבה המניע אותו. "הרגשתי שאין כוח רע, אלא רק מחשבה של אהבה", היא סיכמה.

האדם, לעומת זאת, מפר בעקביות את האיזון ההדדי שבטבע. הוא הפרט היחיד שמנצל את הסובבים אותו, נהנה מסבלם של האחרים ובונה את עצמו על חורבנם. לא תמיד אנו עושים זאת במודע, אבל כידוע "אי ידיעת החוק אינה פותרת מהעונש". גם אם איננו מכירים בכך, אנו מהווים חלקים אינטגרליים ממערכת הטבע, ולכן כשאנו מתייחסים לסביבה בצורה אגואיסטית ונצלנית, אנו מוציאים מאיזון את המערכת כולה. על כך כבר הצביע הגיאוכימאי הרוסי הנודע וילדימיר ורנדצקי (1945-1863), כשכתב שהתודעה האנושית הפכה לכוח גיאולוגי המעצב את עתיד כדור הארץ כשם שנהרות ורעידות אדמה עיצבו אותו בעבר.

כשאנו מפירים את האיזון, הטבע עושה מצדו כל שניתן כדי להחזיר את האיזון למערכת. דוגמה פשוטה לכך ברמת הדומם היא הדרך שבה מתמודד הטבע עם מצבים שבהם הלחץ הפנימי במעמקי האדמה הולך וגובר. כשהקליפה החיצונית של כדור הארץ כבר אינה מסוגלת לאזן אותו - הר געש מתפרץ. זוהי דרך הטבע לפתור את חוסר האיזון.

עם זאת ולמרות כל האמור, חשוב לציין כי הטבע הדומם, הצומח והחי שומרים על האיזון מתוך דחף טבעי, אינסטינקטיבי. האדם, לעומת זאת, הוא הפרט היחיד שצריך להתאזן עם המערכת מבחירתו החופשית. ודווקא בנקודת הבחירה הזו טמונה הייחודיות שלו. לכך כבר התייחס הוגה הדעות היהודי הרב יהודה אשלג (1884-1954), במאמרים שהותיר על שולחן עבודתו בערוב ימיו. במאמרים אלה כתב כי לו רק יבחר האדם להצטרף במודע לאיזון שבטבע, הוא יוכל להתעלות לדרגת קיום חדשה ולהרגיש את השלמות העליונה שקיימת במערכת כולה.

אז מה עושים?

אם ברצוננו לפתור את המשבר שאליו נקלענו, עלינו ללמוד כיצד מתפקדת מערכת הטבע וליישם את אותם עקרונות גם במערכות החברתיות. כלומר, עלינו ליישם את החוק הכללי של הטבע - את עקרון ההדדיות והדאגה לטובת הזולת. כשנתחיל לעשות כן, אומר הרב אשלג, לא רק שנמנע את האסון האקולוגי הבא, אלא גם נתעלה לדרגת קיום חדשה ונצטרף לשלמות שקיימת בטבע.

קריאתו הכֵּנה של אל גור לעולם להתעורר ולהתמודד עם האתגר הסביבתי חשובה מאין כמוה. אך את מרב תשומת הלב יש למקד בתיקון היחסים בינינו, בני האדם. תיקון שכיום, במאה העשרים ואחת, הופך להכרח קיומי עבורנו.