יתרונות הבוררות הבינלאומית

בקהיליית עורכי הדין בעולם ברורה הדרך לפתרון סכסוכים בינ"ל: בוררות. הכתובת המקובלת בפי רבים גם היא אחת: בוררות בבית הדין הבינלאומי של לשכת המסחר הבינלאומית, The International Court of Arbitration of the International Chamber of Commerce (the “ICC”).

האם לא ראוי כי ניישם מכללי בוררות מצליחים אלו לבוררות הנוהגת בישראל? האם לא הגיעה העת להתאים את אופיו של הליך הבוררות בישראל וכלליו לצרכי קהילת העסקים ועורכי-הדין בישראל? נקודת מפנה.

המציאות בבתי המשפט בישראל

בישראל נמנים עם קהילת השפיטה המכובדת שופטות ושופטים ראויים, מקצועיים ומסורים. מדינות רבות היו מתגאות בקהילה איכותית ככזו. יחד עם זאת, בדומה למנצח שאינו יכול לנצח על 5 תזמורות בערב אחד, מבריק ככל שיהיה, קיימות מגבלות הנוגעת למספר הסכסוכים אותם ניתן לפתור, במקביל, באופן מקצועי וממצה.

לאחרונה פורסם כי בישראל ממתינים בבתי המשפט 529,639 תיקים להכרעה, מהם 317,413 מצויים בבתי משפט השלום, כ-40,000 בבתי המשפט למשפחה, מספר דומה בבתי הדין לעבודה וכ-35,000 בבתי המשפט המחוזיים. 10 מיליארד ש"ח הנו המספר המייצג את סך התביעות האזרחיות שמטופלות מעל 5 שנים. בממוצע, ממתינים כ-30 חודשים למתן פס"ד בבית משפט מחוזי בישראל. לאן פנינו מועדות? באין מהפיכה של ממש פנינו מועדות לעומס רב יותר וצורך לאיתור חלופות מקצועיות ובראשן הליך בוררות ראוי.

בוררות ב-ICC - יתרונות מרכזיים

בשנת 1923 הוקם בפריס בית הדין הבינלאומי לבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית. עד היום התנהלו בחסות בית הדין הבינלאומי לבוררות יותר מ-14,500 בוררויות, ביותר מ-20 שפות שונות בהן היו מעורבים יותר מ-180 מדינות ואוטונומיות.

בכינוס שנערך בחודש פברואר השנה במלון בתל אביב הציג כב' נשיא בית הדין הבינלאומי לבוררות של ה-ICC, פרופ' פייר טרסייה, במעמד נשיא ICC - ישראל האלוף (במיל.) אורן שחור, מזכ"ל ICC בישראל, מר ברוך מזור ועו"ד גדעון פישר, יו"ר וועדת הבוררויות הבינ"ל, ICC - ישראל את תפישת עולמו ויתרונותיו של מוסד מפואר זה וביניהם:

א) ניהול מקצועי ברמה הגבוהה ביותר של הבוררות באמצעות בוררים מן השורה הראשונה ממדינות שונות ובעלי בקיאות בתחום הסכסוך, בין אם על-ידי בורר יחיד ובין אם צוות המונה שלושה בוררים.

ב) חובת נימוק פסק הבוררות - כלל 25 לכללי הבוררות של ה-ICC מטיל חובה על הבורר לנמק את פסק הבוררות. כך למדים הצדדים לא רק מהי ה"שורה התחתונה" אלא גם על דרך חשיבתו של הבורר והפעלת שיקול דעתו.

ג) מתן פסק בוררות בתוך 6 חודשים ממועד תחילת הבוררות - תקופה אשר יישומה מוקפד על-ידי בוררי ה-ICC. הארכת תקופה זו אינה אוטומטית, אלא מותנית בפניית הבורר בבקשה מנומקת לקבלת ארכה בית הדין הבינ"ל של ה-ICC.

ראה לעניין זה כלל 24 לכללי ה-ICC:
"Article 24
1. The time limit within which the Arbitral Tribunal must render its final Award is six months. Such time limit start to run from the date of the latest signature by the Arbitral Tribunal or the parties of the Terms of Reference or, in the case of application of Article 18 (3), the date of notification to the Arbitral Tribunal by the Secretariat of the approval of Terms of Reference by the Court.
2. The court may extend this time limit pursuant to the reasoned request from the Arbitral Tribunal or on its own initiative if it decides it is necessary to do so."

ד) בחינה מקצועית מקדימה של פסק הבוררות טרם חתימתו - בית הדין של ה-ICC הכולל עשרות בוררים מובילים המכהנים בו בוחן את טיוטת פסק הבוררות שחוברה על-ידי הבורר. קריאה ובחינה מקדימה זו מבטיחה עריכת פסק בוררות סופי על-ידי הבורר העולה בקנה אחד עם הדרישות הנוגעות לעריכתו הצורנית (form). בנוסף, רשאי בית המשפט להעיר הערות הנוגעות לפסק הבוררות לעיונו של הבורר וזאת, מבלי להתערב בשיקול דעתו.

כלל 27 לכללי הבוררות של ה-ICC:
"Article 27
Scrutiny of the Award by the Court
Before signing any Award, the Arbitral Tribunal shall submit it in draft form to the Court. The Court may lay down modifications as to the form of the Award and, without affecting the Arbitral Tribunal's liberty of decision, may also draw its attention to points of substance. No Award shall be rendered by the Arbitral Tribunal until it has been approved by the court as to its form."

ה) חובת הצהרה של הבורר בדבר מניעות ממצב של ניגוד עניינים בתחילת הבוררות - כלל 7 לכללי ה-ICC מתנה את מינויו של הבורר בהצהרה אקטיבית בדבר הימנעות מניגוד עניינים.

ו) ניהול אדמיניסטרטיבי קפדני של הליך הבוררות באמצעות מזכירות בית הדין הבינ"ל - מזכירות זו, המונה עשרות עורכי דין מלווה את הליך הבוררות והבורר והנה בעלת סמכויות אכיפה ומעקב הנוגעות לניהולו האדמיניסטרטיבי של הליך הבוררות בעניינים מנהליים בלבד כגון, הקפדה של מועדי הגשת כתבי הטענות, טיפול בענייני שכ"ט (ללא מעורבות הבורר), עמידה קפדנית על קיום לוחות זמנים ובכלל זה מתן פסק הבוררות במועדו ועוד.

אימוץ יתרונות בוררות ה-ICC בישראל

התוצאה המתבקשת מהבנת עקרונות והיכרות עם כללי הבוררות ב-ICC ברורה: אימוץ ההוראות המתאימות, בין אם בחקיקה, או בהסכמי בוררות הנערכים בישראל, מקומיים ובינלאומיים. להלן מספר דרכים לשיפור הליכי הבוררות בישראל, אם כי חלקן ניתנות ליישום באמצעות מחלקת A.D.R בעיקר הפועלת במשרד עורכי דין: אפשר גם אחרת.

א. חיוב הבורר בחוק הבוררות לנמק את פסק הבוררות - המצב הקיים בחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 על פיו באין הוראה אחרת אין הוא חייב לנמק את פסק הבוררות שייכת לתקופה קדומה. הדבר גורם לפגיעה מהותית של אמון הציבור בהליך זה, במיוחד כאשר ברירת מחדל זו מובנת לצדדים רק לאחר תחילת הליך הבוררות וגרוע מכך, לאחר קבלת פסק הבוררות. כיום, יש לקבוע כלל זה בהסכם בוררות וצריכות להיות נסיבות יוצאות דופן לסטות ממנו.

ביקורת טיוטת פסק הבוררות או הפסק עצמו - כיצד חש בעל דין אשר קיבל לידיו פסק בוררות מוטעה המחייב אותו בתשלום של מאות אלפי דולרים כתוצאה מטעות תפישתית של הבורר: בורר שכח בהיסח הדעת לעיין בתוכנית בניין של עסקת קומבינציה וטעה בקביעת שווי השטח המבונה לו זכאי בעל הקרקע [2], או בורר שהתרשם כי מחזור המכירות של חברה מסחרית מייצג את הרווח שלה. תוצאות אלו הן הרות גורל ויש בהן כדי להנציח עוול שמקורו בטעות אנוש.

בית המשפט קבע זה מכבר כי טעויות הבורר אינן עניין להתערבות בית המשפט כדברי כב' השופט תיאודור אור בפרשת נתיבי איילון נ' שטאנג [3] כי בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על הכרעת הבורר, אפילו וזה טעה טעות של ממש בהכרעתו.

סבורני כי ניתן וראוי לאמץ מודל בוררות ICC אשר יאפשר באמצעות ניסוח הסכם בוררות מקצועי בחינת טיוטת פסק בוררות על-ידי בורר נוסף, לאו דווקא בכיר יותר, על-מנת לאפשר קריאה מקדימה למניעת טעויות קולוסאליות תוך מתן הערות שתפקידן מניעת טעות של ממש הנוגעת לתוכנו של הפסק או לתקינותו על-מנת שיעמוד בהצלחה במבחני הפסיקה. התשלום הנוסף שיידרש עבור שירות זה הנו כאין וכאפס לעומת הנזק שניתן למנוע בטכניקה זו.

יישום טכניקה זו יהיה מעשי ביותר בעת קיומה של מחלקת A.D.R במשרד עורכי דין בה פועלים יחדיו מומחים בתחום הבוררויות. "קנאת הסופרים" עשויה, לכל הפחות, למנוע טעויות דרמטיות מן הסוג הנ"ל ולטעת בבעלי הדין ביטחון כי מסלול של היגיון בריא יעבור כחוט השני בפסק הבוררות.

יתרה מכך, ראוי כי במקרים מורכבים בהם לא מיושמת גישת ה-ICC כמוצע לעיל יסכימו הצדדים בהסכם הבוררות על זכות ערעור בפני בורר נוסף ופסק הבוררות ייכנס לתוקף לאחר בחינת ערכאה זו. סמכויותיה כמובן יהיו מוגבלות לתיקון פסק הבוררות רק במידה ונפלה בו טעות של ממש שנוגעות לגוף הסכסוך [4].

להסרת הספק, איני סבור כי יש ליישם ערכאת ערעור על כל הליך בוררות כי אם רק במקרים בהם הצדדים מעוניינים בבחינה כזו והביאו זאת לידי ביטוי, מראש ובכתב, בהסכם הבוררות בו התחייבו או בסעיף הבוררות החוזי.

ב) חובת גילוי נאות בכתב של בעלי הדין והבורר בתחילת הליך הבוררות - הסכם הבוררות יפרט הצהרה בכתב של בעלי הדין והבורר בכל עניין, אם קיים, שיש בו כדי להוות עילה לחשש לניגוד עניינים. כך, תרוסן הגישה בדבר "חיפוש" קשרים כלשהם השייכים לעברם של הצדדים או עברו של הבורר שיש בהם כדי לפגוע ביוקרתו של מוסד זה ואמון הציבור בו.

ג) קביעת מגבלת זמן למתן פסק הבוררות בהסכם הבוררות - בהסכמי בוררות רבים ניתן למצוא סעיף על פיו הבורר אינו מוגבל במועד למתן פסק הבוררות. כך קורה לא פעם כי בעל דין ממתין לפסק הבוררות תקופה בלתי סבירה. במקרים מסוימים מתארכת תקופה זו לחודשים רבים ואף לשנים. בורר שאינו נותן את פסק הבוררות תוך תקופה סבירה ממועד סיום הליכי הבוררות חוטא לקוד האתי הבלתי כתוב המחייב את הבורר בעבודתו. יש להערכתי לקבוע בהסכם הבוררות תקופה בת 60 יום למתן פסק הבוררות בהסכם הבוררות. הארכה מוגבלת ל-30 עד 60 ימים נוספים תתאפשר בהודעת הבורר בהתאם למורכבות התיק.

להערכתי, ראוי אף לתקן את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין על פיהם חריגת בורר שהנו עורך דין מתקופה סבירה למתן פסק הבוררות כאמור לעיל תהווה עבירה אתית. סבורני כי הדבר יתרום ליצירת איזון בריא ביחסי הבורר ובעלי הדין.

סוף דבר

המציאות בישראל ובעולם מחייבת יצירת הליכי בוררות הנותנים מענה הולם לצרכי הקהילייה העסקית. על הדבר להתבצע הן בהליכי חקיקה אך בראש וראשונה ביצירת הסכמי בוררות "חכמים" ואפקטיביים כדוגמת כללי הבוררות ה-ICC. למחלקות A.D.R במשרדי עורכי דין עשויה להיות תרומה חשובה בניהולה של בוררות מקצועית ויישומה כ"דת וכדין" על-ידי עורכי דין בעלי יכולת ומומחיות במקצוע חשוב זה.

-------------------------------------------------------

2) ראה פסה"ד בעניין רע"א 1573/00 דוידסון נ' שזיפי (לא פורסם).

3) רשות ערעור אזרחי מס' 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נגד יהודה שטאנג ובניו בע"מ, פ"ד מה (5), עמ' 511.

4) ראה לעניין זה הצעת חוק הבוררות (ערעור על פסק בוררות), התשס"ו – 2006 אשר הוגשה ביוזמת חברי הכנסת גדעון סהר ועמירה דותן.