מותו של רב-מחבלים

חיסולו של עימאד מוע'נייה הוא הישג מודיעיני ומבצעי אדיר במלחמה בטרור העולמי. מותו הוא מכה מוראלית ומבצעית קשה לארגון החיזבאללה. לישראל אסור לקחת אחריות על ההתנקשות גם אם שליחיה בצעו אותו, עליה להגביר את הכוננות בישראל ובמוסדות הישראלים והיהודיים בעולם. חיסולו של מוע'נייה הוא אות אזהרה למנהיגי החמאס, כי אם תרצה ישראל היא יכולה לפגוע גם בהם בכל מקום בעולם

למי שחיסל את עימאד מוע'נייה, קצין המבצעים של ארגון החיזבאללה היו שתי הצלחות גדולות, האחת, הצלחה מבצעית - עצם החיסול בדמשק על אדמת סוריה ששירותי הביטחון שלה שורצים בכל מקום ומצליחים לסכל בדרך כלל את רוב הפעולות החתרניות והשנייה - הצלחה מודיעינית שכן הוצאת מבצע כזה לפועל מחייבת מודיעין מפורט ומדוייק. ישראל מכחישה רשמית כל קשר למעשה. החיזבאללה ממשיך להאשימה ומכוון גם אצבע מאשימה לעבר ארצות הברית.

אין ספק שלישראל היו מניעים חזקים וסיבות רבות לחסלו, גם לארצות הברית היו סיבות טובות, מה שחשוב הוא שמישהו עשה את העבודה הנחוצה בצורה מקצועית ושיגר את רב החבלים הזה למותו.
חשוב מאוד שישראל תכחיש כל קשר לחיסול גם אם היא אחראית לו. אין צורך "למשוך אש" ולהתגרות בחיזבאללה ובארגוני הטרור האחרים. יש דברים שהשתיקה יפה להם וחיסולו של מוע'נייה הוא אחד מהם.

המסר הדרוש כבר הגיע אל יעדו, מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה, כבר הבין כי איננו חסין וכי היד הארוכה של המחסלים יכולה להגיע גם אליו. זאת ועוד כל מנהיגי הטרור היושבים בדמשק כמו ח'אלד משעל, מנהיג החמאס, ועבדאללה רמדאן שלח, מנהיג הג'האד האיסלאמי, יודעים עתה כי גם הם חשופים לפגיעה מדוייקת וכואבת.

גם הנשיא הסורי בשאר אסד צריך לקלוט את המסר, המחסלים הצליחו להתל בשירותי הביטחון הסוריים ולחסל את עמאד מוע'נייה ממש מתחת לאפם. הנשיא הסורי מתבזה כעת פעם נוספת לאחר שהתבזה בחודש ספטמבר 2007 כשמטוסים ישראלים השמידו, על-פי מקורות זרים, את הכור הגרעיני שבנתה עבורו צפון קוריאה בדיר א-זור.
אם אכן ישראל הייתה אחראית לחיסול, הרי שהקרדיט המבצעי מגיע כולו למוסד.

גורם בכיר בקהילת המודיעין אמר לי בשיחה אקראית, לפני כשבוע, כי ראש המוסד, מאיר דגן, הכניס נורמות מבצעיות חדשות לארגון והצליח בארבע השנים שבהם הוא משמש בתפקידו להביא את הארגון להצלחות ושיאים מבצעיים חשובים שהשתיקה יפה להם. הגורם הוסיף כי מינויו של מאיר דגן לתפקיד היה אחד המינויים המוצלחים ביותר שעשה ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.

כדאי לשים לב לחולשה הסורית בפרשה. אין זו הפעם הראשונה שגורמים מיומנים ומקצועיים שעל-פי מקורות זרים הם שליחיה של ישראל, מצליחים לחסל מחבלים על אדמת סוריה. בחודש ספטמבר 2004חוסל בדמשק, באמצעות פיצוץ במכוניתו, בכיר מארגון החמאס בשם עז א-דין שיח' ח'ליל שהיה מפעילו של "המהנדס", יחיא עיאש, כמה חודשים לאחר מכן היה ניסיון התנקשות נוסף בפעיל חמאס נוסף בדמשק באמצעות פיצוץ, ממנו הוא ניצל בדרך נס. בשני המקרים האשימו בכירים סורים את המוסד הישראלי באחריות לפיצוצים.

חיסולו של עימאד מוע'נייה כמו חיסולו של עז א-דין שיח' ח'ליל בדמשק מזים את הטענות הסוריות כי סוריה מארחת רק את המשרדים של ארגוני הטרור העוסקים בהסברה, דמשק הפכה מזמן ל"עיר מקלט" לראשי הטרור, עכשיו היא הופכת, אט אט, גם לבית הקברות שלהם.
חיסול על אדמת סוריה, שטח ריבוני של מדינה ערבית, מצריך הרבה תעוזה ותושייה, צריך ניסיון רב בהפעלת הסוכנים ותחכום בהורדתם למסתור או מילוטם לאחר ביצוע ההתנקשות. לכולנו זכור ניסיון החיסול הכושל של מנהיג החמאס, ח'אלד משעל, בירדן וההסתבכות המדינית והביטחונית בעקבותיו, אולם נראה שבמוסד תחת פיקודו של מאיר דגן הפיקו את הלקחים הדרושים.

חיסולו של עימאד מוע'נייה הזכיר לי חיסול מוצלח נוסף המיוחס לישראל, הפעם בלבנון. בחודש מאי 2006 התפוצצה מכונית ממולכדת במרכז צידון ונהרגו בה מחמוד מג'דוב ראש ארגון הג'האד האיסלאמי בלבנון ואחיו נידאל. השניים היו מעורבים בהעברת כסף ונשק לפעילי הארגון בשטחים. גם אירוע זה הזכיר למחבלים כי ידה של ישראל היא ארוכה גם אם היא נשלחת באיחור רב.

אין ספק שעימאד מוע'נייה יזכה לכבוד רב בקרב ארגוני החבלה השונים לאחר מותו. הוא כבר מוגדר כ"שהיד" ו"ג'האדיסט". מבחינתו הוא היה רב מחבלים, במערכת הביטחון הישראלית היו כאלה שכינו אותו בשם "קרלוס הלבנוני" ואחרים משווים אותו לאוסאמה בן-לאדן מנהיג אל-קאעדה.

ישאל רדפה אחרי מוע'נייה במשך עשרים שנה, הוא היה אחראי למותם של מאות בני אדם, אמריקנים, ישראלים, ארגנטינאים ופציעתם של מאות אחרים. שמו גם כרוך בחטיפת והחזקת הנווט השבוי רון ארד, חטיפת חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ותכנון חטיפות של ישראלים אחרים.

עמאד מוענייה הצליח לחמוק במשך שני עשורים מארגוני המודיעין המערביים אך כפי שנאמר "סוף גנב לתלייה", הוא נמצא כעת בדרכו לגיהנום. ישראל צריכה להגביר עירנותה במוסדות הישראלים והיהודיים בארץ ובחו"ל. ארגון החיזבאללה ינסה להשיב את כבודו שנפגע באמצעות פיגועי נקמה בישראל וביהודי העולם.

הארגון ספג מכה מוראלית קשה והוא זקוק נואשות לפיגוע ראווה כדי לשקם את יוקרתו. לא מן הנמנע שהוא ינסה גם להתנקש בחייהם של אישים ישראלים ויהודים בכירים בעולם. ההערכה היא כי הוא ינסה להשתמש בשירותיו של קצין מבצעים נוסף, של הלוא הוא קייס עובייד. מדובר בערבי ישראלי שהיה מעורב בחטיפתו של אלחנן טננבאום ומכיר היטב את ישראל. לאחרונה שודרג מעמדו בארגון החיזבאללה והוא מונה לאחראי על הקשר עם החמאס ברצועת עזה בנוסף להיותו הממונה על תיק "הגדה המערבית" בארגון.

ולקח נוסף מפרשות חיסולו של מוע'נייה, ישראל צריכה לנצל את ההלם מחיסולו כדי להכות במנהיגי החמאס ברצועת עזה ובחו"ל. חיסול מנהיגי החמאס הוא הצעד שחייב להקדים את המבצע הקרקעי הרחב שמתכננת ישראל לעשות ברצועה. על מנהיגי החמאס להבין כי הם בני מוות בדיוק כמו עימאד מוע'נייה.