פליק פלאק

בסוף 2005 הייתה קונדוליזה רייס, מזכירת המדינה של ארה"ב, עסוקה בתוכנית א' - בהאחדת מנגנוני הביטחון הפלשתינים ובהבאת דמוקרטיה לרשות הפלשתינית. משלחות פלשתיניות מטעם אבו מאזן שכנעו את מזכירת המדינה שלחמאס אין שום סיכוי לזכות בבחירות המיועדות לראשית 2006. להיפך, עצם שיתופם בבחירות אל מול הפת"ח רק יגביר את הלגיטימיות של אבו מאזן והפת"ח לאור הניצחון הצפוי לפת"ח בבחירות.

המזכירה הייתה כל כך משוכנעת, שלמרות האיסור המפורש בהסכם אוסלו על השתתפותם של גופים שאינם מכירים בישראל בתהליך הפוליטי הפלשתיני, היא הטילה את מלוא משקלה על ישראל להתנער מההסכם כדי "לחזק את אבו מאזן". מה שלא עשה ההיגיון הושג בכוח הנחרצות של גב' רייס ומשקלה המדיני של ארה"ב.

ניצחון החמאס בבחירות בינואר 2006 לא בלבל את קונדוליזה. תוכנית ב' נועדה לתקן את מה שכשל בתוכנית א'. מנגנוני הביטחון שנאמנים לפת"ח לא יאוחדו עם שאר המנגנונים, אלא יחומשו ויאומנו על-ידי האמריקנים על-מנת להנציח את שלטון הפת"ח ברשות. פסק הדין של הבוחר וחזון הדמוקרטיה הפלשתינית, שבעטיו נדרשה ישראל להתעלם מהסכמים כתובים, הושלך לפח לטובת השתלטות בכוח, בניגוד לרצון הבוחר הפלשתיני, של הפת"ח על הרשות. 100 מיליון דולר השקיעה ארה"ב באימון המשמר הנשיאותי ומנגנוני הפת"ח להכשירם לעימות מול החמאס. בקיץ 2007 הכול התנדף בתוך שלושה ימים של עימות והחמאס השתלט במלואו על עזה. הנשק, ציוד הקשר ומאגר המודיעין הפת"חי נפלו כולם כפרי בשל לידי החמאס.

למזכירת המדינה לא היו לקחים אבל הייתה, כמובן, תוכנית חדשה - תוכנית ג' שנועדה לתקן את כל מה שלא הצליח בתוכניות א' וב'. הגדה המערבית שבשליטת הפת"ח, תפתח במו"מ לשלום עם ישראל, שבצידו הקלות על החיים ושגשוג כלכלי בכסף שיגויס בכל העולם. כוחות הביטחון הפלשתינים, שהפליאו במאבק מול החמאס, יאומנו ויצוידו, שוב פעם, כדי להילחם בטרור החמאסי בגדה. במקביל, יוטל מצור כלכלי על רצועת עזה. לפי התפיסה החומרית האמריקנית מובן מעליו שהפלשתיני הממוצע ינטוש את תמיכתו בחמאס ויעביר אותה לפת"ח כי במושגים האמריקנים לא יתכן שהזדהות עם המאבק הפלשתיני ודחייה השלטון המושחת של הפת"ח יותר חשובים לפלשתינים מהפיתוח הכלכלי הצפוי לגדה ומהשלום שבפתח. במהרה התברר שהחמאס הנצור עדיין זוכה לתמיכת האוכלוסיה ושיש ביכולתו להבעיר אש על גבולות ישראל עד מידה שישראל לא יכולה להבליג. כשישראל מגיבה והמכה בעזה כואבת הגדה המערבית מתלקחת ואבו מאזן, כמנהיג פלשתיני, לא יכול להתעלם כאילו עזה היא על כוכב אחר. למרות חישובי מומחי מחלקת המדינה של ארה"ב - המפתח למו"מ על תהליך השלום עם ישראל היה ונשאר בידי החמאס הנצור בעזה.

מזכירת המדינה הבינה, לאחר מבצע צה"ל האחרון בעזה, שדרושה תוכנית ד'. כזו שתתקן את מה שכשל בתוכניות הקודמות. המצור מעל עזה יוסר לטובת הסדר ישראלי, מצרי, פלשתיני שיאפשר מעבר סחורות ואנשים ואולי ימתן את המצוקה בעזה ואיתה את הנחישות לשבור את כל הכלים. המצרים, שעל גבולם ודרכם הקים החמאס לעצמו צבא משלו בעזה, יקבלו עזרה נוספת בפיקוח על הגבול כדי למנוע מהחמאס, פעם נוספת, להתחמש ולהצטייד אבל, מאידך, יאפשרו לחמאס להתפתח כלכלית באמצעות המעבר הפתוח למצרים. כך, על-פי כל החישובים של מחלקת המדינה והמזכירה קונדוליזה ייווצר תמריץ חיובי לחמאס להשלים עם תהליך ההכרה בישראל, אם קיים כזה, מצד הפת"ח.

ב-14/03/2008 במסיבת עיתונאים בסנטיגו דה צ'ילה בשעת ביקור במדינות דרום אמריקה, התייחסה קונדוליזה רייס לתהליך במזה"ת ואמרה באדנות אימפריאלית אופיינית "בכנות, נעשה פחות ממספיק כדי להמחיש שהישראלים והפלשתינים מבינים במלואו ונוהגים בהתאם למצופה מהם".

לקראת הביקור התורן של קונדוליזה רייס בישראל וברשות, במוצ"ש הקרוב, כדי לנזוף בילידים שלא מבינים מספיק את הסכסוך ואת שאיפותיה שלה עצמה, צריכה ממשלת ישראל להפסיק ולהתגמש מול הגחמות המשתנות של קונדוליזה רייס ולנסות לרצות אותה חדשות לפרקים. ישראל צריכה להציג חזון ברור של מדינה יהודית דמוקרטית וקו עקבי וברור למימושו שאינו תלוי בעומק ההבנה של קונדוליזה ובנכונות של אבו מאזן. שניהם מובילים אותנו בזיגזגים למבוי סתום ולדרך ללא מוצא.