תוכנית מדף?

חמישה עשר ח"כים, ובראשם חבר הכנסת שטייניץ, פנו בדרישה להרים בפני ועדת חוץ וביטחון את מסך הסודיות שנפרש מעל לשיחות בדבר הקמת מדינה פלשתינית עוד השנה. לפי שטייניץ, אולמרט ולבני הקימו גוף מיוחד בשם "מנהלת המו"מ", המונה עשרות עובדים, עוסק בפרטי פרטים, והכל בסודי סודות.

גם אולמרט הודה: "בשיחות עם הפלשתינים יש התקדמות של ממש. הושגו הבנות והסכמות בעניינים החשובים ביותר". אבו עלא, המנהל את השיחות עם לבני, הוסיף: הכל על השולחן, גם ירושלים. לבני אישרה זאת בשיחה עם דיפלומטים זרים. בן כספית חשף, שאולמרט כבר עשה לאבו מאזן את הוויתורים המפליגים שנידבו ביילין ובן עמי בשיחות טאבה.

לכאורה, כל המו"מ הזה מתנהל כדי לייצר מסמך תיאורטי, דגם של מדינה להציגו בפני הפלשתינים ולומר - ראו איזה אופק מזהיר יכול להיות לכם אם רק תמלאו אחרי דרישות מפת הדרכים: תתפרקו מן הנשק הבלתי חוקי, תפרקו את ארגוני הטרור, תחדלו מן ההסתה וכיוצא באלו. וכל עוד לא תעשו כן, ההסכם הנהדר הזה יהיה מונח על המדף כאבן שאין לה הופכין. ולכן - כך אומרים אולמרט וציפורה לבני לעם ישראל - אין מה להקשות, למה שברה ישראל את העיקרון שאין מו"מ תחת אש ולמה היא עוקפת אפילו את מפת הדרכים ומדלגת הישר אל השלב האחרון, שלב המדינה הפלשתינית בעלת גבולות הקבע עוד השנה, למרות שהפלשתינים ממשיכים בטרור ואפילו הקימו בעזה מדינת טרור שלמה. אין מה לדאוג, הם אומרים, כל עוד ההסכם רק "מונח על המדף" - הוא אינו נושך.

הדברים האלה הם שטות גמורה. בפוליטיקה הבינלאומית הדיבור, ולא כל שכן כשהוא עולה על הכתב, נחשב כמעשה מדיני. אין דבר כזה "מדף", והתוכנית הזאת, הממאירה, של חיסול מדינת ישראל באמצעות מדינה פלשתינית, תפלוט קרינה קטלנית גם מן "המדף" שעליו תהיה מונחת כביכול.

אלא, שגם דימוי-המדף, כשלעצמו, הוא שיקרי. עוד לפני שהושלם המו"מ כדי לקבוע מה להניח על המדף, המדף הווירטואלי כבר חי ובועט בשטח. למשל, בצורת אלפי המחבלים בתחפושת שוטרים או "משמר נשיאותי" שהאמריקנים, האירופים והרוסים אימנו בעבור אבו מאזן, והם כבר התפרסו בפועל בשומרון. אלה אינם חיילי-עופרת, כ"א בריונים חיים, חמושים בנשק אוטומטי ומאומנים כפי שאומנו בשעתו חיילי אוסלו שהפילו בנו 1,500 חללים, כאלה שלא מזמן רצחו את עידה זולדן, הי"ד.


קרבנות המדף


אך זה רק קצה הקרחון. הכתבים ברק רביד ואבי יששכרוף חשפו בהארץ (14.5.2008) פרטים נוספים מעוררי דאגה: ישראל תיסוג מצפון השומרון. כל האזור מצפון וממזרח לטולכרם, כולל ג'נין, יעבור לאחריות הביטחונית של צבא המחבלים החדש. 500 מהם כבר הוצבו בג'נין ועוד 600 אמורים להגיע לשם בחודש יולי. וזה ההסדר שהושג, שאילולא היה מעורר חלחלה, אפשר היה להתפוצץ ממנו מצחוק:

השטח יהיה תחת שליטה צבאית פלשתינית מלאה ובלעדית, משעה 6.00 בבוקר ועד לחצות הלילה. כלומר - כל היום וחצי הלילה לא תוכל לדרוך שם רגל של חייל ישראלי. הדברים פורסמו והם גלויים עתה לכל מחבל ולכל ארגון מחבלים, כדי שיוכלו להיערך בהתאם. יהיה רק יוצא מן הכלל אחד - "פצצה מתקתקת". בכל מקרה אחר, בו ייוודע לישראל על טרוריסטים ועל הכנות למעשי טרור - ישראל מתחייבת להעביר את שמות הטרוריסטים ל"כוחות הביטחון" הפלשתינים כדי שהם יעצרו את המחבלים ויסכלו את מעשי הטרור. ורק אם הפלשתינים לא יעשו מאומה, תוכל ישראל לפעול בעצמה (בין השעה שתים עשרה בלילה והשעה 6.00 בבוקר, כמובן).

זה לא פורים, גם לא האחד באפריל או מערכון של הגששים. זאת מציאות ההולכת ונוצרת ע"י חבורת אנשים שהתנהגותה גובלת במופרעות נפשית. קורבנותיהם של המחבלים שכך יתאמנו, יתחמשו, יבנו רקטות ויצאו לפעולה בין שש בבוקר לחצות הלילה לא ייקראו עוד "קורבנות השלום" כמו ה-1,500 שקדמו להם, כי אם "קורבנות המדף".

בהמשך מדווחים רביד ויששכרוף על צעדים מעשיים נוספים המבוצעים כבר עתה בשטח ולא במדף, צעדים בלתי הפיכים ששמים לצחוק אפילו את המסמך האנטי-ישראלי הממאיר ששמו "מפת הדרכים". ישראל הסכימה לבניית בית כלא חדש בג'נין במקום הכלא שהרסה באינתיפאדה השנייה. כמו כן אישרה הקמת ארבע "תחנות משטרה" חדשות באזור ג'נין וכל מחסומי הדרכים באזור זה יפורקו, כדי להקל על תנועת הערבים, בין היתר לבקעת הירדן. ולעזאזל חיי היהודים הגרים באזור, בסך-הכל רק - "מתנחלים". ואשר לסכנה, שבדרכים האלה ינועו, בין שש בבוקר לחצות, גם מתאבדים בדרכם לחדרה ולת"א - מה הבעיה? צה"ל הרי מוסר לאבו מאזן את השמות שלהם, לא? זה יהיה זבש"ם!

תשאלו, וכאשר יגיעו חלילה התוצאות הנוראות, הבלתי נמנעות, מן ההפקרות הזאת, מה תאמר הממשלה? אל דאגה, איש לא ישאל אותה. כפי שלא שאלו לאחר שהתפוצצה בקניון באשקלון הקטיושה שנורתה מתוך חורבות דוגית: למה החרבתם את ההתנחלויות שמנעו את הקטיושות האלה? וליתר ביטחון גם קוראים עכשיו הספינולוגים לקטיושה - "גראד", ודעת הקהל הישראלית, כילד מפגר, אינה מרגישה בתרמית.

גם בתחומים אחרים המדינה הפלשתינית הולכת ומוקמת, לא על מדף כ"א במציאות. מסתובב בארץ טוני בלייר, לשעבר ראש ממשלת אנגליה, כעת נציג הקוורטט, הגוף הבינלאומי שמינה את עצמו להחליף אותנו כריבון בארץ מול הפלשתינים. בלייר מתנהג כאילו יש עדיין נציב עליון בריטי ב"פלשתין". הוא אילץ את ישראל, למשל, להפריש לאבו מאזן תדר נוסף לטלפונים סלולריים, למרות התנגדות הצבא והשב"כ.

בונים לערבים עד סוף השנה אזור תעשיה חדש בג'למה, צפונית לג'נין, במימון גרמני. את הרצח באזור התעשיה ניצני עוז ("ניצני שלום" בלשון סגי נהור) המפגר הישראלי כבר שכח. קרובי קורבנות מבצע "חומת מגן" שנפלו בג'נין לא הגיבו, משום מה, על ההעדפה הזאת של צדיקי ג'נין.

וגם זה עדיין אינו הכל. מועצת יש"ע דנה עם השלטונות על הריסת המאחזים ה"בלתי חוקיים", מפני שראש הממשלה הוא כידוע קפדן גדול בענייני חוק ומשפט. אולם לפי הדיווח בהארץ לפלשתינים הוא הסכים לבטל 1,000 צווי הריסה תלויים ועומדים נגד בתים פלשתינים שנבנו ללא רשיון.

עוד מדווח העיתון שאולמרט מושיב אנשי מכס פלשתינים בגשר אלנבי כשלב ראשון בהקמת מינהל גבולות פלשתיני על הירדן. פירוש הדבר ראשית הקץ של הביקעה הישראלית.

כל זה, וגם ועידת ה-1,000 הכלכלית, בבית לחם, עבודתו של טוני בלייר. הקמת ערים פלשתיניות חדשות, כגון במחנה שדמה הנטוש השולט על הכביש החדש מתקוע לירושלים, גם זה מעשה ידיו של בלייר. וכך, בעוד האמריקנים לוחצים לחתום על הסכם-מדף עד סוף השנה, בלייר מושך בכיוון ההפוך: להקים את המדינה הפלשתינית לאלתר, בפועל ממש. הוא גופו, כשליח הקוורטט, הינו יציר מפת הדרכים שהקימה את הקוורטט לפקח ולמשול בשטח בכל ענייני פלשתין במקומנו, אך מה שהוא מכריח אותנו לעשות עומד בניגוד גמור למפת הדרכים, הדורשת למשל את חיסול ארגוני הטרור. וכך מורטים לנו את הנוצות גם עפ"י מפת הדרכים וגם בניגוד לה: בלייר מעניק לפלשתינים למרות הטרור את המדינה-בדרך "בעולם הזה", וקונדוליזה מסדרת להם "על מדף" את "העולם הבא".

אידיאל ציוני

איך הם מסבירים קברניטינו את ההתנהגות האובדנית הזאת, כאלו נתקפו ביצר-מוות?

את התשובה נותנת לבני, הסמן השמאלני הקיצוני בממשלה, ואולמרט מחרה מחזיק אחריה. לבני אינה מתביישת להצהיר "דוגרי", שצו השעה הציוני של דורנו הוא... הקמת מדינה פלשתינית! לא הכרח-בל-יגונה, כ"א משאת נפש יהודית, אינטרס ישראלי, אידיאל ציוני! ועל כן אין צורך בתמורה כגון הנוסחה השמאלנית "אדמה תמורת שלום". בשביל ה"ליכודניקית" הזאת - עצם הקמת המדינה הפלשתינית היא היא התמורה! להפך, אם פלשתין ערבית היא אידיאל ציוני - אנחנו עוד נשארים חייבים להם על הגשמת אידיאל שלנו! הטיעון הזה הוא כה עוצר נשימה, עד שהוא משאיר את השומע המום וחסר מענה. טירוף יש לו לפעמים השפעה מאגית על אנשים שפויים.

ואם עצם ההיפרדות מארץ ישראל היא אידיאל ציוני, אזי גם כאשר מג'נין יצא שוב טרור נוסח ליל הפסח במלון פרק בנתניה, ומטול-כרם יצאו קסאמים ות"א תהיה כשדרות, תוסיף לבני את החללים ליתר הרבבות שהעפילו לכבוש את ההר הציוני וקבורים בתחתיתו, רק שבזאת הפעם מתנוססת בראש ההר - המדינה הפלשתינית.

זו הסיבה, מדוע קונדוליזה אינה צריכה להכתיב לנו כלום ובלייר אינו צריך לצוות עלינו מאומה: ממשלת ישראל מרצונה היא כמהה למדינה הפלשתינית, ובכל מחיר.

אוסיף עוד משפט אחד: אין כרגע בארץ ישראל כל מפלגה פוליטית, גוף או פורום המנסים להתמודד או לפחות להתייחס לסכנות הקיומיות הנובעות מן הדוקטרינה המופרעת של פלשתין כאידיאל ציוני ומיישום יוזמת ההשמדה העצמית הזאת הלכה למעשה ע"י ממשלה בישראל.

ולכן ירדה עלינו אפילה בצהריים.