חופשת לידה גם לאבות

בתאריך 16.06.2008 הוגשה הצעת חוק פ/3758/17 "הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - פגרת הורות), התשס"ח- 2008" על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ מלכיאור.

מתוך דברי ההסבר של הצעת החוק:

"בעידן בו אנו שואפים לשוויון בין המינים, המילה 'לידה' עושה עוול לאבות. במאה ה-21 קיימת שאיפה לעודד הורות שוויונית, וכחלק ממנה מאפשרת החקיקה בישראל גם לאבות לשהות תקופה עם הוולד. לפיכך, מוצע להחליף את המילה 'לידה' המקושרת לאקט בו רק האם לוקחת חלק, למילה 'הורות' המשקפת את השוויון המצופה באחריות הטיפול בילדים.

"הגם שמדובר רק בהחלפת שמה של התקופה, קיימת חשיבות רבה להצעת החוק, כיון שמתוך פניות רבות של אמהות ואבות לאחר לידה עולה כי שמות וכינויים משפיעים בלי ספק על התפישה החברתית".

השבוע ידונו מספר הצעות חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה) בוועדה לקידום מעמד האישה. כאב, שבכיף ואושר רב היה עם בנו תשעה חודשים בחופשת לידה, אני מוקיר כל רגע ורגע מתקופה זו וחשיבותה לקשר המדהים שהתפתח ביני לבין בני. אשמח אם המחוקק ייתן דעתו לחשיבות נושא זה. להבנתי, גם ארגוני "נשים" כמו ארגון נעמ"ת תומכים במתן חופשה שכזו לאב!

חופשת לידה: בשנה האחרונה אושרה הצעת חוק להארכת חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות. החודש עברה בהצעה טרומית הצעת חוק להאריך את חופשת הלידה ל-16 שבועות.

אין ספק שאלו הצעות חשובות ואני מברך על כל הארכה שכזו! אך נשאלת השאלה, מדוע המחוקק (מלבד ח"כ מלכיאור שמקדם נושא זה מזה זמן רב) לא קובע גם חופשת לידה לאב? כאן שוב הדעות והמוסכמות החברתיות קובעות את המגמה ולא בכיוון של טובת הילד.

שינוי החוק כך שגברים יצאו גם הם לחופשת לידה, יביא לשינוי במציאות הקיימת כיום ובמוסכמות החברתיות - למען זכויות הילד, למען זכויות ההורים, ולמען קידום ערכים של משפחה בריאה ושוויונית יותר בחברה הישראלית. המטרה היא לאפשר זמן איכות ויצירת קשר ראשוני ("תהליך התקשרות") חם בין האב לילדו, ולקידום חלקו של האב בגידול הילדים - ובפרט בגידול הרך הנולד בחדשי חייו הראשונים.
כיום, חופשת הלידה היא בת 14 שבועות לאחר לידת ילד בריא לאם בריאה. החוק היום מאפשר לאב לחלוק את חופשת הלידה עם האם, ולהחליפה לאחר חציה הראשון של חופשת הלידה. ואולם, במצב הקיים כיום, נדיר למצוא גברים שמנצלים את הזכות שניתנת להם בחוק - והזכות כמעט שאינה מיושמת בפועל. זאת בשל חששם של הגברים לבקש חופשת לידה, וחששן של אמהות לוותר על חלק מחופשת הלידה, משום שהדבר אינו מקובל בחברה הישראלית.

חופשת לידה בתשלום היא מרכיב חיוני במדינת רווחה, בעיקר כדי לאפשר את השתלבותן של נשים בשוק העבודה. הארכת החופשה בתשלום ראויה בהחלט. ברם, תועלת רבה יותר תושג אם השבועיים הנוספים יוקצו לגברים בלבד. יש להעניק לבני הזוג תוספת של שבועיים לחופשת הלידה, רק כאשר האב ייקח לפחות שבועיים מחופשה זו. כך תנוצל התוספת כדי להמריץ גברים לקחת חלק מחופשת הלידה. למעשה, מאחר שניתן להניח שניצול הזכות לא יהיה מלא, אפשר באותה עלות להאריך את חופשת הלידה אף לתקופה ממושכת יותר.

אי-השוויון בחלוקת הנטל במשפחה הוא המכשול העיקרי בדרך להשגת שוויון לנשים בשוק העבודה. נשים רבות נדרשות לשאת במרבית נטל הטיפול בילדים לבדן, ועל כן נאלצות "לבחור" במשרות חלקיות או במקצועות שמאפשרים יום עבודה קצר וחופשות ארוכות. הפתרון טמון בחלוקה שוויונית יותר של הנטל בבית, ואף שאין אפשרות, כמובן, לכפות זאת, ראוי וצריך לנקוט מגוון של אמצעים כדי לתמרץ ולקדם שינוי חברתי זה.

חופשת הורות לגברים מהווה מרכיב חשוב במסגרת אמצעים אלה. במרבית מדינות אירופה קיימת הבחנה בין חופשת לידה (קצרה יחסית, להתאוששות פיזית מהלידה) לחופשת הורות (לטיפול בילדים), כאשר את חופשת ההורות יכולים בני הזוג לחלק ביניהם באופן שוויוני. גם בישראל, זה כמה שנים יכולים גברים לקחת עד מחצית מחופשת הלידה, אך בתנאים מגבילים מאוד.

במתקדמות שבמדינות אירופה לא מסתפקים בקביעה כי בני הזוג יוכלו לחלק ביניהם את החופשה בשוויוניות, אלא מכירים במציאות הלא-שוויונית, ומוסיפים תמריצים לגברים לקחת חלק מהחופשה. מן הראוי לאמץ גישה זו, שהיא מרכיב הכרחי במאבק לשוויון בין המינים בשוק העבודה ובכלל. יש להקל את המגבלות המוטלות כיום על גברים המבקשים לקחת חופשת לידה (למעשה חופשת הורות), ולהוסיף תמריץ כאמור.

כמה שבועות של האב עם הרך הנולד לא יביאו לבדם לשינוי דרמטי בחלוקת הנטל במשפחה, אבל הם יוכלו לתרום באופן לא מבוטל לשינוי כזה, בפרט אצל זוגות שיש להם רצון לחלוקה שוויונית יותר, אבל נגררים לחלוקה מסורתית ב-14 השבועות הראשונים לחיי הילד.

לתקופה זו יש השלכה גם על ההמשך. היא ממצבת את האבות כ"עוזרים" במקרה הטוב, ולא כמטפלים עיקריים ביחד ובמקביל לאם, ומכאן חשיבותה של ההצעה. נכונות להאריך את חופשת הלידה היא הזדמנות יוצאת דופן ליצור חופשת הורות עם תמריץ לגברים, מבלי להפחית בכך את חופשת ההורות שממנה נהנות כיום הנשים.