אכן חייבים להפסיק את ההדלפות של התמלילים מחקירותיו של ראש הממשלה אהוד אולמרט.
כי במקום ההדלפות הללו יש להעביר את החקירות של ראש הממשלה, באופן מוסמך, בשידור בטלוויזיה.
ראש הממשלה אינו עוד נחקר ואינו עוד חשוד. ראש הממשלה קובע גורלות, גם לחיים ולמוות, של המונים, ולכן זו זכותם - למעשה חובתם - של ההמונים שראש הממשלה קובע את גורלם, לקבל מידע אמין, מיידי ובלתי אמצעי על התנהלותו של ראש הממשלה בכל התחומים האפשריים - גם במהלך חקירותיו בחשדות למעשים פליליים.
כי זאת לדעת: אלמלא ההדלפה עלול היה תמליל חקירתו של ראש הממשלה שלא להגיע לידיעת הציבור לעולם. שכן, גם אם יוגש נגדו כתב אישום - אין כל הכרח להגיש את התמליל לבית המשפט. והתמלילים של חקירת ראש הממשלה הם מסמך בעל חשיבות ציבורית משל עצמו - ללא קשר לשאלה מה שימוש ייעשה בתמלילים הללו בהמשך הדרך, או אם יוגש או לא יוגש נגד אולמרט כתב אישום.
החשיבות הציבורית של מסמכי התמלילים הללו היא בעיקר בכך, שהציבור לומד - מכלי ראשון וללא פילטרים ודוברים - על התנהלותו ותגובותיו של ראש הממשלה שלו במהלך חקירתו כחשוד בפלילים.
ועיון בתמלילים - גם בעיני הדיוטות - אינו משאיר מקום לספק בדבר טיב התנהלותו של ראש הממשלה במהלך החקירה. היה בחקירה הכל - רק לא שיתוף פעולה.
זכות הציבור
ובכן, האם אין זו זכותו של הציבור לראות באופן בלתי אמצעי את העובדה שראש הממשלה שלו אינו משתף פעולה ומתחמק משאלותיה של רשות חוקרת, שהוא הוא הממונה האולטימטיבי עליה?
האין זו זכותו של הציבור לראות מקרוב שראש הממשלה שלו מתחמק ואינו מספק הסבר לחוקריו מה, למשל, הוא עשה עם טלנסקי בשדה התעופה בפגישה בת רבע שעה ברבע לשש בבוקר?
האין זו זכותו של הציבור לראות, שחור על גבי לבן, שראש הממשלה טוען בחקירתו שהוא אינו רואה כל פסול בכך שפנה במכתב רשמי של משרד התמ"ת אל שלדון אדלסון בבקשה שיעזור לטלנסקי בעסקיו - כל זאת כשאולמרט עצמו מודיע אל מול פני האומה, שאותו טלנסקי סייע לו במשך שנים בגיוס כספים למערכות הבחירות שלו?
ויודגש: הכוונה כאן היא לזכות הציבור לראות את תמלילי חקירתו של ראש הממשלה, ולא תמלילי נחקרים אחרים שמעידים בעניינו או נגדו. כי להבדיל מנחקרים אחרים, זו זכותו הבסיסית של הציבור לדעת ולראות מקרוב ומכלי ראשון כיצד ראש הממשלה שלו נוהג - והאם הוא מהווה דוגמה טובה או רעה - במגעיו עם רשויות החוק.
ובכלל, האם יש להתרגש מטרוניותיהם של אולמרט ופרקליטיו על העוול שלטענתם נגרם לו בשל ההדלפה?
הנה דוגמא קטנה שתסבר את העין והאוזן:
נניח שבמקום החשדות המיוחסים לו כיום, היה אהוד אולמרט חשוד בעבירה פלילית מסוימת - נניח עבירת מין - שלא הייתה ולא נבראה, והיא באה לעולם רק כתוצאה מתלונת שווא. ונניח שהמשטרה הייתה מזמנת את אולמרט לחקירה אודות העבירה הפלילית המיוחסת לו.
ובכן, האם במצב כזה, אהוד אולמרט, שכמובן משוכנע בחפותו, לא היה הראשון לדרוש שיפרסמו את תמליל חקירתו ואף את סרט הווידאו המתעד את החקירה הזו? האם אהוד אולמרט לא היה דורש לבצע עימות מתוקשר עם המתלוננת כדי להראות שלא היו דברים מעולם?
מה השאלה בכלל? במקרה שראש הממשלה אהוד אולמרט היה חשוד בביצוע עבירה פלילית כלשהי, והוא היה משוכנע בחפותו המלאה, הוא היה רץ ברחובות ומושך אותנו בשרוול כדי שנצפה בתמליל ובסרט הווידאו של חקירתו - ובלבד שנשתכנע שכל השמועות והחשדות נגדו הם עורבא פרח.
ואם היום אהוד אולמרט לא מושך אותנו בשרוול - כנראה יש לו סיבות טובות לכך.
כי ברור הדבר, שתמליל החקירה של ראש הממשלה, החשוד בעבירות שוחד וגניבה, אינו נוח לראש הממשלה, וזאת מסיבות ברורות. אבל דווקא כיוון שהדבר לא נוח לראש הממשלה - דווקא משום כך חובה למהר ולפרסם את התמליל הזה. כי, כאמור, ראש הממשלה אינו סתם עוד נחקר.
ואגב פרסום תמליל - אם מישהו זקוק לדוגמא ולתזכורת, הנה המקרה של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, שנחקר ועבר טיגון רציני במשך שעות אודות יחסיו עם מוניקה לוינסקי, וכל החקירה הטלוויזיונית שוחררה באופן רשמי כעבור שעות בודדות לשידור בטלוויזיה מקצה העולם ועד קצהו.
ולמען הסר ספק, גם אם ההדלפה חשובה מבחינה ציבורית, אין זה פוטר כמובן את היועץ המשפטי לממשלה מלחקור - ככל שיש בכך עבירה על החוק - אם מי מאנשיו בפרקליטות או במשטרה הדליף את התמלילים.
אכן, הפצת התמליל עלולה במקרים מסוימים לשבש את המשך החקירה. אבל במקרה של חקירת ראש ממשלה - ודווקא משום היותו ראש הממשלה - חייבים לשקול באופן רציני ביותר את החשיבות הציבורית הנגדית של פרסום מוסמך של התמליל המלא ללא כחל וסרק, ובלא קשר לשאלה אם יוגש או לא יוגש נגדו כתב אישום.
ואם אין חשש ממשי של שיבוש כזה - יש לפרסם ללא דיחוי את תמליל החקירה המלא של מי שקובע גורל של עם שלם.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
