בשנת 1996, הוקמה עמותת נפגעי מס רכוש (נמ"ר) שפעלה לבטל את המס ולהיאבק בליקויים מינהליים קשים. מדובר במס שהוטל על בעלים לקרקעות המיועדות לבנייה, גם אם הבנייה נאסרה שלא באשמת הבעלים. החיובים הסתכמו בעשרות ואף במאות אלפי שקלים לשנה. למעשה, המדינה הלאימה בדרך זו קרקעות במספרים אדירים, ומשפחות ותיקות פשוט קרסו כלכלית.
בתוך זמן קצר גילינו בזעזוע שאצל האפוטרופוס הכללי מצויות קרקעות של קורבנות שואה, ואף הן לא נמלטו מגיליוטינת ההלאמה. מס רכוש חייב קרקעות אלה במסים כבדים מדי שנה בשנה והחוב נשא ריבית והצמדה. יודגש, שמס רכוש גם נהג לנפח במתכוון את שומות המס.
כשהדבר נודע לנמ"ר, התחלנו להפעיל מאמצים למנוע חיובי מס מקרקעות אלה ואף לבטל את החובות, אך ללא הצלחה עד לימים אלה. במהרה הסתבר לנמ"ר שהיא למעשה הגוף היחיד בישראל שעושה מאמצים להציל את רכוש קורבנות השואה שאצל האפוטרופוס הכללי וגם במקומות נוספים.
השיא היה ארבעה חודשים לאחר שהמס בוטל בחקיקה בכנסת. מידיעה עיתונאית (איתמר לוין, גלובס, 26.8.99) נודע לנמ"ר שאליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, מתכוון לקיים ביום 30.8.99 כינוס בלשכתו בעניין השבת רכוש קורבנות שואה. בדחיפות פניתי ללשכתו של רובינשטיין, אך הבקשה סורבה בכתב - בנימוק שקשה להאמין - שהכינוס נועד להשיב רכוש המצוי בחו"ל ולא בישראל.
עתירה לבג"צ
יום לפני הכינוס עתרתי בדחיפות לבג"צ (5780/99) והתיק הגיע לידי השופטת דליה דורנר, אך התקוות התנפצו חיש מהר. דורנר,
הורתה לרובינשטיין להגיב לבקשתי בתוך 21 יום, ובכך מנעה ביודעין להעלות את נושא רכוש קורבנות שואה בישראל.
בו ביום הגשתי עתירה מתוקנת ודרשתי שתתקבל החלטה עקרונית לזמן אותי לכל יום דיונים בענייני רכוש קורבנות שואה, אלא שהיה זה לאחר שדורנר איפשרה לרכבת לצאת מהתחנה בלעדי. ביום 16.11.99,
התקבלה החלטה האומרת "מתגובת המדינה עולה, כי בזמן הקרוב לא מתכנן המשיב לערוך יום-עיון נוסף בנושא. כן נאמר בתגובת המדינה, כי הטיפול בנושא מצוי כעת בסמכותו של השר לענייני חברה ותפוצות, וכי אם יתקיימו ימי-עיון נוספים מסוג זה בעתיד, יישקל הרכב המשתתפים, ובכללם העותרת, בהתאם לנושא הדיון."
השופטת שהחליטה לפני תשע שנים שאין להטריד את המדינה בשאלות הנוגעות לרכוש קורבנות שואה בישראל, מתראיינת מאז ינואר 2008 בכל אמצעי תקשורת ומספרת איזה עוול המדינה עשתה לניצולי השואה.
בעתירה שהוגשה לבית המשפט כתבתי: "יש לזכור, כי מדינת ישראל הוקמה על הריסות הקהילות היהודיות בחו"ל וקורבנות השואה הם מושג מורם מעל כל שיקול ומהווים את ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים."
ביום 22.1.08
אמרה דורנר: "יש זכויות חברתיות כלפי כל העם הזה ואני תמיד האמנתי שצריך להעניק לכולם קיום בכבוד, אבל ניצולי השואה הם מגזר שיש בו ייחוד היסטורי ללא כל ספק. הם השרידים שנשארו מהגיהנום שהיה אחד מהיסודות ההיסטוריים שעליהם המדינה שלנו קמה." מעניין מהיכן היא לקחה את דבריה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
