כידוע, מערכת הביטוח בישראל מעוגנת בחקיקה ומדי פעם אנו עדים לשינוים אשר נעשים בידי רגולטורים בכדי לחזק את מערכת הביטוח בישראל. ככלל, וללא יוצא מן הכלל, מערכות הביטוח הם אלו אשר עורכות את חוזה הביטוח לכלל מבוטחיהם. הלכה למעשה, למבוטח כמעט אין נגיעה בעריכת החוזה. כפועל יוצא נראה על פניו, כי עקרון חופש החוזים נפגע. אך, גם לכך ער המחוקק וקבע כי חוזים אלו, אשר נערכים חוזים ע"י גוף כלכלי חזק ו/או גוף המתקשר עם מאות אנשים ויותר אשר מכין חוזה אחד לכולם, תוקפם יהיה כחוזה לכל דבר, אלא אם כן הדבר אינו עומד במספר קריטריונים שעליהם עמד המחוקק בחוק החוזים האחידים.
חברות הביטוח מציעות חוזי ביטוח שונים המכסים נזקים שונים. נראה אם כן, כי למבוטח ישנן מספר אפשרויות לבטח את נכסו ואת רכושו. כך , במקרה בו דירתו של פלוני ניזוקה חמורות מאש עד כי היה צורך לתמוך את גג הדירה ברלסים, תיקון אשר בוצע בהתאם להנחיית מהנדס קנסטרוקטור מטעם המבטח. הדירה שוקמה וחודשה לשביעות רצונו המלאה של הניזוק, אך האם בעצם העובדה כי גג דירתו נתמך כעת ברלסים (המוסתרים בהנמכת תקרה דקורטיבית ובלוחות גבס ותאורה נאה) יש משום ירידת ערך לדירה? האם שוויה של הדירה בשוק ירד והיא תימכר בפחות? סוגייה זו עדין לא הגיע לפתחה של מערכת המשפט וקשה יהיה לצפות את התוצאה אשר יקבעו בתי המשפט בעניין זה.
ניתן ללמוד כי היקף חובתו של המבטח נקבע על-ידי הפוליסה בה התקשר המבוטח עם המבטחת. חשוב מכך, ההתקשרות הנ"ל הינה התקשרות חוזית לכל דבר ועניין. כפועל יוצא, אנו נראה תמיד, וזהו כלל ידוע במערכת המשפט, כי פירוש הסעיפים יהיה כנגד המנסח. בהתאמה, פירוש החוזה הביטוח על-פי רוב יהיה כנגד המבטחת במקרים שבהם הסעיף ניתן לפרשנויות שונות.
בהנחה שלבעל הנכס פוליסה תקנית, הוא מיד יפנה למבטחת לצורך החזרת המצב לקדמותו. אך, כידוע, נכס שנפגע אינו שווה כנכס שלא נפגע. קרי, נכס שנשרף שוויו יורד והנכס מאבד מערכו. אך, האם בעל הנכס יוכל לתבוע את המבטחת גם בגין ירידת ערך הנכס? נראה כי ישנם שני צדדים למטבע ועל בית המשפט יהיה צורך להידרש לסוגייה זו.
מצד אחד, המבטחת בוודאי תטען כי ירידת ערך הנכס אינו "נזק ישיר" אלא "נזק עקיף", ולכן אין המבטחת אחראית על "נזק עקיף".
מצד שני, בעל הנכס יטען כי זהו אכן "נזק ישיר" במובן זה שירידת ערך הנכס לא הייתה נגרמת אילולא השריפה. כאן המקום לציין כי על בעל הנכס מוטלת החובה להוכיח כמה פרמטרים (דבר אשר משתנה מפוליסה לפוליסה) האחד- סיכון אשר התממש ומכוסה בפוליסת הביטוח; השני - הנזק שנגרם הוא מסוג הנזקים שהמבטח מכסה בפוליסה; שלישית - הנזק שנגרם הינו כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה. כמו כן, על בעל הנכס להביא ראיות לעניין שיעור הנזק.
איך מראים ירידת ערך הנכס כנזק?
חברות הביטוח, בוודאי יטענו כי שווי הנכס אינו בגדר הסיכונים שחברות הביטוח לקחו על עצמן במסגרת הפוליסה התיקנית. אלא, חברות הביטוח מבטחות את בעל הנכס בגין החזרת המצב לקדמותו. קרי, המבטחת תדאג לסתום את "החור" שנפער בתקרה ובכך סיימה את אשר התחייבה.
בעל הנכס מצדו, יטען, כי ערך השוק של הנכס נמדד לא אצל חברות הביטוח אלא אצל אנשים אשר מעוניינים בנכס וכן בתפיסה של הציבור הרחב. כך, שערכו של נכס שלא נפגע עולה בכמה מונים על נכס שעבר שיפוץ כתוצאה מפגיעה כגון זו בדוגמה לעיל. שכן, אומנם חברת הביטוח החזירה את המצב לקדמותו אך האם ערכו הכלכלי שב כשהיה עובר לאירוע הביטוח?
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
