משחקים ב"כאילו"
בחיי היום -יום שלנו שכיחה המילה "כאילו". השימוש בה נעשה גם כשאין בה צורך, אבל תשמעו אותה בשפת הרחוב כל הזמן.
מזה שנים שהרבה מהפעילות בארצנו נעשית לצערנו ב"כאילו". אילולא היינו עוסקים בנושאים רציניים ,אפשר היה להתבדח על הנושא ויכולתי לחבר כאן מערכון בנוסח ה"גשש החיוור".
"כאילו" הפסקת אש.
אצלנו קיבלו את ה"הודנא" (על משמעותה אצל הערבים כתבתי במאמרי הקודם) "כאילו" היא הפסקת אש, ויש שמוכנים לומר שה"הודנא" היא שלום.
העיתונות המגויסת מזדרזת לספר לנו את נפלאותיה ועל איך היא משפיעה כבר לטובה על הכלכלה, איך התיירות כבר פורחת ואיך "כאילו" הכול נהדר - יש לנו הודנא !
אבל בשטח המציאות שונה בתכלית, ו"כאילו יש הפסקת אש", אבל אין !
הערבים מנצלים את ה"הודנא" על פי הקריטריונים והטקטיקה שהכתיב בעבר מוחמד בכבודו ובעצמו. היא מנוצלת להתארגנות, לתכנון פיגועים, ליצור מסיבי של אמצעי לחימה כמו טילי קאסם ופצצות מרגמה, להעברת כוחות מגזרת עזה ליהודה ושומרון ולהיפך כולל תכניות ואמצעי ייצור.
היא מנוצלת לחפירת מנהרות, לאימונים ועוד, הערבים מנצלים את ה"הודנא" ניצול מלא .
הם גם מנסים את האמצעים בירי מבוקר לעבר ישובים בגוש קטיף, אבל לגבי "אנשי הכאילו", זה לא כל כך נורא, כי בסך הכול הירי מתבצע על התנחלויות ובסך הכול אין "כאילו" נפגעים רבים.
היהודים מצידם מנסים לרצות את הערבים ועושים מעל ומעבר לנדרש, למרות שהערבים משחקים ב"כאילו" הפסקת אש, היהודים משחררים מאות מחבלים כצעד "בונה אמון" כדי לרצות את האמריקאים וכדי "לחזק" את הדרוש חיזוק, את אבו-מאזן כמובן.
לחזקו כלפי מי? אצלנו אומרים לחזק אותו ברחוב הערבי ו"כאילו" נגד רב המרצחים יאסר עראפת. אבל אם מישהו זועק שאבו מאזן הוא מינוי של עראפת ועושה דברו, יקבל תשובה: "אהה, זה פחות חשוב."
היהודים שמשחקים ב"כאילו", ממשיכים בשלהם ומדקדקים בקיום לוח הזמנים של "מפת הדרכים" שהותווה על ידי האמריקאים שגם הם משחקים "בכאילו" מפת הדרכים המקודשת מתקדמת כראוי.
הערבים ממשיכים להפר ולא לממש אפילו סעיף אחד של אותה מפת דרכים, אפילו לא ב"כאילו", היום, בשני מעשי טרור רצחו 2 יהודים ופצעו מעל לעשרה, באריאל ובראש העין.
האם נראה בעקבות זה פעילות מצד הרשות הפלשתינית למלחמה בארגוני הטרור? האם נראה ניסיון לפירוק תשתיות טרור כמתחייב מאותה מפת דרכים? לא תראו כלום. אבו-מאזן כבר אמר שלא יפרק את החמאס והג'יהאד האיסלמי ולא יגרום למלחמת אחים. את זה הוא חוזר ואומר בכל הזדמנות, ה"ראש" החדש אבו-מאזן שאותו אנו לא מפסיקים לחזק.
אבל על מה נלין? הרי היהודים כבר הזדרזו להסביר ולחפות על האחראים למעשי הרצח, הרמטכ"ל הסביר כי הפעולות נעשו על-ידי "קבוצות סוררות", אהה עכשיו יפרשו לנו כל כתבי החצר, מה אתם רוצים מאבו-מאזן? הרי אלה "סוררים" וגם אצלנו יש סוררים. הם - הערבים הזדרזו לומר כי ה"הודנא" לא תפגע ומעשי הרצח הם "רק" נקמה על חיסול 2 מבוקשי חמאס, אם כך יאמרו לנו המסבירים, אסור להגיב. כי ראשית אלה "סוררים" ושנית זו נקמה , ולכן הכול כשר!?
כך חוזרות התמונות הנוראות והאומללות של נרצחים יהודים ופצועים מדממים וזועקים מכאב, ומולן ה"מסבירים": פוליטיקאים ו"גורמי ביטחון" שיאמרו לנו שאסור לעצור את ה"תהליך". צריך לחרוק שיניים ולהמשיך בדרך שהותוותה לנו.
הם יאמרו הדרך לשלום ואני אומר הדרך לאבדון.
ותחזור התמונה המגוחכת והמבישה, בה אנחנו מקיימים הסכם ככתבו ולשונו, ואילו הצד שמנגד ממשיך לרצוח לפצוע ולצחוק לנו בפנים.
הם - הערבים - מאשימים בחוצפתם אותנו ב"טרפוד" מפת הדרכים כפי שטוען אבו מאזן בסיוריו בארצות ערב . הוא טוען שבפעילות הסיכול שלנו אנחנו גורמים להפרות ההסכם. זה שאנחנו מחסלים משלחי רוצחים, אשר הוא מסרב לעצור זו הפרת חוזה, אבל רצח יהודים והתנכלות לישובים זה מאבק לגיטימי בכובש.
אני בטוח שטיעון דומה נשמע מארצות העולם. נקבל הוראה אמריקאית להמשיך בתהליך ולהבליג, כי ה"הסברים" של אבו-מאזן נשמעים הגיוניים ומשכנעים יותר, אנשיו נלחמים בכובש, שכחתם כבר? כך גם כינה אותנו ראש ממשלתנו, אריאל שרון.
"כאילו" הרתעה בצפון.
כאשר ברחנו מלבנון "בכאילו" נסיגה מסודרת ומבוקרת, אמרתי כאן כי החיזבאללה ירדפו אחרינו.
וכך מאז הבריחה המבישה, החיזבאללה התארגן ומכה בנו בחוצפה מפעם לפעם. 12 קורבנות בנפש שילמה ישראל מאז הבריחה. אסור לשכוח את הבטחת ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, שאמר שישראל לא תסבול פעילות עוינת בגבול הלבנון.
עכשיו כשיורים על שלומי ונרצח בן הזקונים של משפחת דדון, נער בן 16, ישראל "כאילו" מגיבה. יש אזהרות, יש ריכוז כוחות, יש תמונות של תותחי צה"ל, אבל בפועל הכול "כאילו", והצרה שהחיזבאללה יודעים זאת. וכדי שלא נזעק מגייסים עיתונאי בכיר, שמעון שיפר, מידיעות אחרונות שבמאמר " מאזן האימה" (ידיעות אחרונות ,11 אוג' 2003 ) הוא "מסביר"/מבהיל אותנו למה אסור ממש להגיב: כי החיזבאללה מכוון אלינו אלפי טילי קטיושה, הוא מצייר לנו מפת "כיסוי שטח" של 43 ק"מ מגבול לבנון דרומה . ואנחנו "כאילו" צריכים לאכול את זה. כאילו מדובר במטומטמים. לא שמעתי תגובה של פוליטיקאי או קצין צבא בכיר שקמו ושאלו:
"היי אדוני מהיכן הנתונים?" כי כדי לשלח אלפי טילים צריך לראות מאות משגרים. איפה הם? כדי לכסות עומק של 43 ק"מ צריך טילי קרקע-קרקע משוכללים יותר מקטיושות שלא משיגות טווח כזה,
ואם ישראל יכולה להזהיר את סוריה שניתן "להחזיר אותה לתקופת האבן", למה לא פוגעים ומחסלים את האיום המיידי - חיזבאללה? שלכל הדעות אינו עדיין בעוצמה של הצבא הסורי.
ולמה כבוד העיתונאי לא משרטט את מפת האיומים האפשריים והצפויים ממדינת טרור פלסטינית?
הגיע הזמן לומר לכל אלה שמשחקים איתנו ב"כאילו", שלנו נמאס מהמשחקים, לנו נמאס לקבור את נרצחנו ולהמשיך בדרך לאבדון. כאשר מדובר בחיינו, אנחנו רוצים הרתעה, אנחנו רוצים מלחמה בלתי מתפשרת בטרור הערבי ואנחנו לא מאמינים ב"כאילו" הפסקת אש ו"בכאילו" תהליך שלום.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
