על יין וירידה במשקל

גרם אחד של אלכוהול משמעותו 7 קלוריות - בהשוואה ל-4 קלוריות מגרם פחמימות או חלבונים ו-9 קלוריות לגרם שומן. שתייה מופרזת מעמיסה קלוריות עודפות ועשויה לתרום להשמנה ניכרת.

המסקנה ברורה, כמעט כמו בכל נושא תזונתי כזה או אחר, הקפדה על צריכה נורמטיבית של אלכוהול, מבלי לגלוש לקיצוניות, יכולה לסייע לנו ליהנות מיתרונותיו מבלי לפגוע בבריאותנו ובמשקלנו. הפרזה בשתיית אלכוהול תביא לשינויי התנהגות, לפגיעה בבריאות ולהשמנה.

כהכנה לכתיבת ספרו סקר קורדר בקפידה את תוחלת החיים של אנשים מאזורים שבהם נהוג לצרוך בקביעות יינות שעשירים באותם פרוציאנידים - וגילה כי תושביהם אכן חיים יותר שנים, וניהנים מבריאות לבבית טובה יותר.

מחקר בעכברים שהואבסו בדיאטה מסוכנת ועתירת שומנים, הראה כי אלו מהם שקיבלו בנוסף את אחד ממרכיבי היין האדום, הצליחו להמשיך ולזלול - וגם לשמור על בריאותם.

על-פי המחקר, שנערך באוניברסיטת "הארוורד" בארה"ב והתפרסם בשנת 2006 בכתב העת היוקרתי Nature, רכיב טבעי שנמצא ביין אדום ונקרא רזברטרול (resveratrol), מצליח "לתקן" את ההשפעה השלילית של השומנים העודפים על כלי הדם ואפילו להאריך את החיים.

כיום ידוע כי צריכה מתונה של יין מקטינה את הסיכון למחלות לב. לעומת זאת, צריכה מוגברת של יין גורמת לנזקים רבים:

1. אלכוהול גורם להתרחבות כלי הדם. הדבר מוביל תחילה לתחושת חום, אך לאחר-מכן, במיוחד במזג אוויר קר, חלה ירידה ניכרת בחום הגוף, שעשויה במקרים קיצוניים להביא להיפותרמיה ומות.

2. האלכוהול גורם גם לנזק עצבי המתבטא בהפרעות בזיכרון, בדיבור ובמצב הרוח.

3. בטווח הארוך שתיית אלכוהול פוגעת בכבד ועשויה להוביל לשחמת הכבד.

4. שתיית אלכוהול גם מביאה לצרבת, עלייה בחומציות הקיבה ונטיה ליצירת כיבים.

תמצית התורה גורסת שיש ליהנות משתייה מתונה של יין אדום (איכותי) בכל יום, להרבות באכילת אוכמניות, רימונים ואגוזים, וגם לא לשכוח לנגוס קוביות של שוקולד מריר. למה דווקא את המאכלים האלו? משום שכולם מכילים פרוציאנידים המסייעים לבריאותנו.

פרוציאנידים כבר הוכחו במחקר כתורמים, אצל בני אדם, לתהליכים אנטי-דלקתיים, אנטי-חיידקיים, אנטי-ויראליים וכן כנוגדי אלרגיה וכנוגדי חמצון.

הדרך להוריד במשקל, מסתבר, אף פעם לא הייתה טעימה יותר. כך לפחות טוען ספר חדש, שיצא לאור בעברית לפני שבוע בהוצאת פוקוס, בשם, לא להאמין, "דיאטת היין", שגם ממליץ להרבות באכילת שוקולד.

בשורה כזאת ראוי היה שתגיע מפאריס, בורגונדי או אולי אפילו חבל שמפיין, אבל היא מגיעה אלינו, במפתיע, דווקא מהבריטים שמעבר לתעלה: דיאטה שמבוססת על שתיית יין.

ומה שיותר מפליא, הוא שמחבר הספר איננו יצרן יין שמצא גימיק פופולרי כדי להגדיל את המכירות - אלא מדען מכובד, פרופ' רוג'ר קורדר ממכון "וויליאם הארווי" בלונדון, שחקר במשך 25 השנים האחרונות את הסיבות להתפתחות טרשת העורקים ואת הדרכים האפשריות למניעתה.

אפילו הרעיון עצמו קצת פחות מופרך ממה שהוא נשמע במבט שטחי, או כפי שהוגה הדיאטה החדשה טורח להדגיש: "אין שום טעם לחשוב שהספר נועד לתת לאנשים רשיון לשתיית כמויות עצומות של יין בכל יום". אז מה בעצם כן?

הכמויות הגדולות של הפרוציאנידים שהם צורכים, הוא מסביר, היא הגורם לכך שיש להם פחות התקפי לב, שהם סובלים פחות מדמנציה (שיטיון) וחיים שנים רבות יותר מאחרים.

אבל אליה וקוץ בה: לא מספיק ללגום כוסית של יין אדום אקראי שרכשתם בסופר - חשוב לשים לב שהיין הזה אכן עשיר בפרוציאנידים. ככלל אצבע, ככל שהיין איכותי יותר וככל שהוא נעשה בשיטות מסורתיות יותר - כך גדולים יותר הסיכויים שהוא גם טוב יותר ללב שלכם.

ממצאי מחקר אחר הראו כי אנשים הנוהגים לצרוך משקה אלכוהולי אחד ליום נמצאים בסיכון נמוך יותר להשמין בהשוואה לאלו שמתנזרים מהטיפה המרה ולצרכני שיכר כבדים. אבל החוקרים מזהירים: "שתיית אלכוהול איננה שיטת הרזייה חדשה".

עוד סיבה להרים כוסית לחיים: מחקר אמריקני הראה כי שתיינים מתונים, שנוהגים לשתות כוסית משקה אלכוהולי אחת ליום נמצאים בסיכון מופחת ללקות בהשמנת יתר. זאת בהשוואה לשתי קבוצות ביקורת - האחת של אנשים שמתנזרים מהמשקה המשכר לחלוטין, והשנייה של צרכני שיכר כבדים.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת BMC Public Health, התבססו על מחקר שנערך בקרב 8,200 מבוגרים מארה"ב. אלו מקרבם שסיפרו לחוקרים על הרגלי צריכת אלכוהול של כוסית עד שתיים ליום היו בסיכון מופחת של 54% ללקות בהשמנת יתר חולנית.

גם אלו ששתו קצת יותר (שתי כוסיות ומעלה) או מעט פחות (כמה כוסות משקה בשבוע) היו בסיכון נמוך יותר ללקות בהשמנת יתר חולנית - בהשוואה לאלו שהתנזרו לחלוטין מהמשקה המשכר.

שתיינים כבדים, לעומתם, העלו את סיכוייהם בהרבה. מנתוני המחקר עולה, כי אנשים הנוהגים לשתות 4 משקאות אלכוהוליים ביום (או יותר) מעלים את סיכוייהם להשמין בצורה קיצונית ב-46% - בהשוואה לכאלו שמתנזרים מהטיפה המרה. גם סיכויי ההשמנה של כאלו שנוהגים לסבוא ולהתהולל בעזרת כמויות אלכוהול גדולות - גבוהים יותר.

מחקרים רבים כבר הוכיחו את הקשר שבין שתייה מתונה לבין בריאות מוגברת של הלב - אולם מעט מחקרים עד היום בדקו את הקשר שבין שתיית אלכוהול למשקל הגוף.

עם זאת ציין פרופ' רוהרר, שעל אף הממצאים, הוא איננו ממליץ לאנשים בעלי משקל עודף להתחיל ולשתות אלכוהול בקביעות. "משקה אלכוהולי הוא עשיר בקלוריות ואין לראות בשתיית אלכוהול שיטה חדשה להרזיה".

עדויות לשתיית יין במזרח הקדום נמצאות בשפע בספרי ההיסטוריה. כדי חרס עתיקים, בתי בד ויקבים עתיקים נמצאים בשרידים ארכיאולוגים רבים.

גם התנ"ך מתייחס לתהליך השתייה כטקס דתי ואל היין כמשקה "המשמח לבב אנוש".

בימים קדומים נהגו ליחס למשקאות אלכוהולים סגולות של חוכמה ואומץ ואף קישרו בין שתייתם לבין פוריות מוגברת.