החלטת בג"צ מן הששה עשר לחודש נובמבר, מדברת על פינוי המתנחלים, תוך שלושה ימים.במשך כל אותה תקופה, לא נשמעה אמירה אחת נחושה לקיום החלטת בג"צ ככתבה וכלשונה, מאיש, בהנהגת המדינה.
זוהי הבושה הראשונה במעלה, אפילו גדולה יותר מחוצפתם של המתנחלים.
מדינה בלתי מתוקנת כישראל,קשה לה להטיף מוסר, כאשר היא מצפצפת על החלטת בית המשפט הגבוה לצדק, ומשאירה את המצב בידי חבורת אנשים פנאטיים ואלימים,הקובעים איך ומתי יתנהלו הדברים בישראל.
לא יאומן- אך שום צבא לא זרם לאחר החלטת בג"צ אל עבר בית המריבה, וכל הנהגת המדינה, אמורה ליתן על כך את הדין.
נראה כי דניאלה וויס מנהלת ביתר יעילות את עניני המתנחלים, מאשר ממשלת ישראל את ענייני המדינה והחלטות מערכת החוק.
למעשה, לימדה אותנו הנהגת המדינה, כי אפשר גם אפשר לעבור על החוק במדינתנו, מבלי שעפעף אחד ירעד למראה ההפקרות המשתוללת.
אין ולו אדם אחד במערכת כולה, אשר אליו ניתן לשאת עיניים ולמר: זהו מנהיג כלבבי, ותוכו כברו.
אין ולו אדם אחד אשר יש בו האומץ לקום,ולדרוש כי החלטת בית המשפט תקוים בדיוק נמרץ כפי שקבעה הרשות השופטת. במצב עניינים שכזה, אל תתפלאו,מי הוא הנותן את הטון האמיתי במדינה, ומיהו הנגרר ברפיסות חולשה ובעיקר יושרה מפוקפקת.
אל נא נשכח זאת בבוא יום הבחירות, ובעיקר כדאי שנזכור זאת, לאור העובדה, כי אין לנו לאן ללכת וניאלץ לחיות במדינה אשר לה יש הנהגה פורמאלית בלבד, אך למעשה היא וירטואלית ,ואת סדר הדברים מכתיב הרחוב.
כבר אמרתי שאני מתביישת? אז אני אומרת כעת.