|
או המגן דוד, או מה שבתוכו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
הקונפליקט בין היהודים לערבים בארץ-ישראל החל לפני יותר ממאה שנה ולא יהיה לו פיתרון אלא אם כן צד אחד יכריע את משנהו באופן הנחרץ ביותר! | |
|
|
|
|
ועדת הבחירות פסלה את רשימות בל"ד ורע"ם-תע"ל מלהתמודד בבחירות. ברור לכל, אינני יודע על סמך מה, שבית המשפט העליון יפסול את הפסילה. אלא שבטרם יבשה הדיו על ההחלטה כבר נמצאו זועקי חמס מפלבלי עיניים כמו סומים מעפעפים המציעים לנו ישועות בלי נחמות וקוראים להציל את הדמוקרטיה הישראלית מן הפח היקוש שאל תחתיתו נחבטנו זה מכבר.
"מה מאיים כל כך במפלגה שדוגלת בדגם אחר פרט ל"יהודי-דמוקרטי", או מבקשת להחליף את מושג ה"עצמאות" במושג ה"נכבה"? האם יש בכל אלה כדי לערער את יהודיותם של היהודים, או את ישראליותה, ציוניותה וריבונותה של ישראל?" ["דמוקרטיה מבוהלת", אבירמה גולן, הארץ - יום רביעי 14.1.09].
באתר עיתון הארץ הוכתר המאמר "דמוקרטיה מתאבדת", בעיתון עצמו, מישהו ריכך את הכותרת ל"דמוקרטיה מבוהלת", ודומה שההפרש בין המונחים עונה על השאלה המטופשת שהכותבת החכמה שואלת בתמיהה, משל עד היכן מוליכה הפרנויה את היהודונים הללו? מה נורא כל-כך? אז במקום "עצמאות" תהיה לנו "נכבה" ובמקום "יהודי-דמוקרטי" יהיה לנו דגם אחר.
חבל שלא עלה על דעת הכותבת להמשיך את רעיון העוועים הזה הלאה: מה מאיים כל-כך במפלגות המבקשות להמיר את ההימנון, הדגל והשפה? מה נורא בחשיפת אדמות יערות הקרן הקיימת לישראל שתחתיהן קבורים חמש מאות ושלושים כפרים ערביים חרבים? מה יקרה לחוסנה, ציוניותה וישראליותה של ישראל אם יכירו בערביים האלה "מיעוט לאומי" ו"בעלי הארץ המקוריים"? מה איכפת לנו שהערביים, אזרחי ישראל, מגדירים עצמם כפלשתינים ו"היותם חלק חי ובלתי נפרד מן העם הערבי הפלשתיני"? איזה אסון יקרה אם תתמלא דרישתם לכונן "את מוסדותיהם הלאומיים בכל תחומי החיים"?
אין לי ספק שהכותבת הנכבדה קראה בעיון את "מסמך: החזון העתידי לערבים הפלשתינים בישראל" שנוסח לפני שנתיים, מסמך שכל כולו שאיפה לדו-קיום יהודי-ערבי באחווה, שלום ורעות. זהו מסמך הקורא בפירוש ובאורח חד-משמעי להפרדה אתנית, חברתית, פוליטית, אזרחית ותרבותית בין יהודים לערבים במדינת-ישראל. מסמך שכולו תביעה במפגיע להכרה בהם כמיעוט לאומי נפרד עם מוסדות שלטון נפרדים, מבלי לוותר על יצירת יש מאין של מדינה פלשתינית נוספת ושיבת כל הפליטים לאדמותיהם בתוככי הקו הירוק. לא ברור איפוא מדוע מבקשת הכותבת לדבוק כמו טפילה במנעריה? מה את רוצה? גזלת את אדמותינו, שדותינו, בתינו ואת, ברוב טובך וחוצפתך, מרשה לנו לחיות בדיר שבחצר? לזה את קוראת דו-קיום בשלום? אנחנו רוצים את כל הגזלה!!! מבינה?
הקונפליקט בין היהודים לערבים בארץ-ישראל החל לפני יותר ממאה שנה ולא יהיה לו פיתרון אלא אם כן צד אחד יכריע את משנהו באופן הנחרץ ביותר! או מדינה ערבית נוספת או מדינה ליהודים. ההתנגשות הזאת היא בלתי נמנעת! שני הסוסים האלה לא יכלו ולא יוכלו לעולם למשוך את העגלה הזאת. התעקשות על "דו-קיום" תגיר דמים לאורך שנים שכל מרחץ דמים נורא ואכזרי ככל שיהיה, אבל חד-פעמי, עדיף.