בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חומש ושא-נור - נייר הלקמוס של ביבי
|
|
רק הקמתם מחדש תוכיח שביבי מנהיג ראוי. שא-נור [צילום: חומש תחילה]
|
|
|
|
|
פניו המחייכות של ביבי ניבטות אלינו מכל פינה. ביבי חזק. ביבי חזה את הרקטות על אשדוד. ביבי יחלץ אותנו מן המשבר הכלכלי. ביבי יוציא מתוק מעז מכישלונן המהדהד בשתי מלחמות ברירה, בלבנון ובעזה. ליברמן אולי מבין ערבית אבל ביבי מבין גם עברית וגם אנגלית, במיוחד אנגלית, ובמיוחד בניב צפון-אמריקני בצבע שוקולד חלב. ביבי לא יחלק את ירושלים, לא יקים מדינת טרור ביו"ש ולא יאפשר את החיבור הממאיר שבין עזה ליהודה דרך הבית שלי, שזו התוצאה היחידה של "עופרת נוזלית" בניצוחו של מר חוסר-ביטחון, אהוד ברח. אבל האם יקים ביבי את חומש ושא-נור? האם יודה ביבי שרעיון ההינתקות מלב הארץ, שרעיון בניית מדינה ערבית נוספת בלב הארץ הוא איוולת ועלבון לאינטליגנציה, גם שלנו גם של הערבים? הנה האתגר שאני מביא בפני כל יהודי שארץ ישראל יקרה לו. חומש ושא-נור תחילה. לחייב את ביבי, קבל עם, להכריז שהוא יקומם את חומש ושא-נור מהריסותיהם, ויישב אותם ביהודים. לא במחתרת, אלא בפרהסיה, מתוך הכרה שדין חומש כדין רמת גן, שדין שא-נור כדין קיסריה. מחומש אפשר לראות את קיסריה כמו על כף היד. ראיתי במו עיני. חומש ושא-נור הם נייר הלקמוס לבדיקת כוונותיו של ביבי. אם יאמר אני מתחייב לבנות, משמעותו הוא מנהיג ראוי למחנה הציוני. אם יתחמק כדרכו וימלמל דבר מה, נדע שהוא מנהיג ראוי למחנה הפוסט-ציוני, כמוהו כציפי, אהוד 1 גנב, אהוד 2 ברח, רמון חד-הלשון, איציק שלא שירתה, ואבו-וילאן הממליץ לירות ביהודים. זה הזמן, כאן ועכשיו, להעמיד את ביבי מול האתגר.
|
תאריך:
|
21/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
21/01/2009
|
|
ד"ר יובל ברנדשטטר
|
חומש ושא-נור - נייר הלקמוס של ביבי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ימין
|
21/01/09 16:50
|
|
2
|
|
ד"ר רון בריימן
|
21/01/09 17:19
|
|
|
|
נעימי
|
21/01/09 22:00
|
|
3
|
|
כנראה טעית בכתובת
|
21/01/09 19:42
|
|
|
|
דר יובל
|
22/01/09 07:54
|
|
4
|
|
אברהם מכפר סבא
|
21/01/09 19:52
|
|
|
|
מויה
|
21/01/09 21:53
|
|
|
|
דר יובל
|
22/01/09 08:00
|
|
|
|
מויה
|
22/01/09 10:41
|
|
|
|
ימותו בגלל השמאל?
|
22/01/09 12:47
|
|
|
|
ערבית החלטה שלהם!
|
22/01/09 15:57
|
|
|
|
יצחקל'ה
|
22/01/09 11:15
|
|
5
|
|
הניה
|
21/01/09 20:15
|
|
6
|
|
כל מילה אמת!!!
|
22/01/09 01:02
|
|
7
|
|
ביבי = ציפי
|
22/01/09 08:09
|
|
8
|
|
בעד הקמת חמאסטן!!
|
22/01/09 08:19
|
|
9
|
|
ביבי הצביע בעד!!!
|
22/01/09 09:43
|
|
כבר במהלך השנה הנוכחית (2009) יאלצו החברות הגדולות במשק שבבעלות דנקנר, פישמן, תשובה, לבייב ואחרים, לפרוע חובות של ריבית וקרן בסכום כולל של למעלה מ-19 מיליארד שקל על אגרות חוב סחירות שהנפיקו לציבור. סכום עתק זה אינו כולל חובות לגופים מוסדיים וחובות לבנקים. בסך הכול גייסו ה"טייקונים" לשעבר בדרך זו סכום שמתקרב ל-300 מיליארד שקל. הציבור מאמין שהסיכוי לראות את הכסף חזרה נמוך מאד (על-פי השווי כ"זבל" המיוחס לאג"ח). עד כה מסתמן שאין דין ואין דיין: הטייקונים חייבים כסף לקרן הפנסיה שלכם? אז מה? ההצעות שעל הפרק הן "הפוך על הפוך": מתרבים הלחצים לדרוש מאתנו לתת להם עוד כסף כדי "לחלץ" אותם...
|
|
|
המלחמה בעזה נהנתה מיותר מדי קונצנזוס. אפילו ההורים השכולים והורי הפצועים קשה, בינוני וקל לא השמיעו קול זעקה שיש בה לסדוק את האחדות, הסולידריות והערבות ההדדית. שלא לדבר על ההורים השייכים לזרם הציונות הדתית, ששכלו את בניהם חובשי הכיפות הסרוגות, שלאמונתם, מסרו את נפשם על קידוש העם והמולדת. כאשר אתה מקשיב להורה שכול מאותו זרם, שלא מוצא מנוח לנפשו המיוסרת, בנפול בנו מאש כוחותינו, עד אשר יחבק את החייל היורה ואת צוות הטנק המעורב בירי, אתה עומד נפעם ומשתהה לנוכח האמירה הבלתי שגרתית והזרה לציבור האחר, החילוני, בתוכנה וברוחה. אני עצמי מתייסר בשאלה, המעט פילוסופית, האם זה אמיתי, האם זו אמירה, שיכולה להישמע רק קבל עם ועולם באמצעי התקשורת, אך בתוך הבית פנימה, יוצאת האמת ללא פילטרים ממלכתיים, רוחניים ודתיים.
|
|
|
הבחירות (כנראה) אחר כתלנו ובתוך שבועיים וחצי נממש את זכות האזרח ואת חובתו להיות מעורב בקלפי בקביעת הנהגת המדינה והחברה בישראל. אני פונה וקורא לציבור הדתי למשפחותיו לתמוך אך ורק במפלגות ציוניות-דתיות.
|
|
|
הפסקת האש הינה בגדר אנחת רווחה, מבחינה עסקית, לעסקים רבים שיש להם זרועות בדרום. מנכ"לים ערים להשלכות העיסקיות של החודש האחרון על-רקע תקופת מיתון, והמסר מועבר ברור למנהלים, שמצפים ל"תקתק" עניינים ולפצות במהרה, על ימי העבודה האבודים.
|
|
|
דוד גרוסמן הוא סופר מחונן לכל הדעות. לבד משליטתו המדהימה בשפה העברית, דעתו בנושא הסכסוך היהודי-ערבי אינה טובה מזו של פקיד בנק או של רוכל בשוק הכרמל.
|
|
|
|