מסר המכות

על מהותן ומטרתן של עשר המכות רבו הפירושים. כאשר בוחנים את הפסוקים בפרשתנו ובפרשת השבוע הבא, עולה בבירור כי למכות היו שלוש מטרות עיקריות. המטרה הראשונה והמיידית הייתה לשכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל. "ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו, ואחרי כן ישַלַח אתכם" – כך אמר ה' למשה כבר במעמד הסנה, בהגדירו את מהות השליחות שהוא מטיל עליו.

אגב: יש לשים לב שכל הדרישה של משה היא לאפשר לבני ישראל לצאת למדבר לשלושה ימים לזבוח לה' – וזו גם הדרישה לה נכנע פרעה לאחר מכת בכורות. בשום שלב לא דובר על שחרור מלא של בני ישראל ופרעה מעולם לא הסכים לכך. ולכאורה הדבר תמוה: האם משה, בשליחות ה', מרמה את פרעה? התשובה חיובית, אבל לא הייתה ברירה אחרת. אם על-מנת לשחרר את ישראל לשלושה ימים היה צורך להנחית על מצרים מכות כה קשות, קרוב לוודאי שעל-מנת להביא את פרעה לשחררם לחלוטין – היה צורך להרוס את מצרים עד היסוד. אך ה' אינו חפץ במיתתם של הרשעים ובהחרבת עולמו, ולכן העדיף להוציא מפרעה את המקסימום שניתן היה מבלי להנחית מכות קשות מדי עליו ועל עמו.

המטרה השנייה הייתה להראות למצרים את כוחו של ה'. המצרים, כידוע, עבדו לאלילים, עבדו ליאור והיו פרעונים שראו את עצמם כאלוהים. לכן היה צורך להוכיח להם את טעותם, במיוחד לנוכח התגרותו של פרעה כאשר באו אליו משה ואהרון בפעם הראשונה: "מי ה' אשר אשמע בקולו? לא ידעתי את ה'", הוא מבהיר להם. ותשובתו של ה': "כי עתה שלחתי את ידי וָאַך אותך ואת עמך בדבר ותיכחד מן הארץ. ואולם בעבור זאת העמדתיך – בעבור הראותך את כוחי ולמען סַפֵּר שמי בכל הארץ". כלומר: פרעה עלול היה למות בדבר, אך נותר בחיים כדי שיוכלו הוא ועמו לראות מהו כוחו של ה'.

המטרה השלישית הייתה להראות לבני ישראל את כוחו של ה'. חז"ל מרבים לתאר את המצב הרוחני הירוד של בני ישראל לאחר 210 שנות גלות ועבדות. ישראל שקעו במ"ט שערי טומאה, הם אומרים – דהיינו: היו קרובים מאוד לטומאה המוחלטת שממנה אין דרך היחלצות. בצורה הזו, ודאי שאין הם יכולים למלא את הייעוד האלוקי של קבלת התורה וירושת ארץ ישראל. "וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מארץ מצרים", אומר ה' למשה בתחילת פרשתנו. וכיצד זה יקרה? – כאשר יראו את המכות ומאוחר יותר את קריעת ים סוף.


חוסר סדר המעביר מסר

אך מדוע נבחרו דווקא המכות הללו? ניתן לומר, שעשר המכות מפגינות את שליטתו של הקדוש ברוך הוא בכל חלקי העולם. הבה ונעבור עליהן אחת-אחת ונראה כיצד הן מסמלות תחומים שונים וחיוניים של הבריאה.

מכת דם נוגעת למים, הנוזל החיוני ביותר בעולם, ולחיים בהם, שכן גם הדגים שביאור מתו. אופי המכה מרמז לגוף האדם ולנוזל המקיים אותו.

מכת צפרדע מביאה על המצרים את הדו-חיים ופוגעת בבתיהם וברכושם הבסיסי ביותר, כאשר הצפרדעים נכנסות לכל חור ואפילו למאכלים.

מכת כינים מראה את שליטתו של הקדוש ברוך הוא באחד היצורים הקטנים ביותר. היא יוצאת מעפר הארץ וכך מפגינה את סמכותו של ה' הן על האדמה והן על המחצבים המצויים בתוכה.

מכת ערוב הביאה על המצרים את חיות הטרף וחיות גדולות אחרות – כלומר: אחרי החיה הקטנה ביותר (הכינה) מראה ה' את שליטתו על הגדולות ביותר.

מכת דבר נגרמת בידי חיידקים ופוגעת בחיות הבית. מחלה מחייבת את האדם להכיר בכך שיש כוחות נעלים ממנו, המביאים עליו את הנגעים בלא שיוכל לראות כלל את מי שגורם להם.

מכת שחין פוגעת בגופו של האדם. משה ואהרון מביאים אותה על המצרים תוך שימוש בפיח הכבשן, הנוצר מהאש – והנה לנו שליטתו של ה' גם עליה.

מכת ברד היא שילוב של אש ומים, והיא מגיעה מן השמים. במכה זו ניכרת סמכותו של ה', המסוגל להביא לכך שהאש והמים ידורו בכפיפה אחת. ואילו בואו של הברד מן השמים מפגין את שליטתו של ה' עליהם.

מכת ארבה מגיעה בידי הרוח (שגם נושאת את הארבה וגם מרחיקה אותו) ופוגעת בכל סוגי יבול האדמה.

מכת חושך חוזרת לתחילת בריאתו של העולם ומראה שברצונו של ה' שורר חושך וברצונו זורח האור.

מכת בכורות נוטלת את נשמתו של האדם ומלמדת את המצרים ואת ישראל, שהחיים והמוות מצויים בידי ה'.

למכות אין סדר מסוים. הן "קופצות" מהחי לדומם, מהצומח לחי, מהבהמה לאדם, מהשמים לארץ וכך הלאה. אך גם בחוסר הסדר הזה טמון מסר: שליטתו של ה' בכל מרכיבי העולם היא מוחלטת, חובקת כל, ללא הבדל של מקום וזמן, ללא אבחנה בין רכיב אחד של הבריאה למשנהו. כולם שווים, כי כולם נבראו בידי ה' וכולם נתונים למרותו.


גם האותות של משה

ועוד הערה: מסר דומה אנו מוצאים בשלושת האותות שנתן ה' למשה במעמד הסנה, כאשר שאל כיצד יוכיח לבני ישראל את אמיתות שליחותו. הפיכת מי היאור לדם מסמלת את שליטת ה' במים – העולם הטבעי. הפיכת המטה לנחש היא סמל לסמכותו של ה' על החי ועל הדומם. ואילו הצרעת האוחזת בידו של משה מלמדת שה' שולט גם בגוף האדם.

כך יוצא, שכל המהלך של יציאת ישראל ממצרים – החל ממעמד הסנה וכלה במכת הבכורות – אינו רק מהלך גשמי-מדיני של שחרור מעבדות ומעבר לעצמאות. יש לו מטרה הרבה יותר עמוקה: להראות לעולם כולו מיהו השליט האמיתי בו – הקדוש ברוך הוא.