|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מבצע עופרת יצוקה - הימים שאחרי
|
המסקנה שלי: לקראת הבחירות הקרבות אין טעם ללכת להצביע. הגלריה המוצעת לבוחר הישראלי היא חדלת אונים וללא יכולת לנהל את המדינה בכל תחום. לא רק בנושאי ביטחון
|
לאחר אינספור הצהרות ניצחון זחוחות בחלקן ונאיביות בחלקן –הנה תמונת המצב כפי שאני רואה אותה - אדם ממוצע שמאזין לתקשורת וקורא באינטרנט.
בתום מלחמת עופרת יצוקה, הממשלה הצהירה כי תגיב בצורה חמורה על כל ירי נוסף של החמאס על שטח ישראל גם אם הטילים יפלו בשוגג על שטחים ריקים.
בפועל, מיום "הפסקת האש" נפלו בשטח ישראל עשרות רקטות. לעיתים עד 15 רקטות ליום, ותגובת ישראל "החמורה" הייתה מאד סטרילית, מעודנת. ודאי שלא הרשימה את החמאס. חלק מהטילים נפלו בשעות מועדות לפורענות (שעות הבוקר) בסמוך לגני ילדים (עשרות מטרים) ורק מזל (לא חוכמה מדינית) הפריד בינינו לאסון גדול. אסון שרק אחריו, כנראה, תהיה לנו לגיטימיות להגיב בצורה "חמורה".
ישראל כרתה בריתות עם מספר מדינות במפגשים מתוזמנים עם אמצעי התקשורת במטרה להפעיל יוזמה בינלאומית כדי למנוע הברחות נשק לרצועת עזה, לחמאס.
הגיעו לאזורנו בכלל ולישראל בפרט נציגים בכירים של ארה"ב, איטליה, צרפת, ספרד, האו"ם – ומי לא. מול כל מדינה עוינת, היה זה מרשים ביותר. לא מול ארגון טרור.
נושאת מסוקים צרפתית סובבת מול חופי עזה כדי למנוע הברחות נשק ולאתר את המקורות "על חם". צי מלחמה אמריקני משוטט בים האדום לאותה מטרה.
בפועל, המנהרות של רצועת עזה פעילות ומועברים בהן אמצעי לחימה. בפועל, אניית נשק אירנית אותרה בים סוף. הצי האמריקני כיתר אותה ומנע ממנה להגיע לחופי חצי האי סיני כדי לפרוק את מטענה. איש לא בדק את תוכן מטענה. המידע הוא שבבטן האוניה ישנן מספר מכולות מלאות עם טילים קרקע-קרקע לטווח של 70 ק"מ ואמצעי נשק חדישים נוספים. לאחר מספר ניסיונות של פריקת המטען שלא צלחו, עגנה האוניה בנמל קפריסאי (היא נושאת דגל קפריסין) אך ממשלת קפריסין סירבה לבדוק את מטענה. כעת הספינה עומדת להפליג לדרכה. בכך יורד המסך על הפיאסקו של מבצע עופרת יצוקה. לא עופרת ולא נעליים.
בפועל, ישראל נחלה הפסד שני ברציפות מול צבא של חמושים נחות בהרבה ממנה. בהפסד הראשון, בלבנון, ישראל וצה"ל לא היו מוכנים למלחמה. במלחמה הנוכחית, הצבא היה מוכן אך קיבל הוראות שאינן מתאימות לאויב הנוכחי. הקיבעון בגישה נותר: מקבלי ההחלטות בישראל מאמינים שצה"ל מנהל מלחמה מול צבא רגיל. כזה שאמור להיכנע לאחר X ימי לחימה. היגיון כזה אין לחיזבאללה ואין לחמאס. המלחמה שלהם היא מלחמת הישרדות והתשה מול הצבא והחברה שלנו. ומי שנותר בתום הלחימה מול צה"ל על הרגליים – ניצח. בדיעבד, זוהי האמת המתבקשת ונתמכת בעובדות בשטח, מיום ליום.
הצבא אולי מסוגל לנצח (אני כבר לא בטוח בכך) אך המדינאים שמשמשים בתפקיד (אולמרט, לבני, ברק) לא מאפשרים לצבא לבצע את שהיה צריך לעשות מלכתחילה: לרוצץ את ראש הנחש החמאסי (ההנהגה) ולשחרר את גלעד שליט (חי או מת).
אם שתי משימות אלה לא נעשו בשטח כה מצומצם, בשליטה טוטאלית של ישראל ומערכי המודיעין שלה, ובמשך 3 שבועות רצופים – אזי כנראה שזה גם לא יעשה בעתיד. צריך להסתגל למצב הזה.
המסקנה שלי: לקראת הבחירות הקרבות אין טעם ללכת להצביע. הגלריה המוצעת לבוחר הישראלי היא חדלת אונים וללא יכולת לנהל את המדינה בכל תחום. לא רק בנושאי ביטחון.
הם עושים קולות של מנהיגים אך העובדות בשטח מראות מצב הפוך. הם רוצים אך לא יכולים!
|
| תאריך:
|
06/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
06/02/2009
|
|
אריה דרוקמן
|
|
מבצע עופרת יצוקה - הימים שאחרי
|
|
החייל גלעד שליט יושב כשבוי במדינת חמאסטן יותר מתשע מאות יום. עם כל הצער במצבו הנורא וקורע הלב, יש מקום לתהות בעקבות הדחף הפתאומי מצידם של אולמרט, לבני וברק לשחרורו. מה קרה פתאום שכ-ו-ל-ם להוטים להחזירו הביתה, לכאן, עכשיו ומיד?
|
|
|
|
|
מרים הנביאה היא דמות מרתקת, המגלמת במקרא דמויות שונות, וניצבת תמיד בצומת הדרכים הלאומית. היא ממלאת מגוון של תפקידי מפתח למען עמה. כדמות מסתורית (או כדמות צללים), על-רקע גזרות פרעה, היא מופיעה בתפקיד המיילדת ויועצת נישואין. לעומת זאת בעמדות הנהגה גלויות היא מופיעה בשירה ובבאר - כמובילת מפעל המים הלאומי - הנושאות את שמה שירת מרים ובארה של מרים.
|
|
|
|
|
ערעורו של עו"ד ישראל פרי, שהורשע בפרשת הפנסיה הגרמנית, נדחה השבוע בבית המשפט העליון, אך עונשו הופחת בשנתיים והועמד על 10 שנות מאסר.
|
|
|
|
|
רעה חולה היא המתקפה התקשורתית של הבית-היהודי-מפד"ל, המאמצת את אסטרטגיית הדתי-המחמד, שאיננו מפריע לאיש וגם לא מלכלך אחריו... בד-בבד עם הארת דמותו של הימני המתיפייף, הפשרן, המתחשב, נושא תו-תקן של "לא בכל מחיר", ולפיו רסן (שהושם בפקודת עצמו) לבל יבלוט על-פני השטח, שמא ירעה, יאכל - ואולי אף ירמוס תבן - בשדות זרים...
|
|
|
|
|
פרשת השבוע, פרשת "בשלח" היא פרשה ייחודית ביותר משני היבטים חשובים: מן ההיבט הטכני ומן ההיבט התוכני. מן ההיבט הטכני, פרשת "בשלח" היא אחת מן הפרשיות הארוכות והיא כוללת קי"ז פסוקים [וסימנך: "שירת משה וישראל הבריקה כזיק של אש בעיצוב האמונה בבורא עולם"] וזמן קריאתה יחול (כמעט) תדיר בסמיכות ליום ט"ו בשבט, קרי: בסמיכות ליום המכונה "ראש השנה לאילן" כדבריהם של בית הלל [במסכת ראש השנה א', משנה א'] ועל יום זה כתב מי שכתב "כי הוא יום ההלל והשירה של האילן לבורא עולם". ודו"ק. ומן ההיבט התוכני, פרשת "בשלח" כוללת מצוות לא תעשה אחת בלבד, מצווה כ"ד במניין המצוות על-פי "ספר החינוך" שעיקרה "לא לצאת בשבת מחוץ לתחום".
|
|
|
|
|
