עזוב אותנו, ליברמן

המשותף לליברמן ולאותה דודה טרחנית אשר כופה עליך, באירועים משפחתיים, לשקת לה על לחייה הוא ששניהם אינם מבינים שישנם דברים שאינם יכולים להיות כפויים וצריכים להיות וולנטריים. נאמנות היא תחושה פנימית, והניסיון לכפות על אזרחים רגש או תחושה מאפיין מדינות טוטליטריות, לא דמוקרטיות. זאת ועוד: "נאמנות" היא מושג עמום. כל אחד יכול לצקת למושג זה "מה שהוא רק רוצה".

בתי המשפט קבעו פעמים רבות, בהקשרים שונים, כי ככל שהזכות העומדת על הפרק חשובה יותר, כך על הפרמטרים לשלילתה להיות מוגדרים יותר ומדויקים יותר. קוראים לכך "עיקרון החוקיות". זו הסיבה שלא תוטל סנקציה פלילית על אזרח אלא אם כן ביצע עבירה מדוייקת ומוגדרת אשר מנויה בחוק העונשין. זו הסיבה שכאשר רשות שלטונית שוללת זכות מאזרח, היא נדרשת לפרט את העילות לשלילת הזכות ולאפשר לו את זכות הטיעון, וזאת בכדי שאותו אזרח יוכל לבטל את רוע הגזירה. אזרחות היא אם כל הזכויות. ממנה נגזרות זכויות רבות אחרות, אזרחיות, אישיות, סוציאליות וכמובן - פוליטיות. המחשבה ולפיה זכות יסוד כה חשובה תהא מותנית בפרמטר כה עמום, "נאמנות", מסוכנת לדמוקרטיה. ליברמן מסוכן לדמוקרטיה. וגם לציונות.

אבות הציונות היו מתפלצים

אבות הציונות היו מורדים. אם הם היו יכולים לקפוץ במנהרת הזמן לישראת של 2009 ולשמוע את הסיסמה של ליברמן, הם היו מוותרים אולי על הרעיון הציוני ושבים לגטו היהודי, או מנסים את פתרון ההתבוללות. או שהם פשוט היו מתפלצים ולא יודעים לאן לשאת את ההלם ואת הפליאה מכך שמישהו אי-שם 100 שנה קדימה, יעוות את הרעיונות שהם הגו וייסדו. הציונות הייתה מראשיתה תנועה של להט גדול, של מרידה, של התגייסותו של היישוב העברי למימושה (לדוגמא בתרומות וולנטריות "כופר היישוב" ובהתגייסות כללית למען הרעיון הציוני, והכל בהתנדבות).

המחשבה שנאמנות לרעיון הציוני, אשר היה ביסודו רעיון מרדני, ונולד מתוך אותה יהדות אירופית אשר הווכחנות וריבוי הדעות היו בנשמת-אפה, והועברו 'בירושה' לתנועה הציונית, ניתן לכפות, הינה מחשבה של מי שלא מבין ציונות מהי. או אזרחות. או דמוקרטיה.

הציונות ביסודה הייתה תנועת שחרור לאומי, ולא ניתן להאמין ברעיון הציוני ובאותה נימה לשלול את הזכות להגדרה עצמית מאחרים. המהלך שליברמן עושה שונה - "את בני עמי דיכאו ברוסיה, עכשיו אני אהיה בעל-הבית בישראל ואדכא אחרים". המהלך שליברמן עושה אינו מהלך של שחרור מדיכוי - ליברמן בעד הדיכוי. רק במקום להיות בצד המדוכא, כפי שהוא ושאר יהדות ברית המועצות הייתה בעבר, הוא רוצה להיות בצד המדכא. זה הכל.

ההיסטוריה הוכיחה שפשיסטים כמו ליברמן אשר דרשו נאמנות, לא הסתפקו ב'קיפוד ראשם' של המתנגדים הבולטים. ככל שהשתן עלה להם לראש כך הם הפכו חברים מבית לבוגדים, ראה ערך סטלין אשר בערוב ימיו גם חברי המפלגה הקרובים לו ביותר, כביכול, נשלחו לסיביר. גם אשתו. זעקת הקוזק הנגזל בדבר "חוסר נאמנות" של ליברמן תתחיל בערבים, תיגרף לשמאל הרדיקלי, תטפס כמו רקב לתוך עץ או נמק לתוך גוף לשמאל הציוני, ומשם תזדחל כתולעת לאנשי המרכז, ובסוף אנשי הימין אשר לא ייחשבו בעיני ליברמן די "נאמנים" למדינה. את כולם ליברמן ישלח לגולג-ליברמני שבטח יקים למי שלא יהיו די-נאמנים לו. אה, ושכחתי, היחידי שאינו נאמן הוא ליברמן, שהחשדות אשר מרחפים מעליו - דיים כדי להראות כי הוא הפר את חובת נאמנותו לציבור בוחריו (אגב, מאתר מוסווה, עולה כי הוא הפר את חובת הנאמנות שלו גם לקהל בוחריו הרוסיים).

נאמנות, אגב, היא משהו שהרשות השלטונית חבה לאזרח ולא להפך. נכון שלאזרח ישנן חובות למדינה, כגון חובת השירות הצבאי ו/או הלאומי, וחובת תשלום מיסים. אך בכוונה חובת אלו מוגדרות - וזאת להבדיל מחובת הנאמנות שהיא מעורפלת, ועל כן כל מטורף עם שאיפות סטליניסטיות יכול ליצוק לתוכה כל מה שהוא רוצה, כולל (מה שליברמן בטח יעשה) לקבוע כי יש רק דרך אחת להיות נאמן למדינה- הדרך שלו.

ליברמן, תפסיק לנשוף בעורף

אני ציונית. בחרתי להיות ציונית למרות שבפניי היה פרוש כל המידע (כולל זה שב'העוקץ' / 'הגדה השמאלית' או כולל זה שבספרים פוסט ציונים כגון זה של שלמה זנד "כיצד ומתי נוצר העם היהודי"). בחרתי להיות ציונית לא משום ש"משרד החינוך שטף לי את המוח", אלא כי מקריאה ולמידה הסקתי שזוהי תנועת שחרור צודקת (למרות כל התפניות הלא צודקות של 42 השנים האחרונות). אנטי ציונות בעיניי היא אנטישמיות, שכן מי שסבור שליהודים אין זכות למדינה משלהם ממחזר השקפה אנטישמית ולפיה זכויות שהן מובנות מאליהן לכל אחד אסורות ליהודים, ומן היהודים נדרש סטנדרט 'קדוש מעונה' נפרד. כאשר אני פוגשת בארץ תיירים, אני מסבירה להם את עמדת ישראל. לאחרונה פרסמתי באתר זה סדרת מאמרים אשר נוגעת להסברה הישראלית. אפילו התחלתי לכונן יוזמה מסויימת (אם כי, עוד מוקדם לדבר עליה כי היא בחיתולי-חיתולים).

תחשבו עכשיו ש(חלילה) ב-10 בפברואר ליברמן יצבור כוח. תארו לכם שלהיות נאמן למדינה תהפוך להיות "חובה כפויה" ממש כמו לנשק את הדודה הטרחנית והמעצבנת באירוע משפחתי. איזה רצון יהא לכל מי שציוני בדרכו שלו להמשיך בכך, כאשר ציונות תהפוך מבחירה לחובה מעיקה של הדודה ליברמן?