מנהיגות של כל מפלגה אחראית ריאלית ולא פנאטית, רשאית ואף מחוייבת לעתים, לשנות עמדות, עקרונות ואמונות, לאור מציאות משתנה, לטובת הישגים ופתרונות אפשריים והכרחיים.
ואולם מחובתה של כל מפלגה להודות בפומבי בשינויים שעשתה, תוך הצגת נימוקים משכנעים, ולא באמצעות אליבי של האשמות נגד יריבותיה הפוליטיים, שגם הן נטשו עקרונות, כדי להצדיק את עצמה, ולהשכיח את מחויבותה מן העבר.
מפלגת העבודה לועגת לנתניהו ולליכוד על כך שהם נטשו את חזונם ואמונתם בארץ ישראל השלמה, ואימצו בפועל את העקרונות המדיניים של העבודה. האם רק הליכוד נטש את חזונו ההיסטורי? ומה קרה בפועל לדרכה של העבודה?
האם העבודה לא שינתה את עקרונותיה?
האם העבודה לא נטשה את עקרון הפשרה הטריטוריאלית?
האם היא לא נטשה את התנגדותה ההיסטורית להקמת מדינה פלשתינית?
האם לא נטשה את תמיכתה הנצחית בירושלים מאוחדת בריבונות ישראל?
האם לא נטשה את תמיכתה בהתיישבות ביטחונית והתיישבותית בשטחים?
עובדה היא שהעבודה נטשה והתכחשה לכל עקרונותיה ואמונותיה: היא תומכת היום בנסיגה לגבולות 67, תמוכת במדינה פלשתינית, מסכימה לחלוקת ירושלים, ותומכת לפינוי 90 אחוז של ההתנחלויות.
מקבץ של ציטטות מהעקרונות וההתחייבויות במצעים ובנאומים של מנהיגי מפלגת העבודה לדורותיהם מן העבר, בשנים 1969, 1977, 1981, 1992, 1996 מוכיח חד וחלק כי המפלגה נטשה את עקרונותיה והתחייבויותיה.
זו האמת המוצקה שחייבים להזכיר לאלה ששכחו מקרב תומכי ואוהדי העבודה, לעדכן מחדש את אלה שלא ידעו, ולהוקיע את כל אלה שמעלימים במזיד את כל העקרונות וההתחייבויות שנאמרו ונכתבו.
האמת היא שגם הימין של הליכוד, וגם השמאל של העבודה נטשו עקרונות ואמונות. גם הימין וגם השמאל מזגזגים ומתפתלים בהסברים מאולצים וחלולים, כדי לתרץ את המעברים מהתוכניות וההבטחות שניתנו לפני הבחירות, לבין האמירות והתוצאות ההפוכות לאחר הבחירות. גם הימין וגם השמאל הוכיחו כי כל היריבויות וההתחייבויות, בשם השקפות העולם, הן רק חול וחול להשגת הקול בדרך לשלטון, והתכחשות לכל, לאחר קבלת השלטון, זו האמת וכל האמת.
