|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בעיה: האיש היחידי שהחוק הסמיך אותו להטיל על המנצח את מלאכת הרכבת הממשלה זה הנשיא שמעון פרס. והוא, דווקא הוא, חושב שבמקרה הזה - 27 זה יותר מ-28. המנטרה של לבני לא חדרה לתודעתו של כבוד הנשיא, אפילו שהמהפנט הידוע יואל חסון גויס כדי לתקוע בתודעתו את המנטרה הזאת
|
|
הגיע הזמן לרדת מהעץ. לבני [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| עשרה ימים לבני השפריצה ניצחון. וזה למרות ששלוש שניות אחרי פרסום תוצאות המדגם, ניתן היה להבין שרק נתניהו יכול. במבט אובייקטיבי זה היה ניצחון מדומה, אלא שמסיבות הניצחון של קדימה הכוללות בילוי במועדונים, וענטוז סוער (לפני ואחרי הבחירות), העידו על ציפורה שהיא מרחפת | |
|
|
|
|
היא חושבת שאנחנו מפגרים. "ניצחנו, ואני ארכיב את הממשלה הבאה", היא אמרה, חזרה, ואמרה. "אמרתי לציבור זה או אני או ביבי, והציבור אמר את דברו". כל מי שהביט בה עד לאותו יום שהנשיא הטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה, ראה ציפי זורחת.
"הציבור אמר את דברו" - אם לא הבנתם, זה עיקרון דמוקרטי קדוש, בתנאי שהכתומים לא יזכירו לה את ניצחונם הכפול בקלפי בטרם תמכה בעקירתם. לא השתכנענו. ואז מגיעה שורת המחץ: 28 זה יותר מ-27".
בעיה: האיש היחידי שהחוק הסמיך אותו להטיל על המנצח את מלאכת הרכבת הממשלה, זה הנשיא שמעון פרס. והוא, דווקא הוא, חושב שבמקרה הזה - 27 זה יותר מ-28. המנטרה של לבני לא חדרה לתודעתו של כבוד הנשיא, אפילו שהמהפנט הידוע יואל חסון גויס כדי לתקוע בתודעתו את המנטרה הזאת.
משנכנס ביבי...
במקביל, ביבי העקשן הקפיד לומר ש"המחנה הלאומי ניצח בבחירות, ואני ארכיב את הממשלה הבאה". כדי ליירט את המסר שלו היא שיגרה את הטיל עליו כתוב: "מי שנכנס לקלפי לא ראה פתק שכתוב עליו מחנה או גוש". הפתטיות שלה האיצה את צדיקי הדור צחי הנגבי, רוני בר-און וחיים רמון לאולפנים. הם היו קצת יותר נדיבים: למרות שניצחנו - ראיתם, אפילו רקדנו - אנחנו מוכנים ל"רוטציה".
לבני בהיי. תחת הכותרת "ציפי, תתעוררי" כותבת לה סימה קדמון: "לפני שאת יוצאת לפגישה עם בנימין נתניהו, כדאי שתעשי משהו: תצבטי את עצמך חזק. עוד יותר חזק. את חייבת להתעורר" [ידיעות-אחרונות, 22.2.09]. והיא תוהה: "מה מניע אותך ציפי? האם ייתכן שהתאהבת בפוזיציה, בהצלחה, בניצחון האישי? האם התאהבת בזרקורים"? יום למחרת, יעל פז מלמד מתחננת אליה: "ציפי, רדי מהעץ" [מעריב, 23.2.09].
אלא שהציפור/ה לבני, אחרי שהטעינה את עצמה באנרגיות מבית היוצר של "ארד את אדלר", עפה לאולימפוס. הפרשן אמנון אברמוביץ' מעיד על עצמו שהוא (ציטוט) "ממתין בכיליון עיניים לקאוצ'ר שיחשוף את עצמו ויספר כיצד לימדתיה לומר אני ואפסי עוד" [ידיעות-אחרונות, 24.2.09].
משמתקשה ציפי...
עשרה ימים לבני השפריצה ניצחון. וזה למרות ששלוש שניות אחרי פרסום תוצאות המדגם, ניתן היה להבין שרק נתניהו יכול. במבט אובייקטיבי זה היה ניצחון מדומה, אלא שמסיבות הניצחון של קדימה הכוללות בילוי במועדונים, וענטוז סוער (לפני ואחרי הבחירות), העידו על ציפורה שהיא מרחפת.
"השאלה החוזרת ונשנית בימים האחרונים הייתה: מתי היא תנחת", כתב עליה הפרשן ירון דקל, "מתי ייגעו רגליה בקרקע. כל מי שפגש את ציפי לבני בימים שלאחר הבחירות התרשם שהיא בסוג של היי, טריפ, אופוריה". והוא מסביר את הסיבה: "לבני לא יכולה להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית. וגם לטנגו של ממשלת רוטציה, דרושים שלושה: לבני, נתניהו והנשיא פרס" [גלובס, 19.2.09]. סוף ציטוט.
מסתבר שהוואלס עם ליברמן לא הניב את התוצאה המקווה. אט אט המציאות רוקנה לה את הבטרייה, ותרועת הפסטיבלים בקדימה שבקה. עכשיו היא משחקת בונקר. שלטון אין, רוטציה אין, ולמרות קריאתו של הנשיא מעל דוכן הכנסת לממשלת אחדות, לבני משחקת את הקשה להשגה. "הולכים לאופוזיציה" היא מבשרת לחבריה. אחרי שהתקשורת תעזור לה לקצר את כהונת נתניהו, כך היא מאמינה, יונת השלום תנחית אותה בלשכת ראש הממשלה. הימור שלי: קדימה תתפצל קודם.
|
| תאריך:
|
25/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
25/02/2009
|
|
נרי אבנרי
|
|
בעקבות המלחמה בעזה, נזרקו לאחרונה לאוויר טענות רבות בנוגע למוצדקות המלחמה, ולגבי - מי זה הנושא באחריות על הרג אזרחים. בין היתר נטען כי "השאלה האמיתית היא מי התוקפן ומי מימש את זכותו להגנה עצמית", כי כיום אין מבדילים בין "מי שקם על מדינה להשמידה לבין מי שקם להגן על חייו", ובמקום זאת, דאגת העולם הבלעדית היא "אם וכמה אזרחים נפגעו", וכן כי "האחריות להרג אזרחים במלחמה מוטלת כולה על החמאס, שכן הוא התוקפן והוא משתמש באזרחים כמגן אנושי". טענות אלה מערבות תחומים שונים של המשפט הבינלאומי ונראה כי באופן כללי יש לעשות סדר בין האקסיומות השונות הנזרקות לאוויר בימים האחרונים, לפחות מן היבטיה המשפטים של המלחמה.
|
|
|
|
|
ציפי לבני ניסתה לזלזל בציבור, כדי לתת לו שיעור בחשבון. "28 גדול יותר מ-27", אמרה. האמנם? תארו מצב של בחינה בבית ספר, נאמר מתמטיקה. הציון הגבוה בכיתה הוא 28 מתוך 100, והשני 27 מתוך 100. כאשר התלמיד מקבל הציון 28 טוען כלפי התלמיד מקבל הציון 27, "אני יודע מתמטיקה יותר טוב ממך", או "אני ניצחתי בגדול", רחמנא לצלן. והאנלוגיה היא כמובן תוצאות הבחירות האחרונות בישראל. התוצאות ללא ספק הן בושה לנבחרים, בושה למצביעים ובושה לשיטה. שלא לדבר על "ציונים" כמו 13 מתוך 120, או במיוחד 3. גוף השמאל של העבודה ומרצ קיבלו במשותף 13% מהבוחרים. חשבתם מה זה לקבל ציון 13 מתוך מאה בבחינה? מדוע זה קרה?
|
|
|
|
|
"יום המשפחה", שנחגג אתמול, נועד, מעצם טבעו, לסמל את קיומו של התא המשפחתי המלוכד. הצרה היא שאצל משפחות רבות, בעיקר חילוניות ומעוטות-ילדים, יום המשפחה איננו אלא יום זיכרון שנתי. מעין תזכורת מלאכותית ואזעקה צורמת למשהו שאיננו מתפקד כהלכה במרוצת כל השנה.
|
|
|
|
|
מי שחשב לנצל את שנת השבתון שלו ולבלות את החודשים הקרובים במחקר ועיון באוניברסיטה קנדית - ובכן, כדאי שיחשוב פעמיים. ועד ארגון עובדי האוניברסיטאות בפרובינציית אונטריו, פרסם בתחילת השבוע (23.2.09) החלטה ולפיה, הוועידה השנתית של הארגון אישרה הטלת חרם על אנשי אקדמיה מישראל באוניברסיטאות של אונטריו, במחאה על הפצצת האוניברסיטה האיסלאמית בעזה ב-29 בדצמבר 2009. משמעות ההחלטה: אנשי אקדמיה ישראלים לא יזומנו עוד להרצות, ללמד ולבצע מחקרים באוניברסיטאות של אונטריו.
|
|
|
|
|
לאחר כל מערכת בחירות זה מתרחש מחדש: ישנן כמה מפלגות גדולות, כמה בינוניות, וכמה קטנות, והרבה קולות שנשפכו לשווא היות שלא עברו את אחוז החסימה. מישהו (או כולם) אינם מרוצים מתוצאות הבחירות. הנסיונות להרכיב קואליציה נשמעים כמו חריקה צורמת. ואז קמים מי שקוראים לשנות את שיטת הממשל, ולהנהיג (בין היתר) בחירות אזוריות, לפחות למחצית מן המושבים בכנסת.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
