קהל אוהדיו המושבעים של האוכל הבולגרי לא נטש את מסעדת "סופיה" גם לאחר שעברה ממשכנה הישן ביפו למשכנה החדש בתל אביב (רחוב הארבעה 16). ממש כמו לקבוצת הכדורגל שלו, מכבי יפו, ממשיך הקהל הזה לשמור לה אמונים כבעבר.
נאמן למטבח הבולגרי המסורתי, ממשיך ספי גורן, השף המסור והוותיק של "סופיה", לבשל את המעדנים הקלאסיים, העולים על שולחנו של כל בית בולגרי ממוצע. מן התפריט המגוון של המסעדה בחרנו, כמנה ראשונה, ב"ביורק" - פלפל מטוגן, גדול-ממדים, ממולא בגבינה לבנה ותבלינים מעודנים. פרט לעובדה שהגבינה הייתה מלוחה מדי - הפלפל היה טעים מאוד. בעקבותיו באו שני מרקים: מרק-עדשים לי ומרק-כבש לבת-לוייתי. שניהם היו עשירים ומגוונים בטעמם.
מקיץ נרדמים
ואז הגיע תורן של העיקריות. נאמן לטעם הבולגרי, ביקשתי במיה עם בשר-גולש, על מצע של אורז. ציר הבשר, שבו טבל כל התבשיל הזה, הוסיף לו נופך של טעם פיקנטי. בת הזוג הימרה, בהצלחה רבה, על מוסקה רחבת-ממדים, ממולאת בבשר ועטופה בציפוי של בשמל. בקבוק-סודה גדול סייע בעיכול כל הכבודה הזאת.
מבין הקינוחים ערב לחיכי קרם הבווריה המסורתי, עם ציפוי עשיר של רוטב-שוקולד. העזר שכנגדי נהנתה ממוס התאנים המעודן, שטעמו היה כצפיחית בדבש. האקורד האחרון של הארוחה היה קפה האספרסו הכפול, שהוגש בספל גדול ונראה כמו אספרסו משולש, מה גם שהיה בעוצמתו הרבה כדי להקיץ כל נרדם. השירות והשירותים היו לעילא ולעילא, והחשבון שהוגש לנו הצדיק כל אגורה: 250 שקל טבין ותקילין. בסולם הקולינרי, מ-1 עד 10, זיכינו את "סופיה" בציון 8.
