קואליציה של 61 חברי כנסת היא טעות כפולה ומכופלת, אשר יו"ר הליכוד לא אמור לשקול כלל אפשרות מסוג זה.
יש כבר ניסיון מר בפוליטיקה הישראלית של של קואליציה עם תלות בח"כ אחד, להזכיר - גולדפרב, שאי-אפשר להזכיר את שמו מבלי לצרף לו את ענק המכוניות היפני, ואין שום טעם והיגיון לחזור על כך במכוון, מתוך בחירה.
הבחירה העומדת בפני מנהיג הליכוד היא - היא האם לכונן קואליציה בת 61 ח"כים או לצרף את האיחוד הלאומי, והמענה לסוגייה זו צריך להיות - לצרף את האיחוד הלאומי לממשלה.
ראשית, כגוש שנולד בעיקרו מהמפד"ל, הייצוג של הבית היהודי בלבד אשר בראשה שמאלן, ללא האיחוד הלאומי - אינו ייצוג הולם, והאיזון הימני שיתקבל בצירוף האיחוד הלאומי יהווה, כמכלול, התאמה יותר טובה לרצון הבוחר, ככל שיעד זה הוא בא בחשבון בשיקולי הרכבת הקואליציה. יעד זה הוא בהחלט מצריך לבוא בחשבון כי ראוי ואף צודק ונוח ליצור התאמה בין רצון הבוחר לבין הפעילות הממשלתית, כי הנוסחה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" היא לעג לבוחר ובוז לדמוקרטיה.
שנית, הצטרפות האיחוד הלאומי לקואליציה תחזק את האגף השפוי בממשלה, בו תומכים מבחינה רעיונית בוגי יעלון, בני בגין, גדעון סער וגלעד ארדן. התמיכה הרעיונית קיימת לאור זהות מחשבתית, גם אם מי מבין התומכים סולד מאחד מארבעת הנתמכים. מבחינה מהותית, תהיה הפריה הדדית בין קבוצת התומכים לבין
ארבעת חברי האיחוד הלאומי.
זאת ועוד, במצב בו האיחוד הלאומי בפנים, לא ידברו בממשלה על מסירת שטחים מארץ ישראל ועל חלוקת ירושלים, ולא תיתכן לגיטימציה לכנופיות הטרור. הצטרפות זו גם תבלום את השמאלנים שבממשלה, הגורסים (עדיין) חלוקת הארץ וכינונה של מדינת טרור בצד מדינת ישראל, מטרה שלמרבה המזל אינה יכולה כלל להתממש, בגלל המאוויים של ראשי כנופיות הטרור - להמשיך בדרכם, דבר שיסוכל במצב בו קמה להם מדינה.
במדינה - יש שר משפטים שתחתיו יותר קשה לענות ולרצוח מתנגדים ללא משפט, יש שר חינוך שיתחבט קשות מול קייטנות השאהידים ועוד כמה פעולות ממאווייהם ומדרך חייהם של הכנופיות.
האיחוד הלאומי הוא כוח עם פוטנציאל לגדול, כי אלה שהצביעו לבית היהודי ויתאכזבו ממנהיגו השמאלני אשר צפוי כי יחשוף את עמדותיו - או במתכוון ובמושכל, ויותר סביר - באקראי וללא כוונה, כפי שקרה לו לא אחת - יזנחו את הבית לטובת האיחוד.
סיכום דברים: קואליציה בת 65 היא גם טובה מבחינת היציבות ואי-תלות ביחיד, וגם עדיפה מבחינת סיכול של כל מיני רעיונות שאיפשרו את הסכמי אוסלו ויצרו אשליות שווא שגרמו נזקים פנים וחוץ בגלל אכזבות וניפוץ תקוות שאין שום אפשרות לממש.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
