החור השחור שבולע ירוקים

הענקת 5.2 מיליארד דולר לרשות הפלשתינית תועיל רק מעט ליצירת שינוי בתנאי חייהם של הפליטים הפלשתינים או לביטחון במזרח התיכון. במקום לבנות "מקלטים" במחנות הפליטים, כפי שעושה זה עשרות בשנים סוכנות אונר"א, יש להפנות סכום עצום זה לבניית קהילות חדשות, תעשיה ותשתית אזרחית למדינה פלשתינית בת-קיימא.

מזכירת החוץ האמריקנית, הילרי קלינטון, הכריזה כי ארה"ב "פעלה עם הרשות הפלשתינית להעמדת אמצעים, שיבטיחו כי ייעשה שימוש במימון שלנו אך ורק לטובת מקומות ואנשים שלהם הוא מיועד, וכי הכספים לא יגיעו לידיים הבלתי נכונות".

הבנק העולמי המליץ לתורמים להעביר את "התמיכה התקציבית" שלהם ישירות לחשבון המרכזי של הרשות הפלשתינית. הוא גם הציע לתרום לה ישירות דרך קרנות כמו "EU-Pegase" ו"PRDP-Trust Fund" -, המנוהלות על-ידי הבנק העולמי, ודרך ארגונים נוספים.

ארה"ב, הבנק העולמי ותורמים אחרים סומכים על הבטחותיו של ראש הממשלה הפלשתיני, סלאם פיאד, שהכסף לא יגיע לחמאס, ושלא ינוצל לפעילות טרוריסטית כלשהי. אלא שלפיאד, לשעבר נציג קרן המטבע הבינלאומית בגדה המערבית ובעזה, יש שליטה מעטה בכספי הרשות הפלשתינית בגדה המערבית שבשליטת פת"ח, שלא לדבר על רצועת עזה הנשלטת על-ידי חמאס.

פיאד עצמו הצהיר פעמים רבות כי שליטה על האוצר הפלשתיני "היא למעשה בלתי אפשרית". יתר על כן, בחודש שעבר, למרות סכסוכי הדמים בין פת"ח לחמאס, הפנה פיאד 21.5 מיליון דולר, שהעבירה ישראל לעזה לתשלום משכורותיהם של עובדי הרשות, לבנייתם של בתים לתושבי עזה, שנהרסו במבצע "עופרת יצוקה". ב-7 במארס הכריז פיאד על התפטרותו, כדי לאפשר הקמת ממשלת אחדות עם חמאס.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שממשלה בראשות פת"ח העבירה כספים לחמאס. ב-15 בינואר 2008, הכריזה ממשלת פיאד כי תעביר לחמאס 40 אחוז (3.1 מיליארד דולר) מ-7.4 המיליארד שהובטחו בדצמבר 2007 על-ידי תורמים בינלאומיים. יתרה מכך, באוקטובר 2008, למרות נקיטת צעדים אלימים נגד אנשי פת"ח בעזה, שילמה הרשות הפלשתינית את משכורותיהם של לפחות 77 אלף "עובדים נאמנים" שלה ברצועה. אלא שלפני השתלטות חמאס היו בעזה רק 21 אלף עובדים נאמנים של הרשות הפלשתינית. כשיושלם המשא-ומתן לחלוקת סמכויות בין חמאס לבין נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, יגיעו מיליארדי דולרים לחמאס, שממשיך לקרוא להשמדתה של ישראל.


בונוסים למשפחות של מחבלים מתאבדים

מאז הסכמי אוסלו, על-פי דוח של "הקואליציה למימון השלום" (FPC) שהוגש לפרלמנט הבריטי, קיבלה הרשות הפלשתינית סכום הנע בין 14 ל-20 מיליארד דולר כסיוע בינלאומי. כלומר, כל פלשתיני קיבל בין 4,000 ל-8,000 דולר לשנה. לעומת זאת, הסיוע הבינלאומי ל-5 מיליון קורבנות הצונאמי ביותר מ-15 מדינות בשתי יבשות עמד על 5 מיליארד דולרים בלבד, מתוך 7 מיליארד הדולר שהובטחו למטרה זו.

אם אכן יחולקו 5.2 מיליארדי הדולר החדשים, יקבל כל אחד מארבעת מיליוני הפלשתינים שבגדה המערבית ובעזה 1,300 דולר. לשם השוואה, משנת 2003 עד 2006 חילקה הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) רק 100 דולר לנפש לשנה כסיוע הומניטרי לשניים וחצי מיליון פליטים מדרפור.

בחלק גדול מן הסיוע שקיבלה, השתמשה הרשות הפלשתינית לתמיכה בפעילות טרור נגד ישראל. שהרי כל פלשתיני או ערבי ישראלי הכלוא בישראל זכאי לסיוע כספי מן הרשות הפלשתינית, אם הוא (או היא) נשפט בגין פעילות הקשורה ל"מאבק נגד הכיבוש הישראלי". במארס 2008 תיעד יונתן דחוח-לוי לפחות 40 מיליון דולר בשנה, אשר שולמו ל-11,600 טרוריסטים פלשתינים השוהים בבתי כלא בישראל. בנוסף, הרשות הפלשתינית משתמשת בתקציבה לשם סיוע לאלפי אסירים משוחררים ולתשלום בונוסים למשפחותיהם של מחבלים מתאבדים. לפיכך, יש להתנות סיוע חוץ לרשות הפלשתינית בהוקעת פעילות טרוריסטית נגד ישראל מצידה ובהפסקת תמיכתה בטרוריסטים.

מיליארדי הדולר שנשפכו לעזה מאז יציאת צה"ל מהאזור ב-2005 הביאו לחיזוקה של תנועת חמאס המוסלמית הרדיקלית. זו מחזיקה את הפלשתינים שתחת שלטונה במצב של עוני ודיכוי ומשתמשת בילדיהם ובנשיהם כמגינים חיים. ארגון חמאס שואף לא רק להשמדתה של ישראל. הוא מארח קבוצות טרור אחרות, ובכלל זה אל-קאעידה, ומנצל את רצועת עזה כשטח אימונים. בעזרתה של אירן, הוא מאיים לחתור תחת משטרים פרו-מערביים באזור.

הדרך היחידה להבטיח כי 5.2 מיליארד הדולר אכן יביאו לשינוי בחייהם של הפלשתינים המרוּשָשים בעזה, ליצירת מדינה פלשתינית בת-קיימא וליציבות באזור, היא התניית מתן הכסף בהפסקת כל הפעילות הטרוריסטית מטעם הרשות הפלשתינית. יתר על כן, כדי להבטיח כי הכספים לא יגיעו לידי חמאס, וכי ינוצלו כראוי, על הכסף להיות מנוהל לא על-ידי שום ארגון פלשתיני ולא על-ידי אונר"א תומך החמאס, אלא על-ידי קבוצת בקרה בינלאומית.