קראתי, כמו רבים מביניכם על מועמדותו, לפרס נובל לשלום, של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, הרופא העזתי שאיבד את שלוש בנותיו בעזה, ואת התגובות הרבות למועמדות זו.
קראתי גם, בעיון רב, את התגובות הרבות לעצם המועמדות, בהן גינויים מכאן וברכות משם.
לדעתי, אלו וגם אלו נכונות וראויות, אך למרות זאת, קבלת המועמדות ואפילו הזכייה בפרס אינה תלויה בנו אלא בתרבות הרייטינג, שכנראה הגיעה גם למחוזות ועדת פרס נובל, ואנחנו, כמדינת ישראל, מייצרים הרבה מאוד רייטינג.
הגם שאנחנו צודקים במלחמתנו העיקשת בארגוני טרור, צודקים במאבקנו לשמירה על החיים (גם של אויבנו), צודקים גם בביקורות העצמית (הגובלת בהלקאה עצמית), מסתבר, לא בפעם הראשונה, שלא מספיק להיות צודקים צריך גם להיות חכמים, ומצער ככל שזה יישמע, הפלשתינים הם החכמים בעימות המתמשך בינינו.
לפני שמישהו מהקוראים ומהקוראות ייעלב עד עמקי נשמתו, אני מציע לכם לבחון את העובדות הבאות: קבוצת אנשים, המובלים ומונחים על-ידי ארגון טרור רצחני, מצליחים לייצר במשך שנים, היסטוריה של עם ומדינה ריבונית, להפוך ממוקצים מחמת מיאוס ונרדפים, לכוכבי תקשורת מחובקים ונערצים, נתמכים על-ידי ארגונים מרחבי העולם ובאופן מיוחד על-ידי האו"ם, זוכים לדרישה חד-משמעית מאומות העולם להעניק להם מדינה, לצידה ועל חשבונה של מדינת ישראל. זאת ועוד, מנהיגו של אותו ארגון טרור רצחני, שכמו ממשיכו מדבר בשתי קולות, זוכה בפרס נובל לשלום.
אולי לא תקום מדינה נוספת לצידנו, לפחות לא בצורה שאבו מאזן וחבריו רוצים, ויכול להיות שבסופו של דבר ירדן, תמורת תמריצים נאותים, תיקח על עצמה את מה שהיה נכון לעשות כבר לפני שנים רבות, את הגדה ותושביה הפלשתינים ותהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מהממלכה הירדנית.
אם זה אכן יקרה, זה לא יהיה בעקבות פועלנו או חוכמתנו, זה יקרה בגלל אי-רצונם של הפלשתינים להסכים לאיזשהו מתווה לשלום שאינו כולל: חזרתם של הפליטים, חלוקת ירושלים ו-100% מהגדה. על זה לא ויתר ערפאת (לא רצה וגם לא יכול היה לוותר), אז מה לנו כי נלין על תלמידו המצטיין אבו מאזן (או כל אחד מהמועמדים האחרים) שלא יסכים לוותר.
אין אנו צריכים לשאול את עצמנו 'מה יעשו הפלשתינים?' אלא מה נעשה אנחנו על-מנת לשנות את המצב שהכנסנו את עצמנו אליו. איך נקטין את כמות הרייטינג שאנחנו ממשיכים לייצר עבור רשתות הטלוויזיה בעולם, שלולא העימות המתוקשר היו נאלצות(!) לסקר את רצח העם שמתרחש באפריקה בצורה הרבה יותר רצינית ונוקבת. איך נפסיק להתנהג בפטרוניות ונתחיל לנהל בעצמנו ולמען האינטרס הלאומי שלנו.
במאמר קודם שכתבתי ופורסם באתר זה, הצעתי:
1. להחליף לאלתר את החיילים בעימותי הגדר עם שוטרים ותיקים ומנוסים.
- יוריד את סף העימות המלחמתי וגם את כמות הנפגעים.
2. מעצר וגירוש מיידי של אזרחים זרים.
- הכנסתם לרשימה שחורה שלא תאפשר כניסה לישראל לעולם.
- יקטין את המוטיבציה ומספרם של מפגינים זרים.
3. לעצור ולקנוס אזרחים ישראלים - הגדרת פעילות כעבירה פלילית.
ישנן עוד נקודות חיכוך רבות שאפשר לפעול בהן אחרת, ולקדם את ענייננו בצורה חכמה. אני תקווה שמנהיגינו אכן יפעלו בתבונה.
