בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כדי שמערכת החינוך תנהיג את החברה הישראלית, ולא ההיפך, אין מנוס מהשקעה בחלקים החשובים של החינוך ● מערכת החינוך אמורה לא רק לדאוג לתוצאות מבחני פיזה, אלא בראש וראשונה לחינוך האמיתי של התלמידים ושל אזרחי ישראל ● מכתב אישי לשר החינוך החדש, גדעון סער
|
לא להתפתות להציג תוצאות מבחנים בלבד. גדעון סער [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שלום נכבדי. בתקופה הקרובה תרצה לבטח ללמוד כיצד מתנהלת מערכת החינוך במדינת ישראל. אתה תשוחח עם השרה הפורשת, עם המנכ"לית, מנהלי המחוזות, ראשי מינהלים ותחומים במשרד החינוך. אולי גם תבקר בבתי ספר כדי שתראה במו עיניך את ההתמודדות הקשה של המורים, את הצפיפות, את בעיות המשמעת, את האלימות, את הניכור ואת ההישגים הלימודיים הנמוכים. במבחן פיזה האחרון הגיעו הישגי תלמידנו למקום ה- 39 מתוך 59 מדינות. יהיו רבים שייעצו לך כיצד לקדם את ההישגים ואת ההצלחה בבחינות. כשר חינוך לתקופה קצובה אתה תרצה להראות שהבאת הישגים למערכת. מה יותר קל מאשר להראות הישגים במבחנים השונים? הפיתוי יהיה גדול. אדוני השר, טרם תיפול למלכודת הזו, אני מבקש להפנות את תשומת לבך לכך שהבעיה היא במקום אחר. יחד עם ההתדרדרות בתוצאות מבחני התלמידים ועוד לפני הירידה בתוצאות המבחנים, חלה הסלמה חמורה בכל הקשור לבעיות משמעת ולאלימות ולחינוך לערכים בכלל. הירידה התלולה בערכים ובתרבות לא הומצאה על-ידי בתי הספר, היא תולדה של מה שקורה לנו בחברה הישראלית. אלא, שבמקום שבתי הספר יובילו חינוך, תרבות אחרת, הם סופגים כל מה שקורה מחוץ לגדר. הגדר כמעט ואינה קיימת, הכל זורם מיד פנימה. תרבות של רייטינג, שטחיות, אובדן ערכים חברתיים ולאומיים. משרד החינוך משלם מס שפתיים לחינוך לערכים ולתרבות בכלל. אדוני, הישגיות לימודית היא פונקציה ישירה של הגורמים הבאים – דימוי עצמי של התלמיד, אקלים חברתי מסייע, משמעת, כבוד למורים, מענה לצרכי התלמיד בעידן הפוסט מודרני. במבחני פיזה האחרונים תלמידי פינלנד התמקמו ראשונים. האם התלמידים שם לומדים יותר שעות? האם מעדכנים שם תוכניות לימודיות השכם והערב? כלל וכלל לא. בפינלנד מספר שעות הלימוד הוא הנמוך ביותר באירופה ומספר גבוה יחסית של חופשות. ההתייחסות לתלמיד הרבה יותר אישית, רואים את הילד כמכלול, למרות השאיפה להישגיות. במערכת החינוך של פינלנד אין ויתורים, אין "קומבינות", אין קיצורי דרך. תלמידי פינלנד כמעט ואינם נעדרים מבית הספר, בניגוד לתלמידי ישראל שנמצאים במקום הראשון (!) בעולם בהיעדרויות, לעיתים קרובות בעידודם ו/או בתמיכתם של הוריהם. אדוני השר, שם המשחק הוא מנהיגות. מנהיגים יוזמים ואינם נגררים. כדי שמערכת החינוך תנהיג את החברה הישראלית, ולא ההיפך, אין מנוס מהשקעה בחלקים החשובים של החינוך. מערכת החינוך אמורה לא רק לדאוג לתוצאות מבחני פיזה, אלא בראש וראשונה לחינוך האמיתי של התלמידים ושל אזרחי ישראל. למרות המאמץ של שרי החינוך האחרונים להעלות את תוצאות המבחנים, רק הלכנו והתדרדרנו. אדוני השר, אם תרצה באמת לחולל תנופה של ממש, שינוי אמיתי, השקעה בחינוך, בערכים ובמנהיגות של כולם – מורים, מנהלים, הורים ותלמידים – תשפר משמעותית את הישגי התלמידים בכל המקצועות וכך גם תיזכר כשר החינוך הראשון שהיה מנהיג ומחנך.
|
|
אייל זמיר הוא מנהל המכון למנהיגות הומנית, ממקימי בית הספר למנהיגות של צה"ל
|
|
תאריך:
|
13/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
13/05/2009
|
|
אייל זמיר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שושי פולטין
|
14/05/09 07:27
|
|
הפרסומות של ימים עברו הצטיינו בפלפולן הרב ובתחכומן. המוצלחות שבהן אף הצליחו להפוך, ברבות הימים, לנכסי צאן ברזל של הציבור. המפורסמת שבהן הייתה, מן הסתם, זו שעודדה את קריאתם של היומונים העבריים. הסיסמה שקנתה במיוחד את עולמה כללה, בנשימה אחת, את שמותיהם של שמונה עיתונים יומיים שכולם, חוץ מאחד, כבר הספיקו לעבור מן העולם:"'המשקיף' (שם עיתון) 'הצופה' (שם עיתון) 'הבוקר' (שם עיתון) 'על המשמר' (שם עיתון) 'מודיע' (שם עיתון) שאינו מבחין בשום 'דבר' (שם עיתון) חשוד ברחבי 'הארץ'" (שם עיתון).
|
|
|
נסדקה התיזה שהציג הפרשן לענייני ערבים, אהוד יערי, במאמרו מ-31.07.08 אודות ההזדמנות שנפלה לחיקה של ישראל עת החליטו בלבנון, פה אחד, על "אסטרטגיה הגנתית".
|
|
|
האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס ה-16, שגה בתכנון ביקורו ההיסטורי בארץ הקודש.
|
|
|
כשאנו צעירים בראשית דרכנו בחיים מחנכים אותנו להצטיין בלימודינו, וזאת בכדי שנוכל ללמוד באוניברסיטה, וזאת בכדי שנוכל להחזיק בבוא היום "משרה קבועה" ו"מסודרת". למה נדרשת משרה קבועה ומסודרת? בכדי שנוכל לעבור את דרך הייסורים של המשכנתא, אשר לרוב נמשכת עשרים וחמש שנה (אם אין לנו הורים עשירים שהורישו לנו דונם בהרצליה), ולרוב גוזלת כ-75% אחוז מן המשכורת שלנו במקרה הטוב. המשכנתא אינה אלא סד אשר מקבע אנשים ל'קונפורמיות יתר' בשנים הכי פוריות שלהם כמבוגרים (נניח מגיל 30 עד גיל 55, בהנחה שכיום גיל הנישואין וה'התיישבות' עולה), ומותירה אותם מותשים בסוף המירוץ.
|
|
|
כשעוסקים בחינוך בארץ מייד מועלות הצעות פופוליסטיות בסגנון של "גם וגם וגם" - גם להקטין את מספר התלמידים בכיתה, שמשמעו בין היתר בניית עוד כיתות; גם להוסיף שעות לימוד; גם להוסיף חומר לימוד; גם להוסיף מורים; גם להעלות את שכר המורים; וגם כמובן להגדיל את תקציב החינוך. אף אחד כמובן לא מעלה הצעה מאיפה ניקח כסף כדי לממן את השפע הזה, ואף אחד גם לא מנסה לבדוק במה זה יועיל. האמת היא שבפועל זה עלול אף להזיק. כפי שהזיקה תוספת התקציב שניתנה לחינוך בישראל בעבר. עובדה, מ-13,475 שקל לתלמיד ב-1990 עלתה ההוצאה ל-17,477 שקל לתלמיד בישראל ב-2002, והתוצאה - תוצאות בחינות הקריאה בצה"ל ירדו מ-60% הצלחה ב-1985 ל-32% בלבד ב-2002.
|
|
|
|