כדי להסיר מעליי חשד, אפתח דווקא בהבהרה, שאינני תומך בהונאה של ביילין, ואינני תמים להאמין כי אסד הוא פרטנר עכשוי לשלום.
כמו בכל דבר בחיים, השאלה היחידה היא מה הכי נכון לעשות עכשיו, או בעצם אילו הרפתקאות לא כדאי לנו להתפתות ולקחת בשלב הזה, משיקולי סיכוי וסיכון.
או בפשטות: מה בעצם אנחנו צריכים כעת חזית נוספת מול סוריה?
מה אנחנו צריכים עכשיו עוד אלף ארונות קבורה של חיילים צעירים, שזה לא נקבל אפילו אם הטרור ימשיך כמו היום עוד עשר שנים?
האם זה ימגר את הטרור? זה רק ירכז אלף הרוגים בכמה חודשים, במקום אולי בעשר שנים (ואילו זה בטוח, וזה רק אם לא נשכיל במהלך עשר השנים ההם למצוא פתרון לטרור או לשלום אמת).
ארצות הברית מה אכפת לה? כמו בעירק - היא ממציאה דוחות מודיעיניים שלא היו ולא נבראו, כדי להצדיק הרג ביזה וכיבוש מדינה, ולא מטעמים בטחוניים אלא כלכליים. אותנו הרי לא עשו באצבע... אנחנו יודעים מה הסיפור שמאחורי ה"סיפור" בעירק.
אכן, נראה יותר ויותר כי באמת יש להם תוכנית אסטרטגית, לכבוש את המזרח התיכון - בגלל הנפט - ולהפוך אותו שלוחה של אימפריה אמריקנית כל-יכולה, ובאמצעות השליטה על הנפט להחזיק בביצים את העולם כולו. אז אתמול הם שיקרו לגבי עירק (וכיום מודים בכך), היום סוריה, מחרתיים זה יהיה איראן ולוב, ואחר כך כפרי בשל ממילא סעודיה וכוויית והנסיכויות הקטנות.
אז מה? נניח רגע לשאלה אם הם יצליחו במזימתם או שהעולם החופשי (אירופה, אסיה ורוסיה) יכשילו את המזימה המסוכנת כל כך ליציבותו של כדור הארץ.
בואו נתמקד רק בשאלה הקטנה והנצחית: האם זה טוב ליהודים?
ובכן, מבחינתינו - שירסקו לאסד את המדינה. לנו כביכול לא אכפת, כי הוא נגד מדינת ישראל אז זה טוב ליהודים. הלך (זמנית...) סדאם, וילך (כנראה) אסד, ועוד מעט קדאפי וחתאמי... אחלה!
עכשיו בואו נחשוב על היום שאחרי: ביום שבו מריונטות על החוטים האמריקנים ישבו על כיסאו של סדאם, ועל כיסאו של אסד, ובמקומם של כל יתר מנהיגי המזרח התיכון. מה אז? האם אמריקה בכלל עוד תצטרך אותנו כנכס אסטרטגי בלעדי או אפילו לא בלעדי באיזור, או שמה רק נהווה נטל -כמו תמיד בעצם- רק שהפעם נטל ללא שום תועלת?
הרי כיום אין להם בעיה לטפח אותנו ולפנק אותנו כאילו היינו חתולי מחמד, כל עוד אנחנו הורגים להם עכברים באיזור הזה. אבל ברגע שעל כיסאות העכברים ישב הבולדוג האמריקני - לחתול הישראלי לא צפויה אריכות ימים!
הם ידפדפו אותנו וימחקו אותנו (יטענו שיש לפרק אותנו מנשק השמדה המונית, או שפתאום יטענו שאריק שרון טרוריסט ושדן חלוץ פושע מלחמה כי גילו ראיות "שלא ידעו" - הרי לא בעיה למצוא תירוצים וראיות יפות-נפש לכל האשמה, נגד כל אחד בעצם. בפרשת עירק הרי למדנו שאפילו עובדות לא צריך לכך).
אפשר שהם יעשו זאת ישירות (הם כל כך בתוכנו, שהם יוכלו לנטרל אותנו מכל יכולותינו בשניה), ואפשר שיעשו כן כפי שהם עושים ביתר חלקי העולם - מחרחרים מלחמה מאחורי הקלעים וביצירת אטמוספירה תקשורתית עויינת בכלי התעמולה העומדים לראשותם, יתמכו באויבינו בחשאי - במודיעין ונשק, ונציגי הסי. איי. איי. המקומיים יפרקו, כרגיל, את מוקדי ההתנגדות השלטונית והצבאית המקומית מרצון, באמצעות שיחוד פרסונלי של חברי הקבינט וקציני הצבא הבכירים שלנו ויציעו להם מטריית זהב אם לא ילחמו אלא יורו לצה"ל להניח את נשקו ויסעו למיאמי עם שלושה מיליון דולר בכיס, ו... אופס. ברחה לנו המדינה כי נשמרנו מאוייבינו, ולא מ"אוהבינו".
חברים - אהבת בוש לישראל היא אהבה התלויה בדבר! בטל הדבר - בטלה האהבה!
כיום אנחנו מסייעים לבוש לגנוב את כספי משלם המיסים האמריקנים, מהקופונים שהוא וראמספלד גוזרים מכל מה שזז בהרס ושיקום עירק (ובגלל שזו במה מכובדת אני נאלץ להוסיף את המילה "לכאורה"). אבל מחר אנחנו נהיה מיותרים - ואז נהפוך לחתול רחוב טורדן ומזיק במקום חיית מחמד מפונקה.
גם לפידל קאסטרו הם עזרו, לפני שחיסלו את מדינתו. הרי גם בחמאס ובערפאת הם תמכו, פיננסית ומודיעינית בזמנו. גם את סדאם הם הרי היו אלה שהעלו לשלטון, בטרם הפכו את עורם. גם את מילושוביץ' הם ייצרו כנגד משטרו המפואר של המרשל טיטו בזמנו, לפני שכלאו אותו והחריבו את מדינתו (מה שהיה פעם יגוסלביה וכיום חמש מדינות מרוסקות ונחשלות). ועוד דוגמאות רבות בעלה מכנה משותף היסטורי זהה שראוי ללמוד ממנו, אם לא רוצים להידון לחוות אותו גם על בשרינו.
רבותיי - ניתן להרחיב בעובדות וראיות נסיבתיות לאורך ולרוחב. אולם אני סבור שהעיקר זה הפתיח: מה אנחנו צריכים כיום אלף גופות של הילדים שלנו, ולרסק את הכלכלה שלנו עוד יותר, ולך תדע איך דבר כזה ייגמר...
לכן, בשורה התחתונה: בואו נרכז מאמצים לחסל את הטרור הפלשתיני ולמגר אותו מהיסוד, במקום להתפזר לכל עבר, ובמקום לנסות להגן על אינטרסים זרים ומרוחקים במקום על הבוער והחשוב.
אין לנו עניין במלחמה נגד סוריה כיום, או בכלל. אסד בשל פוליטית ויכול להושיט יד לשלום, אם רק ניצור אטמוספירה שכזו עם הפלשתינים תחילה (הרי לא נוכל לצפות ממנו להלל את ישראל כל עוד אנחנו עושים מה שאנחנו עושים באחיו). בוא נטפל בחלאות הטרור, ונחפש את הקונסטלציה הנכונה לשלום אמת (ולא בייליני מדומה) עם המקור לבעיית היעדר הבטחון שלנו - הפלשתינים - ולא עם התוצאה של הבעיה שלנו. וכל השאר ייפתר הרי מאליו. לאף אחד ממנהיגי מדינות ערב לא אכפת שקיימת מדינונת בשם ישראל, במידה ונמצא פתרון, כזה או אחר, להרגעת הרוחות בקרב העם הפלשתיני.
ועידת האיסלם שהתקיימה במלזיה בשבוע שעבר, נגמרה רע מבחינת ההחלטה האופרטיבית שהם קיבלו (לחדש החרם הכלכלי על ישראל). אבל מעולם, מעולם לא התבטאו בפומבי כל כך הרבה מנהיגים איסלמיים חשובים (ובראשם ראש ממשלת מלזיה) בגנות הטרור ובשאיפה לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר כעת כדי לעשות שלום עם ישראל! (לא לחסל, לא להתכחש לקיומה, לא להילחם - "לנצל את ההזדמנות לעשות עימה שלום"! אלו אינם דברים של מה בכך, מפי אנשים של מה בכך. זו היא מוסיקה חדישה ורעננה, מפי מנהיגים השולטים על 1.3 מילארד אנשים שהיום הם אויבינו, ומחר יכולים להיות הלקוחות שלנו בטכנולוגיה, חקלאות, ביטחון, ומסחר שוטף.
אל לנו להקריב את ילדינו ועתידינו על מזבח האינטרסים האמריקנים הפסולים ובסך הכל האינטרסים האישיים של בוש ואילי הנפט מטקסס. זה גם רע לאמריקה, וזה אסון לישראל!
______________________
הכותב אינו מצביא דגול, אינו מתפרנס ממלחמות, ואינו שמאלני או ימני. הכותב הוא בסך הכל מתכנת מחשבים פשוט שאיכפת לו מהמדינה, המנהל כיום חברת פיתוח טכנולוגית ומתפרנס באושר מהשלום השורר שנים רבות באסיה.
