חרקירי תיירותי

כבר שנים שהתיירות לישראל מדשדשת. המשבר הכלכלי העולמי, שלא פסח עליה; מתח ביטחוני שעדיין לא פג בעקבות נזקי המלחמה בעזה; תעריפים גבוהים מדי בבתי המלון והיעדר טיסות ישירות מחו"ל לאתרי-נופש פופולריים בארץ, מבריחים תיירים מלבוא לכאן. ובינתיים קורצים להם אתרים אטרקטיביים בארצות ערב, שלווים וזולים הרבה יותר, כמו טאבה, שארם ועקבה.

ראש בחול

במצב הנתון מתנהגת ישראל כמו בת-יענה, הטומנת את ראשה בחול. במקום לנצל את הרגיעה במצב הביטחוני, ממשיכה המדינה, כאילו באורח מאזוכיסטי, להבריח מכאן את תייריה הפוטנציאליים. תעריפי המלונות, למי שאיננו אזרח מקומי, עדיין מצויים בשמים. ומלבד האיפה ואיפה הזאת, הרי שהמדינה גם מונעת מתייריה להגיע ישירות ממדינותיהם אל אתרים מבוקשים כמו אילת וים המלח ומאלצת אותם להתרוצץ בתחבורה יבשתית כדי להגיע אליהם.

מכה חדשה

אם לא די במחדלים האלה - עומדת עכשיו לנחות על התיירות לישראל מכה נוספת, שאולי אפילו תסתום עליה את הגולל. הפעם מדובר בכוונת האוצר לבטל את הפטור ממע"מ - ה"רווח" היחידי של התיירים המגיעים לארץ. מסתבר שבתמרונים השונים והמשונים של האוצר כדי לאזן את התקציב הגרעוני שלו, כשרים, כנראה, כל האמצעים. עד כדי כך שהוא איננו בוחל לפגוע אפילו בתיירות - אחת מציפורי הנפש שלו.

במדינה, שבה כל תייר הוא נכס שאסור בשום אופן לוותר עליו, לא יהיה זה טקטי, בוודאי לא אתי, לנקוט צעד דרסטי שכזה. בסופו של דבר הוא רק יפעל כבומרנג נגדה וימוטט גם את שארית התיירות שעוד נותרה לפליטה.

יעלה הכורת

על-פי חישובי האוצר, יביא ביטול הפטור לתוספת-הכנסה נטו של 33 מיליון שקל בשנה הקרובה. אלא שלעומת זאת הוא יביא, על-פי ההערכות, לירידה של לא פחות מ-300 אלף תיירים, ובד בבד גם לאובדן של 12 אלף מקומות-עבודה ולאובדן תמ"ג, בסכום של יותר מ-2.4 מיליארד שקל. אז מה יועילו חכמים בתקנתם?

אם, אומנם, תאושר הגזירה, בלחצי האוצר, יעלה הכורת גם על אותה תיירות מזערית, שעדיין מואילה לפקוד אותנו ברוב טובה. או אז יהיה זה עוד מסמר בארון המתים של הכלכלה הישראלית, ואם תרצו – גם חרקירי תיירותי!