מומחה בית המשפט אינו חסין מפני תביעה

א. תשריט להמחשת הטענה:

דייר קונה דירה מקבלן ומגלה בה ליקויים. הליקויים מתועדים על-ידי מומחה מטעמו, אולם מוכחשים על-ידי מומחה הקבלן מכל וכל. במצב דברים זה, פונה הדייר בתביעת נזיקין לבית המשפט ותובע מהקבלן פיצוי כספי בהתאם לעלויות תיקוני הליקויים בביתו, לפי אומדן המומחה אשר הדייר מינה לשם כך. בפני בית המשפט מוצגות שתי חוות דעת נגדיות, הסותרות זו את זו. כדי לברר מה ראוי לפסוק, השופט ממנה בדרך כלל מומחה מטעם בית המשפט.

המומחה מטעם בית המשפט - בודק את הדירה ומתווה בחוות דעתו דרך ביניים, לפיה מומחה התביעה מגזים ואילו מומחה ההגנה ממעיט ואילו הוא - מומחה בית המשפט - מאוזן, אובייקטיבי, נטול פניות, מאשר רק חלק מהליקויים הנטענים ומפחית מהערכותיו של מומחה התביעה בנושא עלויות התיקונים, מתוך הנחה כי נקט בהפרזה כדי להיטיב עם לקוחו; לשון אחר, הוא הולך בתלם אשר לדעתו - בו בית המשפט חפץ; משהו "באמצע", הנראה טוב למי שאינו בעל מקצוע ואינו ממש מתכוון לבצע את העבודות הדרושות לשם ביטול הליקויים.

אלא שבמצב זה, בבדיקת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, מתברר לתובע כי בסכום שמתקבל לפי חוות דעתו של מומחה בית המשפט אי-אפשר לתקן את הליקויים ולכן הוא מעדיף שהקבלן יתקן, וכך חוות דעתו של מומחה בית המשפט אמורה לעמוד במבחן מעשי, דבר שלא נלקח בחשבון על-ידי אף אחד מהמעורבים בנושא מראש...

בית המשפט מורה לקבלן לתקן את הליקויים, דבר שמתיישב עם תיקון כתב התביעה בהתאם להלך הרוח החדש שמתבקש בעקבות חוות הדעת של מומחה בית המשפט. [יש לצד לדיון (על-פי סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 פרק י"א - מומחים) זכות לתקן את כתב הטענות (תביעה או הגנה) תוך 15 יום מקבלת חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט, כאשר התיקון נובע מחוות הדעת, כבמקרה המתואר בתשריט].

המבחן המעשי - לא כל כך מצליח, כי המומחה מטעם בית המשפט אשר מנסה לשמר את חוות דעתו ולדבוק בה, מצמצם ככל יכולתו את הוצאות התיקונים ובמסגרת פיקוחו מטעם בית המשפט נוקט בפתרונות מינימאליים. יובהר כי דבקותו של המומחה בחוות דעתו הראשונית אינה נובעת בהכרח מעמדתו המקצועית, ועולה החשד כי חדרו לעמדה זו שיקולים זרים, של שמירה על כבודו וסירוב להודות בטעות ו/או בהערכה בלתי נכונה.

העבודה תמה, פסק הדין ניתן, אך... הדירה נותרת רווית פגמים, ועונת החורף מוכיחה זאת בצורה מוחשית ביותר: רטיבות ומים חודרים לדירה "המתוקנת"...

התובע לא בא אל שלו, וחש מרומה ונפגע.

מומחה בית המשפט רוחץ בניקיון כפיו ומסתתר מאחורי הגב הרחב של כבוד בית המשפט.

והשאלה העולה - האם המומחה מטעם בית המשפט - אשר הוליך שולל את המערכת כולה - זוכה בחסינות ואין אפשרות לתבוע אותו?

או שמא הוא חשוף לתביעה, על אף תפקידו הרם כמומחה מטעם בית המשפט?


ב. ניתוח המקרה:

ראשית ייאמר כי הדוגמה המובאת לעיל היא שכיחה, ואף שכיחה מדיי. מומחי בית המשפט אינם מבינים לרוב את תפקידם וסבורים בטעות כי עליהם לגשר בין עמדות הצדדים לדיון בדרך ביניים של פשרה.

לגופו של עניין, אין חסינות למומחה בית המשפט חסינות מפני תביעה.

ואלה הטעמים לקביעה זו:

א. תפקיד המומחה מטעם בית המשפט הוא תפקיד מקצועי ואינו שיפוטי. מומחה בית המשפט אינו שופט, אינו בורר, אינו מכריע בשום סוגיה שיפוטית ואפילו בסוגיות המקצועיות עליהן הוא אמון - הכרעתו אינה מחייבת את בית המשפט, אשר צריך לבחון את קביעותיו של המומחה שמונה מול טענות נגדיות בהתאם לנסיבות ולא לקבלן "כזה ראה וקדש". אומנם רבים סבורים כי המומחה הוא מעין בורר או מעין שופט, אולם הפסיקה מוכיחה את ההיפך מכך וככל שישנה התייחסות לסוגיית מעמדו של המומחה בפסקי דין העוסקים בתחום - מודגשים ההבדלים בין מומחיות לבין שיפוט. הנטייה של כמה מומחים לחדור לתחום השיפוט דרך מינויים - נחסמת בקפדנות [ובהצדקה] על-ידי בית המשפט. לפיכך, המומחה אינו בעל חסינות מתוקף מינויו על-ידי בית המשפט.

ב. המומחה עוסק בנושאים מקצועיים, ורשלנות בעבודתו עלולה לגרום נזק לצד לדיון ומזכה את הנפגע בפיצויים לפי פקודת הנזיקין ככל רשלנות אחרת. הענקת חסינות למומחה עלולה לעודד את המומחה לזלזל בתפקידו ולאפשר לו להיות מעין שופט - בניגוד גמור לכוונת מינויו כמומחה. לא רק שחסינות עלולה לגרום נזק לצד לדיון עקב רשלנות שהמומחה לא יצטרך לתת עליה את הדין, אלא גם החסינות תפגום ברצינות חוות דעתו בהיותה מנותקת מההוויה המציאותית ומשוחררת ממבחן התוצאה.

ג. מומחה הוא בעצם בעל מקצוע משכמו ומעלה, וודאי שידיעותיו הן מעמיקות ויסודיות, יותר מבעל מקצוע שאינו נחשב כמומחה בתחומו. כישוריו של המומחה הממונה על-ידי בית המשפט נועדו לתת לבית המשפט את האפשרות להסתמך על המומחיות ולהוציא פסקי דין ראויים וחכמים, נכונים וצודקים. אין אפשרות להגיע לכך במצב בו לא תרחף מעל ראשו של המומחה שום סנקציה והוא יהיה חופשי בקביעותיו ביודעו שלא יצטרך להעמידן במבחן. יש חשש כי הענקת חסינות למומחה בית המשפט תגרום, לפיכך, להטעיית בית המשפט ולעיוות דין.

ג. הפסיקה:

יש ללמוד מפסק דין בש"א 2106/01 [ת"א 1079/01] המהנדס רפאל גיל נגד מי ערד בע"מ, בית משפט השלום בקריית גת, שופטת: ר' ברקאי, פדאור 03(17) 886. בית המשפט דחה את הטענות בדבר חסינותו, לכאורה, של מומחה בית המשפט במקרה דנן [רפאל גיל] אשר הוא נתבע בגין פיקוח מטעם בית המשפט על ביצוע עבודות שונות בהנדסה אזרחית - שנטען כי לא צלחו. להבהרה, לא נטען כלל בחיבור זה על קשר כלשהו בין התשריט שתואר לעיל לבין המקרה הספציפי המצוטט מפסק הדין.

להלן ציטוט מנומק בעניין זה, הכולל כמה היבטים ומסקנות ברורות:

"19.לאור כל האמור לעיל ניתן לומר כי, מומחה מטעם בית משפט אינו יכול להנות מחסינות מפני תביעה בנזיקין מאחר ואין לראות בתפקידו כתפקיד "מעין שיפוטי". המומחה איננו נדרש להכריע בסכסוך, אלא תפקידו העיקרי הינו להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה. הוא אינו עומד בתפקיד של בורר, פוסק או בתפקיד מעין שיפוטי, ככזה האמור להכריע בסכסוך בית המשפט הוא זה אשר קובע ומחליט סופית בסוגייה המתעוררת, על כן, מששימש המבקש, כמומחה מטעם בית המשפט, והכין חוות דעת מקצועית הנוגעת לליקויים בדירה, על-מנת שתסייע בידי בית משפט בבואו להכריע בסכסוך עצמו, אין מקום לקבוע, כי הוא מילא תפקיד מעין שיפוטי, כזה המעניק לו את החסינות השיפוטית מפני תביעה בנזיקין".

ראה גם בש"א 203793/09 (ת"א 58032/08) אינג' צבי רון נ' שלמה קליין בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ח' ינון, פדאור 09 (12) 255.

בפסק דין זה ניצב המהנדס צבי רון באותו מצב כקודמו רפאל גיל, וגם לגביו נפסק כי אין מניעה מלהגיש נגדו תביעה בשל רשלנות בחוות דעתו.

פסק דין זה נשען על פסק הדין הקודם ומחזק גישה זו.

להלן ציטוט:

"54. אין בידי לקבל את טענות המבקש בנוגע לחסינות שיפוטית מכוח סעיף 8 לפקודת הנזיקין ובעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כבוד השופטת רחל ברקאי בבש"א 21061/01 בתיק גיל דנן, כדלקמן:

"לאור כל האמור לעיל ניתן לומר כי, מומחה מטעם בית משפט אינו יכול להנות מחסינות מפני תביעה בנזיקין מאחר ואין לראות בתפקידו כתפקיד "מעין שיפוטי". המומחה איננו נדרש להכריע בסכסוך, אלא תפקידו העיקרי הינו להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה. הוא אינו עומד בתפקיד של בורר, פוסק או בתפקיד מעין שיפוטי, ככזה האמור להכריע בסכסוך. בית המשפט הוא זה אשר קובע ומחליט סופית בסוגייה המתעוררת, על כן, מששימש המבקש, כמומחה מטעם בית המשפט, והכין חוות דעת מקצועית הנוגעת לליקויים בדירה, על-מנת שתסייע בידי בית המשפט בבואו להכריע בסכסוך עצמו, אין מקום לקבוע, כי הוא מילא תפקיד מעין שיפוטי, כזה המעניק לו את החסינות השיפוטית מפני תביעה בנזיקין".

אכן בשני פסקי דין אלה אין דיון ענייני בפרטי הרשלנות של המומחים רפאל גיל וצבי רון, אולם נקבעה הלכה כי אין מניעה מלתבוע את מומחה בית המשפט בגין רשלנות במתן חוות דעת, ואין לו חסינות כפי שיש לבית המשפט.