אויב העם היהודי

אתמול צפיתי בתוכנית על ועם אהרן ברק. התוכנית היללה ושיבחה את הגאון העולמי, המוערך מאד בכל ארצות תבל ובקרב השמאל האנטי ציוני הישראלי ואויבי העם היהודי המוסלמים, אבל מוערך הרבה פחות ע"י הפלג הציוני בעם.

התברר לי לראשונה, שהוא ניסח את חוזה השלום עם מצרים. נראה שכבר בשנים הקרובות יתברר אם זה ייזקף לזכותו או חובתו, עם סיום כהונתו הקרבה של מובראק ועם הבחירות הבאות, בהם צפויה השתלטות האחים המוסלמים.

מתחיל ברק בצניעות מזויפת ואומר שהוא "עוד לא פגש אנשים קטנים". כלומר כולם שווים ושופט הוא קודם כל אדם עם ערכים וחולשות אנוש או לחילופין, הוא כבר מזמן לא יצא לרחוב "סתם ככה" ולכן לא ראה אנשים קטנים. בין אם כך ובין אם אחרת הוא כמובן יוצא מן הכלל, של השופטים ובתי תמותה רגילים.

על כך שילדי ברק, פרוקצ'ה ודורנר מתמחים אצל עמיתיהם למקצוע ב"עליון" הוא לא נשאל ואף לא ענה כי זו אכסיומה. ברור לכל שכל האנשים הם לא קטנים (כולל בוזגלו) אבל יש ענקי דור וכדי להשביח את הגזע, ילדיהם של המורמים מעם בניהם חייבים להתמחות רק בעליון.

בלהטוטי מילים אומר הגאון המכובד: "אם לא נשמור על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תשמור עלינו" פלגייאט של המשפט: "יותר משבני ישראל שמרו על השבת, השבת שמרה על בני ישראל" ובו בזמן סותר את עצמו באומרו שהוא "רץ למרחקים ארוכים שאין לו זמן לעצור ולענות לחולקים עליו", אמירה דמוקרטית מאד! מוסיף האוליגרך המשפטי ואומר: "מי שאינו מסוגל לשקול שיקולים ארוכי טווח אז שישב במטבח של אמא שלו וישקול שיקולים של היום". האיש שנמשח לכל חייו הבוגרים כמו מלכת בלגיה או אנגליה, טוען שהדמוקרטיה היא כוחנית: "יש לי רוב אז אני מעביר החלטה", זאת במקום, אני, עליון, המוערך בכל העולם המערבי (והערבי) הרץ למרחקים ארוכים, האסטרטג האולטימטיבי, מחליט ללא רוב וללא מורא בחירות. לא מעניין אותו "אם זה טוב לימין או לשמאל" וזוהי תמצית הדמוקרטיה בעיני אריק בריק לשעבר או אהרן ברק כיום.

"אני לא רופא אך יש לי את הכלים לדעת אם רופא התרשל במילוי תפקידו ואני לא רמטכ"ל אבל יש לי את הכלים לדעת אם ביצע את תפקידו באופן לא ראוי". המלך הוא לא שר צבא ולא אחראי על הכספים אך יש לו כלים להחליט בענייני מלחמה וכלכלה. כך ברק מסביר לנו את תפקידו "הדמוקרטי" של שופט. כנראה שהוא היה חולה בשיעור שדיברו על דמוקרטיה ומאז לא השלים את החומר. דמוקרטיה היא שלטון העם, לא שלטון החוק. גם בג'ונגל יש חוקים ויש שם שלטון "חוק הג'ונגל" אך שם ההחלטות לא מתקבלות ע"י רוב ולכן לא דמוקרטיות. אולי עם צאתו לפנסיה אחרי סיום מרוץ המרתון המשפטי של המורה המהולל, ילמד פרק או שניים על יסודות הדמוקרטיה ויפנים (או לא) שדמוקרטיה היא שלטון העם ובמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטיה היא שלטון העם היהודי!!!

מסביר לנו המורם מעם, המלווה תמידית בשומרי ראש כדי שמיליוני מבקשי החתימות על ספריו המבוקשים לא יגרמו לו נזק חס וחלילה, על אופי ההחלטות שצריך לשקול נשיא בית המשפט העליון, וכך הוא אומר לגבי ההחלטה על הקמת הגדר:"צריך לשקול את היחס הראוי בין תוספת הביטחון של היהודים ותוספת הפגיעה בערבים". לא סתם מלך, לא מלך פשוט, לא מלך קטן, אלא מלך העולם, שיושב ושוקל שיקולי "משפט שלמה" בין העם היהודי והעם הערבי. מוסיף ומסביר האיש ההזוי, שכנראה הוא ובניו ראו ערבים רק ממרום כס המשפט או בטלוויזיה, ש"מותר לחסל מחבל ולפגוע בחפים מפשע ובלבד שהפגיעה תהיה מידתית". האיש הקדוש (קדוש = אחר) מאיים עלינו שאם לא יתנו לו ולחבריו לשפוט בענייניי ביטחון אז בית המשפט הבינלאומי (שם הוא מאד מוערך) ישפוט את מפקדינו וחיילינו.

עוד מוסיף מהגיגיו ואומר שזכות החיים חשובה יותר מאיכות החיים, אך לא מסביר של מי. של יהודים? של ערבים? גם יהודים וגם ערבים? רק של ערבים? של אנשים היוצאים ובאים עם שומרי ראש? לא כל כך ברור!

איש הקלישאות, משקר אותנו ואומר שהוא "רצה להניח את היסודות למדינה יהודית ודמוקרטית" אך בפועל עמד מאחרי פגיעה אנושה בעם היהודי בבג"צים הבאים:

1. בג"צ קציר בו איפשר, עם להקת חותמות הגומי, התיישבות ערבים על אדמות העם היהודי.
2. בג"צ החזיר שאיפשר אכילת חזיר באזורים בהם יש רוב לא דתי.
3. בג"צ שאישר נישואין אזרחיים בין שני בני אותו מין.
4. לסיום הראיון הסביר שמצידו הוא מוכן שישרפו את גופתו ויפזרו את אפרו בים ל"כשילך לעולמו". הסמל החיובי של היהודי הטוב והחכם בעיני עצמו, אהרן ברק, מציע לעצמו סיום דומה לזה של אדולף אייכמן, שאפרו פוזר בים.

ברור שלעולמו ולעולם היהודים יש קשר מקרי בלבד.

האיש החכם בעיני עצמו מספר למראיין שנותרו לו עוד 5,000 יום של צלילות מחשבתית, שזה כ-13 וחצי שנים. אני מאחל לו שנים ארוכות וצלילות בדולח לעוד 25 שנה, כדי שיוכל לחזות בנזק העצום שגרם ב"טווח הארוך" לעם היהודי ואולי אם יש בו קמצוץ הגינות ממה שהיה לשופט חיים כהן, שמאלני הגון (יש גם דבר כזה), הוא אף יביע חרטה (אני תמים, מה?).